חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת השבוע וירא – דבר תורה

בפרשתנו אנו ממשיכים להיפגש ולהכיר את דמותו של הגדול בענקים, אברהם אבינו. והמאורע העליון ביותר בחייו של אברהם אבינו, שיא השיאים של הניסיונות שהתנסה, הוא כמובן עקידת יצחק שהיא אחד מהמאורעות המכוננים ויסודיים של עם ישראל, כפי שכותב הרב קוק בעולת ראי"ה (עמוד פד):

"אותה הפעולה שכל חמדת אהבת הקודש בכל שלהבתה האלוקית, יצאה על ידה לאור עולם בחיים ובפועל היא העקדה, שהאהבה הגמורה והמסירות האלוקית העליונה המופעת מקדושת הנשמה התוכית, כפי מה שהיא ברום אורה העליונה, אשר כל ישעה וכל חפצה הוא רק מלוי החפץ האלוקי… שמתוך יסוד מפעל מלא אש אהבה העליונה הזאת יונקות הן כל הקדושות של כל הקרבנות כולם, לכל עבודותיהם העליונות, העומדות ברום עולם ומעטירות את הנשמות, את החיים כולם ואת כל ההוויה, בתפארת כליל הודם".

ניתן לומר כי כל חייו של אברהם אבינו הינם הכנה לקראת ניסיון זה. ויותר מכך ניתן לומר כי כל מה שקרה מבריאת העולם ועד לאותו הרגע העליון של העקדה הוא הכנה לעקדה, וזו גם כוונת התורה באומרה "ויהי אחר הדברים האלה" וכפי שמסביר שם הרב זצ"ל "כל מה שעבר על אותו צדיק מיום היבראו ובאופן יותר כללי כל מה שעבר על המצוי כולו הוא הכשר לקראת המאורע הנורא הזה, הנותן צורה מפליאה ומאירה לכל היקום".

(אמירה זו נכונה, כמובן, לכל המאורעות המכוננים בתולדות העולם. כל העולם כולו התכונן לרגע העליון של יציאת מצרים, להופעה האלוקית של מתן תורה, לשלמות הכוללת של בניין בית המקדש, ובעזרת ה' העולם כולו הולך ומתכונן להופעת המשיח ולבניין הבית הנצחי, בית המקדש השלישי).

התורה מדגישה שאברהם אבינו התייצב במלוא כוחותיו ובכל גילוי עצמיותו לניסיון זה. ניתן היה לחשוב שהקב"ה רוצה שאברהם אבינו יבטל את עצמיותו, ישתיק את כל מחשבותיו והרגשותיו, ושככפוי שד יבצע את הציווי האלוקי. אלא שמהתבוננות בפסוקים אנו רואים שהקב"ה רצה שאברהם אבינו יתייצב במלוא כוחותיו, בכל תוקפו, בדעה צלולה ובהרגשה שלמה, ושכך יבצע את העקדה.

תחילת הניסיון הוא באמירה "ויאמר אליו אברהם" וכפי שמפרש הרב זצ"ל שכשהקב"ה קורא אל האדם בשמו הרי "זו קריאה המטבעת את האדם בעצמיותו". ואברהם אבינו עונה לקריאה האלוקית "הנני", כלומר, אברהם מתייצב עם כל כוחותיו ורגשותיו.

לאחר מכן מעורר הקב"ה את אברהם לחוש ולהבין את כל צדדי החשיבות, הערך, האהבה והשליחות שנמצאים ביצחק, "ויאמר קח את בינך, את יחידך, אשר אהבת, את יצחק". אברהם אבינו מצטווה להמשיך ולהיות מחובר בכל רגע ורגע לנשמתו, להיות במודעות עליונה ורק כך יוכל לקיים את ניסיון העקדה, שהרי הקב"ה אומר לו "והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך", דהיינו, שאברהם אבינו צריך להיות בדרגה כזו שיוכל לקלוט נבואה. לא בשכחה עצמית, לא באכסטזה, לא בביטול החושים וההרגשות, אלא "הינה צריך היה הרוח להיות עוד אמיץ, מלא הוד ועז וגבורה ושמחת קודש, עד כדי להיות עוד מוכן לנבואה, שהיא צריכה עוד לבוא אליו, לסמן לו את המקום המכוון בדיוק, בין ההרים הרבים אשר בארץ".

וזהו הניסיון הגדול, כאשר האדם מלא בהבנה, בדעה, במודעות ובהתבוננות, ברגשי אהבה, רחמים חסד וחמלה, גם אז הוא מצליח לעשות את רצון ה'. ניתן לומר שתורפו של ניסיון העקדה הוא הרצון האלוקי שאברהם אבינו, איש החסד, האהבה והרחמים, שכל חייו עוסק בחסד עד כדי האמירה החריפה ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה" (כפי שמופיע בתחילת פרשתנו), נדרש להפוך את מידתו ולנהוג בגבורה עליונה שנובעת מאהבת האבות שהיא אהבת ה'.

היכולת של האדם לא להיות כבול, אפילו לא לעצמו, אלא להשתמש במידות כרצון ה', היא המבררת שכל המעשים שנעשו אינם בשל הטבע אלא בבחירה, כפי שחז"ל אומרים ש"בשכר 'ויבקע עצי עולה' זכה שיבקע הים לפני בני ישראל", כפי שאברהם אבינו יכול להתגבר על טבעו, כך גם הים יכול לשנות את טבעו ולהפוך ליבשה, כדברי הרב:

"היה אפשר לסמוך למצוא עצים באחד היערים, וקל וחומר שהיה אפשר לקחת את גזרי העצים בלתי מבוקעים ולהכשירם להבערה בעת אשר יהיה כבר מוכן הצורך להשתמש בהם. אבל האהבה האלוקית העליונה, העוברת כל טבע אנושי, היא שבערה בלב האב הקדוש, כדי לזרזו להכין, גם את ההידור והסדר של תשמישי קורבן אלה, כמו העצים ,בהקדמה זריזה ומתונה גם יחד. כאן כבר חדר הרעיון, שהנהו עומד לפני חזון עליון ופעולה קדושה, העולה ממעל לכל התכונות האנושיות הרגילות, כדי להראות שאור ה' אלוקי אמת בעולם הוא עומד למעלה מכל מה שיוכל הלב האנושי בטבעיותו לחשב ולהעריך. ומזה בא הקשר של הופעתם של הניסים בעולם, למען דעת כי ה' אלוקי עולם הוא רם ונישא מעל כל קישור של טבע, רוחני וחומרי. בשכר 'ויבקע עצי עולה' זכר שיבקע הים לפני ישראל".

והפלא הגדול הוא היכולת להיות במלוא הכוחות והמודעות האנושי ולגלות את תכונה שהיא שיא השיאים של האנושיות והיא החופש המוחלט, הבחירה השלמה, היכולת להחליט להשתנות, להתהפך.

יהי רצון שנזכה לדעת מתי להיות קצת לא אנחנו, לדעת להתהפך, ואף על פי שבטבעי אני גיבור אני יודע להיות גם רך ואוהב, וכן להפך, גם האיש המלא חמלה, אהבה, חסד ורחמים- יודע במקום הצורך להיות גיבור ובעל עמדות של ברזל. בזה מתגלה אהבת ה' ויראתו וזוהי עבודת ה' האמיתית, להתהפך ברצון ה', להיות גם מה שנראה שאיננו טבעי.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן