ה – בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. הָאִידֵאָה הַדָּתִית. הַמַּצָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִחוּסוֹ לָאֱנוֹשִׁיּוּת [5/11]
יש השלכה נוספת לחשיפת מימד העומק והפנימיות באומה ובתודעה הישראלית.
י״ג בסיון תש״פ
ה – בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. הָאִידֵאָה הַדָּתִית. הַמַּצָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִחוּסוֹ לָאֱנוֹשִׁיּוּת [4/11]
בפסקאות הקודמות ביאר הרב את היחס שבין מושגי האמונה הפרטיים
י״ג בסיון תש״פ
ה – בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. הָאִידֵאָה הַדָּתִית. הַמַּצָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִחוּסוֹ לָאֱנוֹשִׁיּוּת [3/11]
פיסקה זו עוסקת במצב המושלם, כאשר האידיאה הא-להית מאירה
י״ג בסיון תש״פ
ה – בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. הָאִידֵאָה הַדָּתִית. הַמַּצָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִחוּסוֹ לָאֱנוֹשִׁיּוּת [2/11]
ימי בית שני הם ימי מעבר מן האידיאה הא-להית אל
י״ג בסיון תש״פ
ה – בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי. הָאִידֵאָה הַדָּתִית. הַמַּצָּב הַיִּשְׂרְאֵלִי וְיִחוּסוֹ לָאֱנוֹשִׁיּוּת [1/11]
אנחנו חוזרים להתבונן בתקופת בתי המקדש, אף שהפרק הקודם כבר
י״ג בסיון תש״פ
ד – הַמַּצָּב בַּגָּלוּת [4/5]
בפרקים הקודמים תיאר הרב מהלך של היפרדות האידיאות והתרחקותן זו
י״ב בסיון תש״פ
ד – הַמַּצָּב בַּגָּלוּת [3/5]
בְּאֵין מָקוֹם לְהַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית עַל הַלְּאֻמִּית, אַחֲרֵי הִטָּמֵא
י״ב בסיון תש״פ
ד – הַמַּצָּב בַּגָּלוּת [2/5]
אנו ממשיכים ומעמיקים בניתוח הגלות. הנפילה הקשה שהייתה מנת חלקן
י״ב בסיון תש״פ
ג – מַצַּב הַיְרִידָה וְהַפֵּרוּד בֵּין הָאִידֵאוֹת [6/6]
אֲבָל בַּמַּעֲמַקִּים, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָעַיִן, גַּם שֶׁל כָּל נָבִיא וְצוֹפֶה,
י״א בסיון תש״פ
ג – מַצַּב הַיְרִידָה וְהַפֵּרוּד בֵּין הָאִידֵאוֹת [5/6]
הרב מתאר ריחוק קיצוני בין שתי האידיאות. האידיאה הלאומית מתרחקת
י״א בסיון תש״פ