ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה ח
הרב מתייחס כאן לבעיה שהעסיקה הוגים רבים במשך הדורות –
כ״ה באייר תשפ״ג
ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה ז
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ היא מדרגה בנבואה. זהו סוג גבוה של תחושה
כ״ה באייר תשפ״ג
ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה ו
הרב מדבר כאן על חלוקה לשתי מדרגות מוסריות: 'הכובש' ו'הישר'.
כ״ה באייר תשפ״ג
ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה ה
מן המילים האחרונות של הפסקה, המבוססות על הפסוק המתאר את
כ״ה באייר תשפ״ג
ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה ד
הרב מתייחס לדברי הגמרא "הַסּוֹטֵר לוֹעוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ סוֹתֵר
כ״ה באייר תשפ״ג
ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה ב
אותם הרַבִּים, שֶׁמַּקִּיפִים תָּמִיד אֶת הַתֹּכֶן הָרוּחָנִי שֶׁל הָאֻמָּה בְּשֹׁרֶשׁ
כ״ה באייר תשפ״ג
ט – קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, פסקה א
בדברים קצרים ולא לגמרי מבוארים, מעמיד אותנו הרב על שני
כ״ה באייר תשפ״ג
ח – סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל, פסקה ט
הָעוֹלָם הַמּוּסָרִי, הָרוּחָנִי וְהַשִּׂכְלִי, הוא החוויה המוסרית, הרוחנית והשכלית שישנן
כ״ה באייר תשפ״ג
ח – סְגֻלַּת יִשְׂרָאֵל, פסקה ח
כהקדמה, צריך לומר שבהגות המודרנית ישנם שני יסודות המתחרים זה
כ״ה באייר תשפ״ג