חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

שיעור מעשי בהנהגת העולם – לפרשת וירא

לגרסת הדפסה בקובץ PDF

כידוע אברהם אבינו הוא מידת החסד. החסד המצוי הינו חסד מצומצם בו אדם דואג למשפחתו או לכל היותר לקרוביו, לחבריו, לשכניו, ואם הגדיל לעשות אז גם לעמו, אך החסד של אברהם לא היה חסד מצומצם. אברהם אבינו הוא 'אב המון גויים'. חז"ל מלמדים אותנו שבתחילה נקרא 'אברם'- שהיה אב לארם בלבד (שהיא מדינתו) ולאחר מכן גדל והפך להיות 'אברהם' – אב המון גויים. וכפי שאומר הפסוק "ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך".

בפסוקים בדברי הימים, אותם אנו אומרים יום יום בתפילה, ישנה גם התייחסות להחלפת השם של אברהם, "אתה הוא ה' האלוקים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים (ארץ מולדתו, ובעקבות כך) ושמת שמו אברהם". כלומר, הקב"ה מוציא את אברהם מכל הצמצומים – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" – כדי שיוכל להביט במבט רחב וגדול על טובת העולם כולו, ואולי אפילו העולמים כולם.

דבר זה בולט מאוד בכל מהלך חייו של אברהם. אברהם אינו חי לעצמו אלא נמצא בקשר מתמיד ורציף עם הגויים השונים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בהכרעתו את מלחמת העולם הראשונה שבין ארבעת לחמשת המלכים. ואף הקב"ה מייעד את אברהם לפעול ולהשפיע טוב וברכה לכל העמים – "ונברכו בך כל משפחות האדמה".

אומה בדרך השם

כחלק מהייעוד האוניברסלי של אברהם אבינו, וכאחד השיאים בהיות אברהם אבינו שותף לקב"ה בהנהגת העולם (שזה הייעוד העליון של עם ישראל – להיות השותפים והנציגים של הקב"ה עלי אדמות), אומר הקב"ה, כאשר עלה בדעתו להפוך את סדום "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ" – הקב"ה אומר שהוא חייב להודיע לאברהם את מעשיו בעולם, שהרי אברהם הוא שותפו של הקב"ה והוא יהיה לגוי גדול שממנו תתקבל הברכה העולמית, "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו". כלומר, כל סיבת החיבור של הקב"ה עם אברהם הינה על מנת להקים אומה אשר תביא לעולם את דרך ה' – דרך הצדקה ומשפט, דרך היושר והצדק, דרך הטוב והחסד, האמת והשלום.

על מנת שאברהם יצליח להקים אומה כזו עליו להיות שותף מלא, להבין את השיקולים האלוקיים בהנהגת העולם. את השיקולים הללו יוכל אברהם להעביר לזרעו, עד אשר יקום עם היודע את אלוקיו. (ולא כאותם בורים המלאים ענווה מדומה האומרים "איננו מבינים ואיננו יודעים את רצון ה', מחשבותיו משפטיו ודיניו", ובכך משתמטים מאחריותם להוביל בעולם את דרך ה'). "החברותא" שעושה אברהם אבינו עם הקב"ה על סדום היא דרך הלימוד שלומד אברהם את המידות וההנהגות האלוקיות.

מה ניתן ללמוד מהפיכת סדום

וכך כותב הרב חרל"פ:

"כנראה שממעשה סדום יש ללמוד איך לחנך את הדורות במידות טובות, להשכיל על דבר אמת ולידע איך להתרחק מכל מיני אכזריות, ולזאת אמר ה': 'המכסה אני מאברהם', שהוא המחנך של כל הדורות כולם 'כי ידעתיו למכן אשר יצוה את בניו וגו' '. ולכן צריך הוא לדעת מכל אשר ה' עושה עם סדום, למען ידע איך לחנך את בניו בדרך טובים ועד כמה צריכה להיות הסבלנות מבנים לא טובים, ומתי צריכים להשתמש במקל-חובלים וכיוצא באלו בפרקי החינוך."

לימודנו את התורה, ובייחוד החלק הסיפורי שבה, צריך להיות מתוך אחריות אדירה להבין את דרך ה', ללמוד מההנהגה האלוקית – כדי להידבק במידותיו ובדרכיו. על ידי כך נוכל להקים אומה הנוהגת ומנהגת את העולם כולו על פי המשפט והמוסר האלוקי, על פי הערכים והאידיאלים העליונים.

נסיים בכך שאף על פי שאברהם היה מלא חסד ואהבה ורצה בכל כוחו להציל את סדום, התורה מלמדת אותנו לדורות שגבול הרחמים האלוקיים תמיד יהיה גדול לאין ערוך מהרחמים האנושיים. דבר זה מתבטא בפסוק "וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם" עליו מבאר רש"י "וילך ה' – כיוון שנשתתק הסניגור הלך לו הדיין". ולומד מכך הרב חרל"פ "נראה מזה שהקב"ה היה מוכן לקבל תפילתו של אברהם, אפילו אם היה מבקש להצילם גם עבור פחות מעשרה צדיקים, שכן לא הלך הקב"ה משם רק לאחרי שנשתתק הסניגור, אלא שזה לא היה בגבול מידת החסד של אברהם, וזה בא ללמדנו כי החסדים העליונים, הם הרבה יותר גדולים אפילו מהחסדים שאפשר לייחס לאברהם אבינו מקור החסד של מטה".

יהי רצון שנזכה ללכת בדרך ה' ולעשות דין ומשפט ולהרבה באהבה וחסד, ואפילו במקום בו נגמרים החסדים האנושיים, נמשיך להרבות בחסד מכוח החסד האלוקי.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן