חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת וישב – להוסיף אחדות אחווה – להאיר את האור!

החל מפרשת וישב עולה וצומחת לנגד עיננו דמותו של יוסף, יוסף הצדיק, יוסף שכולנו קרואים על שמו..

יעקב בוחר ביוסף מכל בניו, ונותן לו כתונת פסים, כתונת המכילה את כל הפסים, את כל הגוונים.

יוסף, כשמו כן הוא מסוגל להוסיף. בעוד שבדרך כלל כשמוסיפים גורעים. ומי שמנסה להכיל יותר מידי הולך לאיבוד. יש את יוסף, מידתו של יוסף היא היכולת לכלול, לאחד, להשכין שלום בין הרבה גוונים, בין הרבה צדדים, בין הרבה בחינות.

יוסף אומרים חז"ל היה מקדים שלום לכולם. יוסף נשלח על ידי אביו לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, איש של שלום. הוא מברר לאחים דרך חלומותיו שהחלום שלו זה להיות האיש שמצליח להשכין שלום בין כולם, שמצליח ליצור אגודה אחת. יוסף זכה למעלה גדולה, להיות צדיק, להיות איש השלום – בזכות עינו הטובה.

הגמרא אומרת שמי שחושש מהמושג שנקרא "עין הרע" שיאמר שהוא בא מזרעו של יוסף. כי בזרעו של יוסף "העין הרעה" אינה שולטת. העין הרעה, היא הדחיקה והסתירה הנגלית לנגד עיננו בין בני אדם, בין דעות, בין גוונים. השכל האנושי, הנפש האנושית ממהרת להצביע על השוני ועל ההבדל.

העין הטובה, עינו של יוסף מתאמצת  מאוד לחבר, להסיר מחיצות, לא להתפעל מהסגנון החיצוני, לא להתפעל מההבדלים. יוסף יודע ללמוד שבעים לשון כשצריך, יוסף יודע להשביר מזון לכל עם הארץ. יוסף, מזרעו באים אפרים ומנשה שנתברכו בברכת הדגים "וידגו לרוב בקרב הארץ", שאין עין הרעה שולטת בהם. הם לא מצומצמים לפי המבט חיצוני הם עומדים מעל העין, מעל המעטפת, ושטים בים הגדול. בים של מבט רחב, מבט של שמחה. כוחו של יוסף גדול מאוד בעת הגאולה בעת שבה צריך לשלב כוחות ולחבר את כל חלקי האומה.

בפרשתנו מסופר שיעקב שולח את יוסף לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן. המדרש מספר שיוסף תמיד היה שואל בשלום אחיו, הם "לא יכלו דברו בשלום", אבל הוא מצידו תמיד יכול היה לשאול לשלומם.

אומר השל"ה הקדוש שיוסף זו מידתו, שהוא עסוק מאוד באחווה, בקשר של כל האחים אל האב ,לכן הוא גוער בהם כשהם מבזים את בני השפחות. הוא דואג שכולם ירגישו אחים, שותפים, קשורים, ירגישו בית אחד.

יוסף, אומר המהר"ל בנצח ישראל, הוא כמו לב שמזרים דם אל כל האיברים. יוסף הוא שיוצר את האורגניות שבין כל האחים. יוסף זו הנטייה בעם ישראל לאחדות, לקיבוץ גליות, לאחווה המשפחתית שעומדת מעל הכל. יוסף יספוג מכירה, התעללות, בזיון, אבל האחווה תהיה מעל הכל. הוא לא ינקום, וכשיתוודע אל אחיו יגיד "אל ירא בעינכם כי מכרתם אותי, כי למחיה שלחני אלוקים".

יוסף למד את זה מאימו רחל שבפרשת ויצא מסרה את הסימנים לאחותה וביזתה את עצמה, מחלה על כבודה, על חלומותיה, בשביל שאחותה לא תתבייש. בשביל שהאחווה לא תיפגע. כח גדול בישראל, כוח יוסף, זה כוח שתמיד יטען "אחים אנחנו", בית אחד לנו, "עוד אבינו חי". יש לנו אבא אחד, שכולנו שייכים אליו. הוא יגרום לאחים להגיע לתובנה הזאת- עד כמה הם ערבים זה לזה, עד כמה הם אחים זה של זה, עד כמה הם בנים של אותו אבא. והכוח הזה ממשיך להיות משמעותי ודוחף בעם ישראל. וגם כשיש ערכים חשובים מאוד, ורגשות אפילו צודקים, לעולם כח האחווה – כח הבית יאמר את אמירתו –  האחדות מעל הכל.

הלילה נצא כולנו, כל עם ישראל, כמו כותבת סיוון רהב-מאיר: "נס חנוכה הוא גם העובדה ש-90 אחוז מהיהודים בישראל מדליקים נרות חנוכה, כך לפי סקר מהשנה שעברה. זה כל כך לא מובן מאליו. יכולנו לשכוח, להתבלבל, להתבולל, אבל אלפי שנים אחר כך אנחנו כאן, שרים על אותה משפחה קטנה של חשמונאים ממודיעין שניצחה אימפריה גדולה. חנוכה הוא החג שמזכיר לנו את האתגר המרכזי, בימים ההם בזמן הזה: לשמור על ערכים ועל זהות ייחודית בעולם גלובלי מפתה. כל נר שיודלק הערב, בארץ ובעולם, הוא ניצחון קטן על האתגר הזה".

מעל לכל המחלוקת והפירודים, שלצערנו הולכים ומתעצמים, ממערכת בחירות אחת לשנייה…אנו צריכים לזכור את האור המאחד והמחבר את כולנו, האור שכולנו נאיר שמונה ימים.

כשיר הילדים הידוע: כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן!

או כלשונות של חוזה המדינה:
"בראשית דולק אור אחד, ועוד אחד ועוד אחד, ועוד אחרים. החושך יחלוף כליל…ובהיות הנרות כולם דולקים, ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה. אין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד השמש משרת האור".

יש לנו אור עצום להאיר כדברים שאמר יהודה המקבי, שהובאו בקדמוניות היהודים:

"וכה גדולה התשועה ההיא בעיניהם עד כי צִוה יהודה ואחיו וכל קְהַל ישראל לָחֹג את חֲנֻכַּת המזבח ביום החמשה ועשרים לחדש כסליו שמנת ימים מִדֵי שנה בשנה לדורות עולם ולהלל את ה' בשירי הללויה בכל מקומות מושבותיהם. ומאז ועד היום הזה נָחֹג את החג ההוא ונקרא לו בשם "חג המאורות" יען כי פִּתְאֹם האיר ה' אור חדש על זרע יעקב, ויתן להם עֹז ועָצְמָה לֵאור באור התורה וללכת בה כבימי עולם וכשנים קדמוניות".

כולנו מחוברים לאור הזה, כי כולנו מרגישים שיש לעם ישראל בשורה מלאת אור לומר לעולם כולו:

"ההרגשה הפנימית, שהיא אדירה בקרבנו להעמדת קיום היהדות, בדעותיה ומעשיה יחד עם גוויתה ואדמתה, נובעת מההכרה הכללית של הצבור שעוד רב ממנו הדרך לגמור את אשר החלונו.

התחלנו להגיד איזה דבר גדול, בינינו לבין עצמנו ובאזני העולם כולו, ולא גמרנוהו עדיין. הננו עומדים באמצע נאומנו, ולהפסיק לא נרצה ולא נוכל.

…לא נחדל מעבודתנו המעשית והרוחנית, לרדת מעל במת ההיסטוריה אפשר רק לעם אשר גמר את אשר החל, לחזיון רוחני אשר הוציא את כל הכמוס עמו לאור עולם. להתחיל ולא לגמור זהו דבר שאינו נוהג לגמרי במציאות".

אנחנו רק התחלנו לומר את דברינו לעולם, האור שלנו עוד יוסיף והולך, מתוך אחדות ואהבה.

חנוכה שמח לכולם!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן