חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

פרשת אחרי מות-קדושים – וכיפר בעדו ובעד ביתו

זכינו להתחיל לפני קצת יותר משבוע, במסגרת הדף היומי, את מסכת יומא. והמשנה הראשונה של המסכת מדברת על כך שהכהן הגדול שבא לעבוד בבית המקדש ביום הכיפורים צריך להית נשוי, ובעניין זה אומרת המשנה:

"…רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר: 'וכפר בעדו ובעד ביתו',  ביתו זו אשתו, אמרו לו אם כן אין לדבר סוף".

כלומר כולם מודים שכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות נשוי, אלא שלשיטת רבי יהודה יש לחשוש שאשתו תמות, ואילו לשיטת חכמים אין מקום לחוש לכך, שכן אם חוששים לכך, אז יש לחשוש שגם אשתו השניה תמות וכן הלאה.

ויש לשאול מדוע חשוב שהכהן הגדול יהיה נשוי? מדוע הוא לא יכול להיות רווק?

הרש"ר הירש כותב:

"ובעד ביתו: אין לתאר כהן גדול בלא בית – הווה אומר, בלא נישואין ובלא אשה. שהרי הוא מבטא במקדש את האידיאל המוסרי של האומה; ובחייו הוא עובר לפני העם כמופת. משום כך עליו להציג בחייו דמות חיי גבר – בשלמות התפקיד המוסרי: חובה עליו לשאת עול נישואין – שהוא הבסיס לכל התפתחות מוסרית, היסוד לישע המוסרי של העם. אכן האשה הרעיה היא חלק של ייצוג הכהן הגדול במקדש; ואפילו היה הכהן הגדול נשוי, אך אשתו מתה ביום הכיפורים לפני העבודה – אין הוא רשאי לעבוד כאלמן. הכהן הגדול ביום הכיפורים חייב להיות בעל לאשה – ולאשה אחת בלבד: "בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים"

הכהן הגדול הוא דמות המופת, האיש שמייצג את כולנו. כהן גדול שאיננו נשוי הוא חסרון אדיר. לא טוב היות האדם לבדו, ואדם שאיננו נשוי הוא אדם חסר, כדברי הגמרא ביבמות (סב,ב):

"אמר רבי תנחום א"ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה – שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה… במערבא אמרי: בלא תורה, בלא חומה… רבא בר עולא אמר: בלא שלום, דכתיב: וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא".

הרש"ר הירש מחדד ומסביר שהחתונה היא חובה מוסרית. צריך להיות שותפים לגידולה ופיתוחה של האומה, והקומה הנוספת היא שהאדם מזקק את מידותיו, את האגואיסטיות שלו, כאשר הוא מתחתן. לא לחינם כתב האר"י, שכפי שמזכיר זאת מו"ר הגר"א מלמד בכל חופה שהוא עורך, שמצוות ו'אהבת לרעך כמוך', עליה נלמד בפרשה, מתקיימת בשלימות רק בין בני הזוג.

כל מי שנשוי יודע כמה מתרוממת האישיות, וכמה נבנות המידות, בזכות הזוגיות.

ברובד עמוק יותר ניתן לומר שיום הכיפורים הוא יום האהבה הגדול, היום שבו הקב"ה מכניסנו לחדר הייחוד, לקודש הקודשים, שתוכו רצוף אהבה, שמכונה חדר המיטות, שבו רואים את הכרובים המעורים זה בזה כחיבת זכר ונקבה. מי שאיננו נשוי, לא יודע מהי אהבה, מהו קשר עמוק, והוא לא יוכל לפעול את המחילה, כי הוא לא מבין מאיזה עומק של חיבה ואהבה מגיעה המחילה.

לענ"ד המשל שהמשילו במקומות רבים בתנ"ך על כך שהקשר בין עם ישראל והקב"ה דומה לקשר בין איש ואשה, איננו רק משל, אלא טמונה בתוכו אמירה עמוקה. מי שלא בונה זוגיות עמוקה ומלאת אהבה, לא יוכל לחוש את עומק הקשר עם הקב"ה, שרק מתוך היפתחות הלב לאהבה זוגית, ניתן להתעלות לאהבת ה'.

יהי רצון שנזכה לבנות זוגיות אוהבת ועמוקה, שהולכת ומעמיקה עוד ועוד משנה לשנה, זוגיות שנבנית מתוך אחריות כלל ישראלית, כי טיב החינוך שנעניק לילדינו, תלוי הרבה מאד בטיב הזוגיות שנזכה לבנות. ומתוך כך, נתעלה להכיר ולחוש את עומק הקשר שבין הקב"ה לעם ישראל, בין הדוד לרעיה, ולהתמלא אהבת ה'.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן