חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

להתחבר לשורש ולבנות את הבית – דבר תורה לפרשת דברים וט' באב

משה רבנו מתחיל את נאומו הגדול, בקריאה הגדולה לארץ ישראל:

"ה' אֱלֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה, פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם"

ונתבונן בדבריו המופלאים של האלשיך, בפירושו לפסוקים אלו:

"ה' אלוקינו דבר אלינו כו'. לומר, ראו נא איך היה רצונו יתברך למהר ביאתנו אל הארץ, כי הלא ה' למה שהוא אלוקינו כו' פנו וסעו ובאו הר האמורי כו'. והוא, כי הנה ידענו מרבותינו ז"ל (כתובות קי ב), כי ישראל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ובזה נבוא אל העניין. והוא, כי אמר כי ה' למה שהוא אלהינו, וישראל הדר בחוצה לארץ דומה כו', על כן למה שיצדק בעצם היותו אלהינו דבר אלינו וכו' לבא מיד אל הר האמורי, להתחיל משם לרשת ארץ, שנהיה הארץ אשר נכון יהיה בו שם אלהותו עלינו"

הקב"ה רוצה להיות אלוקינו, רוצה שתתגלה מלכותו עלינו, והדרך לעשות זאת היא להגיע לארץ, כי רק כאן חיינו יכולים להיות מותאמים לרצון האלוקי – כאן גם החומר וגם הרוח מתחברים יחד לקידוש שם שמיים בעולם.

"ואומרו לאמר הוא על דרך מאמרם ז"ל (ספרי כו) על פסוק ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (דברים ב ו), שהוא כדי שיאמר לו יתברך תשובה, שאמר איני זז מכאן עד שתשיב תשובה. ועל דרך זה יאמר פה, מה שה' דבר אלינו היה כדי לאמר. שהוא, כדי לאמר ישראל תשובה על אומרו יתברך שילכו לרשת ארץ, למען יגלו לבם אם יאמרו כן נעשה. או ימאנו, כי ימאסו בארץ חמדה, ומה עשה הוא יתברך כל התואנות שהיה אפשר להם להתאנות, קיצץ אותם מעתה…כי היה אפשר יאמרו כי מה יהיה להם בארץ ישראל שאין להם בחורב, כי הלא שם ניתנה תורה. וגם ששם היה עוון העגל, כבר שם נתקן ונבנה המשכן אחר לוחות שניות, ועשו ישראל דגלים כמלאכי השרת מחנות מחנות. ושם ה' הולך לפניהם וענני כבוד ומן ובאר, שהיה להם מעין עולם הבא, שאפילו האומות היו אומרים אלוהות הם אלו, כמו שאמרו ז"ל (עיין במדבר רבה ב ג). ושפע הנותן שם התורה לא ימיש מההר ההוא, וטוב לנו פה מבמקום אחר… "

השאלה הגדולה ששואלים ישראל, מדוע שנלך מהר סיני, מקום נתינת התורה? כאן מקום ההתגלות הגדולה ביותר, מדוע שנעזבנו?

"על כן לבל יאמרו כדברים האלה, הקדים ואמר, רב לכם שבת כו' פנו כו'. לומר, הן אמת ידעתי כי רב ודבר גדול יש לכם על ידי שבת בהר הזה, כי הוא מקום שנתנה בו תורה זה פעמים, וגם פה שכינה מרחפת עליכם כעל ארבע מחנות שכינה.

אך דעו לכם כי גדולה מזו תהיה לכם בארץ, כי עתה אתם רחוקים משורשיכם. ועתה פנו וסעו לכם ובאו כו'…כי למה ששורש נפש כל חי דבקה בשכינה אשר היא למעלה כנגד ארץ ישראל. ועל כן בהיות איש הישראלי בחוץ לארץ הוא נפרד משרשו, אך בבואו אל הארץ רוחו בקרבו תקרב אל שורשו. נמצא, כי בלכתו ארצה כנען הוא כהולך ומתקרב אל עצמו ושורשו ועיקרו, מה שאין כן עודנו בחוץ לארץ שהוא כנפרד קצתו מקצתו. ועל כן אמר הוא יתברך לאברהם לך לך, לומר, אל עצמך לך, והתקרב אל עיקרך, כי פה הוא כאילו אתה רחוק ממך כמפורש אצלנו במקומו. וזה הדבר רצה הוא יתברך לומר פה, באומרו רב לכם פנו וסעו לכם. כלומר, לכם אל עצמכם אתם נוסעים והולכים, כי שם שרשיכם. ועל כן לא אמר ולכו כי אם ובאו, כמי שבא אל ביתו ועיקרו, כי לביאה תתייחס ולא להליכה. ושיעור הכתוב פנו וסעו, שתהיה פנייתכם ונסיעתכם אל היות פונים ונוסעים אל עצמיכם ולכם, שהוא לידבק אל שרשיכם".

ארץ ישראל היא מקומנו, ורק בה אנו יכולים להיות מחוברים לשורשנו. החיבור לשורש, הוא החיבור לחיים השלמים, רק פה כל כוחות החיים שלנו יכולים לפעול בהרמוניה לרומם את העולם לקדושה. בכל מקום אחר, כמילותיו הנפלאות של האלשיך, אנו מפורדים וחצויים בתוכנו, מחשבתנו רוצה קדושה אך ידינו עוסקות בחומר ובחול, ובארץ ישראל גם החומריות והארציות קדושה ולכן האדם מחובר ומאוחד.

כפי שאמר הרב קוק:

"אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה מָסוּר וְנֶאֱמָן לְמַחְשְׁבוֹתָיו, הֶגְיוֹנוֹתָיו, רַעֲיוֹנוֹתָיו וְדִמְיוֹנוֹתָיו, בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּתְכוּנַת הַנֶּאֱמָנוּת הַזֹּאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל."

פנו וסעו לכם, רק בארץ ישראל אתם יכולים להיות אתם עצמכם ממש. בהר סיני יש הדרכות אלוקיות, אבל לחיות את עצמכם, להיות שלמים עם עצמכם, זה רק בארץ ישראל.

הקב"ה קורא לנו, בואו הביתה, לא לכו, אלא בואו, כי זה הבית שלכם, שהאדם נמצא במקומו, הוא יכול לחיות בעוצמה ובזרימה, לחבר את כל כוחות חייו, כי הוא בבית.

זכינו ובדורנו הגענו הביתה, אבל צריך לבנות את הבית – לא די שהגענו הביתה, כאן בביתנו צריכים לעורר את כל כוחות החיים לבנות את הבית, לגלות את כל כוחות החיים שלנו, ולבנות את הבית הגדול והקדוש ששם ה' נקרא עליו.

כי רק כשנבנה את הבית נהיה כולנו בבית, רק כשהשכינה תתגלה ותופיע עלינו, אז נוכל כולנו לגלות נשמתנו, את שורשנו, ולפעול בכוחות עצומים להופעת החיים השלמים בארץ ובעולם כולו.

כולנו נשב ונבכה במוצ"ש על חורבן הבית, כי אנחנו כל כך רוצים להגיע הביתה אל שורשנו, אל מקומנו. הקב"ה זיכה אותנו להיות בדור שבו כל יהודי שרוצה יכול להיות בארצו, להיות מחובר לשורשו, ודווקא זכות עצומה ונשגבה זו היא שמעוררת אותנו יותר – לרצות לא רק להיות במקומנו, אלא גם לבנות את ביתנו, את לב האומה, המקדש, וצמוד אליו את לשכת הגזית, בה יושבים הסנהדרין, שיורו לנו את המשפט והצדק שלנו, המתאים לנו. ומשם תקום גם מלכות שמביעה את הערכים והאידאלים שלנו. כאשר אנו כאן בבית שלנו, אנו מרגישים שזה יכול לקרות, אנו חשים שיש לנו את העוצמות והכוחות לפעול שזה יקרה, ודווקא הבכי והצער על מה שאיננו נותן לנו כוח אדיר, דחיפה עצומה – לקום ולפעול!

יהי רצון שמתוך החזרה הביתה, לשורשנו, נזכה לבנות את כל הקומות וכל הצדדים בביתנו!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן