חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

גזירת ציציות

האם מותר לגזור חוטי ציצית במספרי מתכת?

כן

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-01-26 11:10:12

האם מותר לגייר עמלקי

כתוב בתורה שחייב להרוג את כל העמלקים. עכשיו אתה רואה שיש מולך עמלקי והוא שואל אותך את השאלה הבאה: האם אתה יכול לגייר אותי? עכשיו מצד אחד אתה חייב להרוג אותו, מצד שני הוא רוצה להתגייר. מה עושים?

פניני הלכה זמנים פרק יא (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

יא – האם עמלקי היה יכול להציל עצמו או להתגייר

אף שהתורה ציוותה למחות את זרעו של עמלק, אם עמלקי יקבל על עצמו לשמור שבע מצוות בני נח, פקע ממנו דין עמלק ואין להורגו. ואלו הן שבע מצוות בני נח: איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות, איסור שפיכות דמים, איסור גניבה, איסור ברכת ה' (לשון סגי נהור והכוונה לקללה), איסור אכילת איבר מן החי, והחיוב למנות בתי דינים שישפטו צדק בכל הדינים שבין אדם לחבירו.

לא זו בלבד, אלא גם כאשר לא קיבלו על עצמם מרצונם החופשי לשמור שבע מצוות בני נח, לפני שיוצאים כנגדם למלחמה, מצווה להציע להם שלום. היינו להציע להם שיקבלו עליהם לשמור שבע מצוות בני נח, ולהיות משועבדים לישראל ולהעלות להם מס כדי להבטיח שלא יחזרו לסורם ללחום בישראל. אם קיבלו את תנאי השלום – אין נלחמים נגדם, ואם לא קיבלו – נלחמים נגדם עד כלותם. וגם אם ירצו אח"כ לחזור בהם ולבקש שלום – אין מקבלים אותם, שהואיל וכבר התחילה המלחמה – נלחמים בהם עד כלותם (רמב"ם מלכים ו, א-ד, כס"מ שם).

ואם יבוא עמלקי וירצה להתגייר, נחלקו הפוסקים אם יקבלוהו. לדעת רמב"ם (איסו"ב יב, יז) יכול עמלקי להתגייר. וכן אמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע, שהיה מזרע עמלק, לימדו תורה בבני ברק (גיטין נז, ב; סנהדרין צו, ב), הרי שקיבלו גרים מזרעו של עמלק.

ויש אומרים שאין מקבלים גר מעמלק. וכך היא דעת רבי אליעזר במכילתא, שנשבע המקום בכיסא הכבוד שלו, שאם יבוא עמלקי להתגייר, לא יקבלו אותו. ומה שאמרו חכמים, שמבני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק, ארע מתוך טעות, שבית הדין לא ידע שהבא לפניו הוא מזרע עמלק, וכך קיבלוהו, ובדיעבד גיורו תקף. או שהיה מקרה שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס אשה יהודיה, ובנה שנולד לה ממנו נחשב ליהודי, וממנו יצאו אותם מלמדי תורה בבני ברק.

לסיכום, הדרך הטובה לקיום מצוות מחיית עמלק – בחזרתם בתשובה. אם לא חזרו בתשובה, היתה דרך שאף היא לכתחילה, במחייתם במלחמה. בפועל המצווה התקיימה בדרך של בדיעבד: ברבות השנים צאצאיהם התפזרו והתבוללו בגוים, ואבד מהם זכר מוצאם ופקע מהם דין עמלק בלא שעשו תשובה.[1]

[1]. מכילתא, פרשת בשלח מסכתא דעמלק פרשה ב: "רבי אליעזר אומר: נשבע המקום בכסא הכבוד שלו, שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר – שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו". וכן היא דעת רבי אלעאי בתנחומא (ורשה, כי תצא יא). מנגד, במסכת גיטין נז, ב; ובסנהדרין צו, ב, מובאת ברייתא: "מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק". ומשמע שניתן לגייר עמלקי, שהרי המן האגגי היה עמלקי.

לרמב"ם (איסו"ב יב, יז) אפשר לקבל גר מכל האומות, ומשמע גם מעמלק, וביאר החיד"א (יעיר אוזן ג, א) שלדעתו אין הלכה כר' אליעזר במכילתא, מפני שיש שם דעה נוספת של ר' אלעזר המודעי, שביאר את השבועה באופן אחר, וכן עולה מהגמ' על בני בניו של המן. ובהר אפרים (על המכילתא סוף בשלח, 'ולעמלק'), ביאר שכך דעת המכילתא, כי מצוות מחיית עמלק נאמרה בעמלקי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח, אך מעת שקיבלן – יצא מכלל 'עמלק', וניתן לגיירו.

מנגד, יש אומרים שאין לגייר עמלקי, כדעת רבי אליעזר במכילתא. כ"כ ר"י בן יקר (בפירוש התפילות והברכות, עמ' נו), צוף דבש (שער החצר, דף קכה, א-ב), ועוד. וכן עולה מדבריהם של הסוברים שניתן לקבל עמלקי לגר תושב אך לא לגר צדק (אבנ"ז או"ח תקח, והביאו צי"א יג, עא; דובב מישרים ג, סו). יש סוברים שאף בדיעבד אם עברו וגיירו עמלקי גיורו בטל (ר"י פערלא ל"ת רסג, 'אמנם'). ורבים סוברים שבדיעבד גיורו תקף (ישועות מלכו ליקוטים סי' טו; עמק ברכה עמ' קכו; הרב חרל"פ בית זבול ג, כא; נטעי איתן ה, ס, ועוד). וממילא אפשר שמבני בניו של המן לימדו תורה בבני ברק, כי עברו וגיירו עמלקי. עוד אפשר לבאר, שאירע שעמלקי מצאצאי המן הרשע אנס בת ישראל והוליד ממנה בן שנחשב יהודי, ומזרעו לימדו תורה בבני ברק (רסיסי לילה לח, ה). ויש אומרים שרק אם עברו כמה דורות עד שנתגלה שהוא מזרע עמלק – גיורו תקף, אבל אם הדבר התברר מיד – גיורו בטל (שבות יהודה על המכילתא).

ויש דעות ביניים: אם אביו עמלקי אסור לקבלו, ואם אמו עמלקית – מקבלים, ומגיור כזה היו בני בניו של המן שלימדו תורה בבני ברק (גליוני הש"ס גיטין נז, ב, 'מבני'; מהרש"ם ג, רעב; טוב עין נא, ב). ויש אומרים שאפשר לגייר עמלקי אך אסור לו לבוא בקהל (מגילת ספר על הסמ"ג לאוין קטו; קול מבשר ב, מב). ויש סוברים שאמנם אין לבית הדין לגיירו, אך אם התגייר מעצמו – מקבלים אותו (הרב שלמה אלקבץ במנות הלוי, מהד' מנות אי"ש עמ' ריד-רטו).

ונראה שאף לסוברים שאין מקבלים גר עמלקי, אם התערבו עמלקים באומות אחרות, עד שלא נודע שהם עמלקים, בטל מהם דין עמלק. וכעין זה כתב ר"ח פלאג'י, שכך קבלו גר שמבני בניו לימדו תורה בבני ברק, ואח"כ נודע ברוח הקודש שהם מזרעו של המן הרשע ('עיני כל חי' לסנהדרין צו, ב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-01-22 18:31:56

מיץ ענבים

שלום הרב האם הרב יוכל להסביר לי למה מצד אחד מיץ ענבים נחשב כיין לעניין קידוש, אבל מצד שני לעניין ברכת הטוב והמיטיב הוא לא נחשב? תודה

כי ברכת הטוב והמטיב היא על תוספת השמחה שביין, ורק יין עם אלכוהול מביא לשמחה.זאת לעומת קידוש שהעיקר זה החשיבות שביין, ובזה מצד הדין מיץ ענבים זהה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-01-28 09:08:53

שמירת נגיעה

האם מותר לי לגעת בדודה שלי?

אסור. מותר לאדם לגעת רק באימו, סבתו, ואחיותיו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-02-06 19:11:59

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ההתרבות המסתורית של משפחת קהת

מהשוואת הפסוקים בשני מקומות בתורה ביחס למשפחת קהת עולה, תמיהה גדולה: כיצד ייתכן שמשפחה זו, שמספר צאצאיה מועט ביותר על פי המסופר בפרשת וארא, מונה תוך כמאתיים שנה 8600 בנים, ומספר כפול של צאצאים עם הבנות (כ-17,000), בפרשת במדבר.

בפרשת וארא מסופר שלקהת ישנם ארבעה בנים[1]: "עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל".

ילדיו של עמרם הם מרים, אהרן ומשה: "וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם"[2].

בניו של יצהר[3]: "וּבְנֵי יִצְהָר קֹרַח וָנֶפֶג וְזִכְרִי".

בניו של חברון[4]: "בְּנֵי חֶבְרוֹן יְרִיָּהוּ הָרֹאשׁ אֲמַרְיָה הַשֵּׁנִי יַחֲזִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי וִיקַמְעָם הָרְבִיעִי".

בניו של עוזיאל[5]: "וּבְנֵי עֻזִּיאֵל מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי".

בניו של אהרן[6]: "וַיִּוָּלֵד לְאַהֲרֹן אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר". מתוכם מתו נדב ואביהוא ללא בנים[7]: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה'… וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם".

בניו של משה[8]: "בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר".

נמצא אם כן שלקהת היו שנים עשר נכדים ונכדה, וכולם יצאו ממצרים. בנוסף לכך, לאהרן היו שני ילדים שנמשך מהם זרע, וכן למשה.

מאידך, בפרשת במדבר נמנים מספר הזכרים בבני קהת, בראשית השנה השניה ליציאת מצרים, והם מנו אז לא פחות מ-8600 נפש: "וְלִקְהָת מִשְׁפַּחַת הַעַמְרָמִי וּמִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי וּמִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הָעָזִּיאֵלִי אֵלֶּה הֵם מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי: בְּמִסְפַּר כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמָעְלָה שְׁמֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ".

איך ניתן לגשר בין שני הנתונים הללו שהפער ביניהם עצום!

השד"ל, בפירושו לתורה, התייחס לעניין, והעלה הצעה שלמעשה עמרם לא היה בנו של קהת, אלא היו ביניהם כמה דורות, וכנ"ל לגבי יצהר, חברון ועוזיאל, ובדורות ה'מדולגים' התרבו משפחות השבט מאד. והסיבה שהתורה דילגה עליהם היא משום שהתורה התמקדה בדמויות החשובות לסיפור יציאת מצרים. זו לשונו של שד"ל:

ויקח עמרם וגו': על כרחנו צריכים אנו לומר שהשמיט הכתוב קצת דורות בין קהת לעמרם, כי במדבר היו לקהת פקודים במספר כל זכר מבן חדש ומעלה 8600, ולא היו לו רק ארבעה בנים שהעמידו משפחות. הרי לכל אחד מארבעה בני קהת בנים 2150; והנה עמרם לא הוליד רק אהרן ומשה ומרים, ומשה לא הוליד רק שני בנים, ואהרן ארבעה. ואיך יתכן שיהיו לעמרם, וכן ליצהר ולחברון ועוזיאל 2150 נפשות בשנה השנית בצאתם מארץ מצרים? לפיכך צריך שנסכים עם י"ב קופה, כי לוי, קהת ועמרם, לא היו דורות תכופים זה לזה, אך דורות אחרים היו ביניהם.

כבדרך אגב, 'מרוויח' השד"ל רווח נוסף בהסברו זה, שכך מובן כיצד נאמר בתורה שעם ישראל ישבו במצרים 430 שנה, בעוד שאם נחשב את שנות לוי, קהת, עמרם ומשה נגיע לאזור 200 שנה:

ולפ"ז יתיישב כמשמעו מספר 'שלשים שנה וארבע מאות שנה' שישבו בני ישראל במצרים. ולפ"ז יובן עוצם רבוי בני ישראל במצרים, שלא אמרה תורה שהיה דרך נס ממש.

הסבר זה היה יכול להיות מאד יפה ונהיר, אם היה אפשר להכניסו בפסוקי התורה. אולם אם נתבונן בתורה היטב נראה שאין כל אפשרות להסביר כדבריו, מכמה סיבות:

ראשית, נאמר בתורה[9]: "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי מִשְׁפַּחַת הַלִּבְנִי מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרֹנִי… וּקְהָת הוֹלִד אֶת עַמְרָם". וגם אם נידחק להסביר את הפסוק שאין הכוונה שהוא הוליד אותו באופן ישיר, הרי נאמר ביחס לעמרם[10]: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ לוֹ לְאִשָּׁה". ויוכבד אכן היתה אחותו של קהת, בתו של לוי, כמו שנאמר[11]: "וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם", וכן נאמר[12]: "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי[13]".

נמצאנו למדים שאין אפשרות לומר שעמרם לא היה בנו של קהת, כי התורה מעידה על כך שאשתו של עמרם היתה ביתו של לוי, וכמו כן היא היתה דודתו של עמרם, ורק אם נאמר שקהת אחיה הוא אביו של עמרם נוכל ליישב שני מקראות אלו זה עם זה. וזה כמובן מתווסף לכמה וכמה מקומות בתורה בהם נאמר שעמרם הוא בנו של קהת, ואין להוציאם מפשוטם כאשר פסוקים אחרים בתורה מכריחים אותנו להבין שהדברים אכן כפשוטם, וכנ"ל.

אם כן, חוזרת השאלה העצומה: איך שנים עשר נכדיו של קהת, ונכדתו, הולידו כל כך הרבה ילדים עד כדי כך שעוד בימי חייהם היו להם למעלה מ-8000 צאצאים זכרים!

נראה לומר שההסבר הוא שכאשר התורה אומרת שללוי היו שלושה בנים, גרשון, קהת ומררי, אין היא  מתכוונת שאלו היו ילדיו היחידים. וכנראה היו לו ילדים נוספים שנולדו לאחר הירידה למצרים, ובמניין משפחות שבט לוי הם סופחו לשלושת הבנים החשובים של לוי – גרשון, קהת ומררי. כן הדבר גם ביחס לקהת, אמנם התורה מונה לו ארבעה בנים, אך כנראה היו לו ילדים וילדות נוספים, שסופחו לבנים אלו שהיו החשובים שבהם. וכן הדבר גם ביחס לשאר הדמויות הנזכרות בשרשרת הדורות של משפחת הקהתי. ולא רק ביחס אליו, אלא ביחס לכל בני יעקב וצאצאיהם.

ומניין לנו זאת?

ראשית, התורה מעידה על התרבות עצומה של עם ישראל במצרים, ומשתמשת ברצף של כמה וכמה מילות ריבוי ייחודיות[14]: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם", מה שמעיד על התרבות עצומה, שאם לא נניח שהיו ילדים נוספים לכל אחד מבני, נכדי וניני יעקב, לא נוכל להבין היכן התרבות זו באה לידי ביטוי? הרי בתורה מסופר על מספר לא גדול של ילדים שהיה לרוב השבטים (מלבד בנימין ואולי גם גד): ראובן 4 ילדים, שמעון 6, לוי 3, יהודה 3, יששכר 4, זבולון 3, גד 7, אשר 5, יוסף 2, בנימין 10.

בנוסף לכך, לא מסתבר שלאף אחד מבני יעקב לא נולדו ילדים לאחר הירידה למצרים, שהרי בעת ירידתם למצרים הם היו באזור גיל 45, ובעבר היו יולדים גם בגילאים מאוחרים מבימינו (וכשם שראינו לעיל שיוכבד נולדה ללוי במצרים). אם כן מסתבר שהתורה מזכירה תמיד, הן במניין ילדי יעקב עצמם והן במניין משפחות השבטים בפרשת פינחס, רק את נכדי וניני יעקב שירדו עם יעקב למצרים. אך כל מי שנולד לאחר מכן, הן מנכדי יעקב והן מניניו, לא נמנה בתורה ולא קיבל נחלה בפני עצמה בארץ, אלא כולם סופחו למשפחות של 70 צאצאי יעקב שירדו למצרים.

ראיה חזקה לדבר היא דבריו של יעקב ליוסף לפני מותו. כאשר מודיע יעקב ליוסף שהוא בנו בכורו, ולכן שבטו יקבל נחלה כפולה בארץ, כנגד שני בניו מנשה ואפרים; אומר לו יעקב ששני בניו שנולדו לו לפני הגעת יעקב למצרים, ייחשבו כשני שבטים נפרדים זה מזה. אולם כל בניו שנולדו לו לאחר שירד יעקב למצרים יסופחו לשני השבטים הללו, מנשה ואפרים: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם".

הרי שמדבר יעקב עם יוסף במפורש על ילדים שנולדו לו באותן 17 שנים שבהן שהה יעקב במצרים, ואילו התורה מסתירה מאיתנו את זהותם, את שמותיהם, או כל פרט אחר עליהם. הרי שגם אם לא מפורש בתורה שמותיהם של הילדים הנוספים שנולדו לשבטים לאחר הירידה למצרים, אין זה אומר כלל שאכן לא נולדו להם ילדים נוספים, וכפי שמצאנו ביחס ליוכבד וביחס לילדים נוספים של יוסף.

כעת ניתן להבין כיצד הגיעה משפחת בני קהת ל-8000 זכרים תוך כמאתיים שנה, כי אם גם ללוי היו ילדים נוספים מלבד שלושת בניו שירדו עימו למצרים, שסופחו למשפחות שלושת הבנים הללו. וגם לגרשון היו ילדים נוספים מלבד לבני ושמעי, וגם לקהת היו ילדים נוספים מלבד עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל, וכן הלאה, ניתן להסיק שהואיל ולכל משפחה היתה ילודה גבוהה מאד, כפי שמעידה התורה, וכמו כן התמותה היתה מועטה יחסית בשל תוחלת החיים הגבוהה שהיתה באותה תקופה[15] הרי שכעבור כמאתיים שנה מנתה משפחת קהת למעלה מעשרת אלפים נפשות. צא וחשב.


[1] שמות ו, יח.

[2] במדבר כו, נט.

[3] שמות ו, כא.

[4] דברי הימים א' כג, יט.

[5] שמות ו, כב.

[6] שם ס.

[7] במדבר ג, ד.

[8] דברי הימים א' כג, טו.

[9] במדבר כו, נח.

[10] שמות ו, כ.

[11] במדבר כו, נט.

[12] שמות ב, א.

[13] אילו היה זה המקור היחיד לכך שיוכבד היא ביתו של לוי, היה מקום להדחק ולומר שאין הכוונה ביתו ממש אלא מצאצאיו. אך אחר שנאמר פסוק מפורש 'יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים', בוודאי שאין להוציא את המקרא 'בת לוי' מידי פשוטו.

[14] שמות א, ז.

[15] כפי שנאמר בתורה ביחס ללוי, קהת ועמרם, שכל אחד מהם חי למעלה מ-130 שנה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן