חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

חג השבועות

כפי שהזכרנו בדברינו בערב שבת במדבר, עניינה של ספירת העומר הוא ליצור בליבנו ציפייה והתכוננות לקראת מתן התורה, וכלשונו הנפלאה של ספר החינוך (מצווה שו)

ש"משרשי המצווה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה. ומפני התורה נבראו שמים וארץ, כמו שכתוב: 'אם לא בריתי יום ולילה…'. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו התורה בסיני ויקימוה… ומפני כן כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף לליבנו כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המניין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא".

וכדברי הרמב"ם (מו"נ ג,מג):

"ושבועות הוא יום מתן ומגדולת אותו היום ורוממותו נפרו הימים מן הראשון לחגים עד לו, כמי שמצפה לבוא האהוב בבני אדם אליו שהוא סופר את הימים בשעות" .

הציפייה הזו יוצרת מוכנות לקבלת התורה, בה האדם מפנה מקום במוחו ובליבו לקליטתה. כך גם אפשר להסביר מדוע ניתנה התורה מיד אחר יציאת בני ישראל ממצרים ולא אחר שהקימו את מדינתם ובנו את ארצם, וכפי שמבאר בספר הכוזרי שעם ישראל עמדו בשפל המדרגה בעת התחלת ההתגלות למשה ואהרן, "שעה שבני ישראל עמדו בשפל המדרגה ברבות עוניים ובהתענותם תחת יד פרעה אשר ציווה להמית את בניהם פן ירבו". ודווקא מצב זה בו בני ישראל שבורים ומדוכאים, חסרי תרבות וללא חוקים והנהגה, חסרי ישע ועבדים נרצעים, מאפשר לעם ישראל להיות פתוחים לגמרי לקבלת התורה (בשונה משאר הדתות המתפתחות בצורה הדרגתית ואנושית).

וזוהי גם הסיבה בגינה מקבלים ישראל את התורה במדבר דווקא, במקום חסר השפעות ולא מיושב, וכך הם יכולים לקבל את התורה כדף חלק. וכפי שאפשר לראות במדרש הנפלא (במדב"ר א,א), וזה לשונו: "משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו, נכנס לשניה וברחו מלפניו, נכנס לעיר חרבה וקידמו אותו והיו מקלסים אותו. אמר הנשיא זו עיר טובה היא מכל המדינות, כאן אני בונה כס נאה. כך כשבא הקב"ה לים ברח מלפניו… וכן ההרים רקדו כאילים, בא במדבר חרבה קידמה אותו וקילסה אותו…".
וכדי להבין את הנמשל יש להעמיק מעט במשל. מדוע ההרים הבנויות בורחות מלפני המלך ואילו העיר החרבה מקבלת את פניו בשמחה רבה? נראה לומר, שלערים הבנויות אין צורך במלך, הוא איננו יכול להוסיף להם דבר אלא רק לגרוע, להטיל מיסים, קנסות, חוקים מגבילים וכו', וכיוון שמרגישים בעצמם שמצבם טוב, אזי כל המוסיף גורע. לעומתם העיר החרבה מבינה שהיא צריכה עזרה, היא צריכה מושיע, היא צריכה חוכמה ועצה כדי להיבנות, ולכן מקבלת את המלך בשמחה רבה, שאולי הוא יהיה זה שיוכל לגרום לעיר להיבנות מחדש.

והנמשל הוא, שכך אנו צריכים לבוא לקבלת התורה, מתוך הבנה והרגשה שאילולא התורה אנו שבורים וחסרים, ואנו מחכים לקבל הכוונה, עצה ודרך מתוך לימוד התורה. זו חוכמה קטנה לחוש כך כאשר אדם חוזר התשובה או מתגייר, אולם המטרה היא שבכל פעם שאדם לומד תורה הוא גם יחוש כיצד בלא הבנתה הוא נשאר חסר, וכיצד בלא עוד העמקה ועוד הדרכה של תורה האדם הוא כמדבר. ומתוך תחושה כזאת האדם יכול לקבל תורה באמת.

ונסיים בדברי הרב חרל"פ בהקדמתו לשמונה פרקים שאומר ש"יראת ה' הטהורה, האמיתית… באה מתוך הישרות כל המידות והזדככותם ברוממות טהרתם, טהרת הקודש, ובייחוד על ידי קניית מידת הענווה הגדולה מכולן, שיסוד יסודה הוא לינק מן התורה ולקבל ממנה את כל מה שהיא מחנכת אותו, לא ללכת אחרי הנחות קדומות ולהשתמש בלימודם למצוא סמוכין לרצונם ולמאוייהם, שבאופן זה אין לך הליכה אחרי שרירות הלב גדולה מזו, ותורה כשמה כן היא: מורה ומלמדת, וזהו גם כן יסוד לימוד תורה לשמה, להתפנות מכל רגשי האדם, אף היותר זכים, ולהרכין הראש כולו כלפי התורה ולהיות עומדים ומצפים להנות מאור קודשה באמת…".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן