חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ואתחנן וחג האהבה

בסופה של פרשת השבוע אחר ומתוך הקריאה האדירה 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד', מופיעה אחת משש המצוות התמידיות, המצווה המופלאה ביותר, המצווה שמחוייבת להיות מתלווה לכל מחשבה ולכל מעשה שאנו עושים:

מצוות אהבת ה'

ננסה היום להתבונן מעט במצוות האהבה, שהרי אנו נכנסים לשבת זו, מתוך ט"ו באב, חג האהבה.

וכך כותב האוהב הגדול, הרמב"ם:

"היא הציווי שנצטווינו על אהבתו יתעלה, והוא: שנתבונן ונסתכל במצוותיו וציווייו ופעולותיו, כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג – וזוהי האהבה המצווה עלינו. ולשון ספרי: "לפי שנאמר 'ואהבת את ה' אלוקיך' יודע אני כיצד אהב את המקום? תלמוד לומר: 'והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על-לבבך' – שמתוך כך אתה מכיר מי שאמר והיה העולם". הנה ביארנו לך, שבהשתכלות תבוא לידי השגה, וימצא לך תענוג ותבוא האהבה בהכרח"
(ספר המצוות, מ"ע ג).

בתחילת דבריו נוגע הרמב"ם בדרך להגיע לאהבה, בכדי לאהוב צריך להכיר, ההכרה מעוררת התפעלות ושייכות, ומתוכם באה האהבה, דבריו של הרמב"ם כאן בספר המצוות, שהדרך להגיע לאהבת ה' היא ע"י התבוננות בתורה, ובמשנה תורה כותב הרמב"ם:

" והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד 'צמאה נפשי לאלקים לא-ל חי'… ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה ריבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם", משלימים זה את זה, צרך להתבונן בגלויי ה', והגילוי הברור ביותר, העצום והמפורש ביותר הוא התורה, שהיא הנפש האלוקית עצמה, כדברי הגמרא בשבת:"אנכ"י – אנא נפשי כתבית יהבית" (אני את נפשי כתבתי ונתתי, כך אומר ה' לישראל בראשי התיבות של המילה הפותחת את עשרת הדברות).

הרב גור גלון
הרב גור גלון

כבר הרבו הדרשנים לכתוב: ש'אהבה' בגימטרייה 'אחד', שהרי האהבה עניינה איחוד והתאחדות מלאה בין שניים או יותר, אנו מצווים לאהוב את ה', וזאת אומרת שכל מעשינו ומחשבותינו מאוחדים במחשבת ה' יתברך, אם כן ברור שהדרך הראשית לעשות זאת היא להתמלאות מן החכמה האלוקית, מן הרצונות האלוקיים, וזה יתכן רק על ידי לימוד והתבוננות, בתורה ובעולם, בהסטוריה ובאדם, שכולם יצירי האל, ועל ידם מתגלית חוכמתו ורצונו.
יתר על כן אהבה אמיתית ושלימה הופכת לא רק את האהוב והנאהב להיות אחד, אלא שאצל אדם שאהבה אחת אדירה יש בליבו – הכול הופך להיות אחד, כל העולם כולו הופך להיות אמצעי לאהבה זו, וממילא מתאחד, כלשונו המופלאה של הרמב"ם:

"כיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד כמו שציונו בכל לבבך ובכל נפשך והוא ששלמה אמר דרך משל כי חולת אהבה אני וכל שיר השירים משל הוא לעניין זה", ועוד כתב: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך – הרי פירושו לדעתי בכל כוחות לבך, כלומר: כל כוחות הגוף, כי מוצא הכול מן הלב והכוונה שתשים תכלית כל מעשיך השגתו".

כלומר, כשאדם מתמלא אהבה הכול הוא רק אהבת ה', כל מעשיו, כל מחשבותיו, כל הבריאה כולה.

כדברי ספר החינוך:

" ראוי לו לאדם שישים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת ה', ויעריך בלבו תמיד כי כל מה שהוא בעולם – עושר, בנים ממשלה וכבוד – הכול כאין וכאפס כנגד אהבתו של ה'. יעשה כל יכלתו להרגיל מחשבות לבו כל היום, עד שלא יהיה רגע אחד ביום ובלילה שלא יזכור אהבת ה' בכל לבו. וחייבים במצווה זו בכל מקום, בכל זמן, גברים ונשים. והחוטא במצווה זו, ומתעסק רק בענייני העולם הזה שלא לשם שמים, רק להתענג בהם בלבד, ולהגדיל את שמו, ולא בכוונה להיטיב לטובים ולחזק ידי ישרים – ענשו גדול. וזאת מן המצוות התמידיות על האדם ומוטלות עליו לעולם"

ברור א"כ שהאוהב מתפשטת אהבתו באופן טבעי על כל חייו: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך, ושיננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפת בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך", הנה התורה מתארת את התפשטות האהבה, על דור ההמשך, על כל חייו של האדם, אפילו על גופו וביתו, זוהי תבניתה של אהבה אמיתית.

וממילא מובנים המשך דברי הרמב"ם: "וכבר אמרו, שמצווה זו כוללת גם-כן, שנקרא את כל-בני האדם לעבודתו יתעלה ולאמונה בו, שכן אם אתה אוהב את מי שהוא, תהללנו ותשבחנו ותקרא בני-אדם לאהבתו – וזה על דרך המשל – כך אם תאהב את ה' באמת במה שהגיע לך מהשגת אמיתותו, ברי שאתה בלי ספק תקרא את הפתאים והסכלים לידיעת האמת שאתה כבר יודע, ולשון ספרי: "ואהבת את ה'" – אהבהו על הבריות כאברהם אביך, שנאמר "ואת-הנפש אשר-עשו בחרן". כלומר: כמו שהיה אברהם, לפי שהיה אוהב – כמו שהעיד הכתוב: "זרע אברהם אהבי" קורא בעצם השגתו את-בני האדם לאמונה מרב אהבתו, כך תאהבהו עד שתקרא בני האדם אליו", האוהב ממשיך את אהבתו על הכול.

יהי רצון שנזכה לאהוב את ה' ומתוך כך לאחד ולחבר את הכל!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן