חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

לחלל שבת עבור פיקוח נפש של מחלל שבת

האם מותר ליהודי לחלל שבת בגלל פיקוח נפש של אדם אחר שמחלל שבת? אנסה לתת דוגמא. למשל, הגשר בכביש 1 במחלף ענבה שהוא עובר מעל כביש ראשי. נניח תיאורטית שהיו מנסים לסיימו במהלך ימי החול עד ממש כניסת השבת ולא מספיקים לסיימו לחלוטין בזמן ועכשיו הוא מהווה סכנה בטיחותית לעוברים מתחתיו. אך העוברים מתחתיו הם רק אלו שנוסעים בשבת, כי הרי במוצאי השבת מיד ימשיכו בעבודות ויסיימו אותו! מה הדין במקרה כזה? האם מותר לחברה לחלל שבת ולסיימו בשבת על מנת למנוע פיקוח נפש מהנוסעים מתחת הגשר בשבת או לא? האם מותר למישהו לחלל שבת משום פיקוח נפש על מנת להציל מחלל שבת? (בהנחה שפה זה לא ספק פיקוח נפש אלא ודאי פיקוח נפש). ומה הדין במקרה של ספק פיקוח נפש של מחלל שבת (כשלא בטוח שכשיקרוס הגשר יהיה מישהו מתחתיו…)?

כן, פיקוח נפש דוחה גם חילול שבת שלא ניתן למונעו, כפי שמובא בפניני הלכה כז, יב (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

"יצאו אנשים לטייל בשבת במקום שצריך אבטחה, ואין דרך למנוע מהם את הטיול, חובה על החיילים לשמור עליהם גם כשהדבר כרוך בחילול שבת. אבל אסור לסייע להם בחילול השבת, כגון לפתוח מחסום כדי שיוכלו לנסוע, או לתת להם אישור לנסוע, או לעלות על האוטובוס שלהם כדי שיוכלו לנסוע, אלא רק לאחר שהם כבר נוסעים, מותר לאבטח אותם ברכב הצבאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:36:20

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

הרב אליעזר מלמד ממשיך בדרכו של הרצי"ה זצ"ל

הרב ד"ר מיכאל בריס במכתב פתוח לידידו וחברו מישיבת מרכז הרב הרב אליעזר מלמד, "הילכותיך, הליכותיך ומעשיך רצויים בעיני ה'"

ידידי היקר הרב אליעזר,

זה שנות שמיטה שאני חייב לך תודה על ספרך החשוב בענייני שמיטה – המונח באורח קבע על שולחני. גם הספרים האחרים ששלחת אלי בשעתו דרך הכולל "מכון משפטי ארץ" הגיעו לידי בסופו של דבר (אם כי כבר אז לא עמדתי בראש הכולל), והתענגתי עליהם.

ניכרת השתדלותך לכתוב ספרים אלו על פי היסודות שהניח מרן הרב קוק, בביאור כללי ההלכה ומתוך כך הפרטים, לבאר את ההלכות לא רק בפשטות אלא גם בעמקות, וליישב מאליהן שאלות קשות.

אינך צריך למילות שבח ממני. קטונתי, ולא מענווה אני אומר את הדברים. ולא ברור שמילותיי גם יובנו בחוצות.

אך ידידותנו מימי הנעורים, כחובשי ספסלי בית המדרש של מרן הרב זצ"ל, יקרה אל לבי ביותר. ולא אוכל לידום.

בטוחני, כי לא רק כוונתך רצויה אלא מעשיך רצויים בעיני ה' ממש – בהלכותיך ובהליכותיך. מטבע הלשון "תורת ארץ ישראל" נשחקה קמעה, אך זו ממש כוונתך. ראינו את ההערות של מרן הגרצי"ה זצ"ל בתוך קיצור שולחן ערוך של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. ידענו להפריד בין הלכה וקבלה (שלא תהיה "ערבוביא" כלשון הרצי"ה), אך גם שמענו את לקחו כאשר דיבר על התורה והמצוות כאידיאלים גבוהים – ושמענו את הרוממות בדבריו שמביאה לידי מעשה. זו תורה שיש לה בית אב. ותורת אביך, שהקים ישיבה וישוב לתפארת. זו תורה שיש לה בית אב. והלא גדלת על ברכי אביך שליט"א, ועל ברכי מרן הגרצי"ה זצ"ל ומרן הגר"א שפירא זצ"ל ורבני הישיבה האחרים שיבלחט"א. זו תורה שיש לה בית אב.

ואף בענייני הנהגה. שמענו יחד את קביעתו של מרן הגרצי"ה זצ"ל אומר שצדק הרב במברגר בכך שהתנגד להפרדת הקהילות בפרנקפורט, דלא כרש"ר הירש, וכי זו היתה עמדתו של הנצי"ב מוואלוז'ין. ואני זוכר באופן חד – כאשר התנועה הרפורמית שינתה את התקנון שלה (או איך שלא יקראו למסמכי היסוד שלהם בארה"ב) כך שתומכים בציונות, במקום ההתנגדות המסורתית שהיתה להם במשך הדורות. ואני זוכר ששאלו את מרן זצ"ל אם אין בזה בעיה – בגלל שעכשיו הם יגיעו ארצה. והרב השיב, להפתעתי הרבה, וגם להפתעת השואל או השואלים – שזה חלק ממהלך התשובה שלהם, הקירבה לארץ ישראל, ו"העיקר שיבואו" (כלשונו שאני זוכר ממש). אולי יהיה מי שיכחיש זאת. אני שמעתי. וודאי שיהיה מי שיאמר שלא אני ממעתיקי השמועה. אבל אני שמעתי. ואינני נוקט עמדה בענייני ההתייחסות אליהם – קטונתי, ולא מענווה – אבל דברי תורה הם ואי אפשר לנהוג בהם אחרת, כפוסקי הלכה המדקדקים במקרה שבפניהם, בקור רוח בדייקנות, תוך ראיית פיקוח הנפש של הכלל – ולא בהכללה עיוורת וודאי שלא בהתלהמות.

ובענייני ארץ ישראל הלא שימשת את מרן הגר"ש גורן זצ"ל (ובתקופה שנסעתי מקרני שומרון לעופרה מדי יום ביומו, בתקופה הקשה של פיגועים בכבישים, לפני כעשרים שנה, אימצתי את אשר פרסמת בשמו שהיה מוסיף לתפילת הדרך את הפסוק "ויסעו, ויהי חתת א-לוהים עליהם וכו'", כסגולה בדוקה – וב"ה הועילה גם לי; אגב מצאתי זאת גם בסידור 'דרך החיים' של בעל נתה"מ). זו תורה שיש לה בית אב.

מה קרה לנו, לתלמידי מרן הרב ומרן בנו? ולכל בתי המדרש שלנו, תלמידיו, הצמאים לדבר ה'? והלא למדנו אצל רבותינו שוב ושוב את תיאורו של הנצי"ב זצ"ל בהקדמה לפירושו לספר בראשית – על האבות שנקראו ישרים, בניגוד לצדיקים והחסידים ועמלי התורה בבית שני (ממש כך! קבלתי צמרמורת כשעיינתי עכשיו שוב) "חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס".

אני מבין את החששות. אני מבין את הביקורות. אני מבין את המחלוקות. אינני מבין – ואינני מסוגל להבין – את הביזוי, את התיוג, את הפגיעה – את הסטייה חלילה מדרך הישר שהורונו אבותינו ורבותינו – שלך ושלי.

אסיים בזכרון המפגש הראשון שלי עם עוצמתו של מרן הגרצי"ה זצ"ל, לקראת ראש השנה שנת תשל"ח, אף שלמדנו אצלו אורות התשובה בביתו במהלך חודש אלול. הרב הגיע לבית המדרש החדש, ועמד לפני ארון הקודש. כזכור, במהלך רוב השיחה היה דבורו רגיל, לא כולם הבינו את חיתוך דבריו. אני כן זוכר כי לאחר מאמצים הבנתי שהוא מציג את שנת תשל"ח שקרבה ובאה כשנת שליחות, משורש של"ח. ואז, בלי התראה מוקדמת (לפחות מבחינתי) קולו התרעם בחוזקה (אחד מחבירנו קלע בתיאור התחושה: קול כזה חזק שאתה רוצה להתחבא מתחת לסטנדרים), הקול החזק עדיין מהדהד באוזניי, כל שנה ושנה: "ואיש את רעת רעהו אל ת֫חשבו בלבבכם!". כל מילה שלי מיותרת.

אני כותב את הדברים מדם לבי, לא מפני שיש לי כוח וזמן לכתוב אלא מפני שאין לי כוח לשתוק, כדברי מרן הרב – ומקווה שתמצא בהם חיזוק כלשהו, גם אם איש מלבדך לא יעריך זאת.

בהערכה רבה ובחברות אמיצה כמקדם,

הרב ד"ר מיכאל בריס הוא בוגר ישיבת מרכז הרב

לשעבר ראש כולל דיינות משפטי ארץ וכיום מרצה בכיר למשפט עברי במכללת שערי משפט

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן