חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

קרע בשרוול

פעם אחת, כשישב ר' ישראל סלנטר במסיבת תלמידיו, נכנס אחד מחשובי בעלי-הבתים לשאלו איזו שאלה.
בתום השיחה נאנח ר' ישראל אנחה עמוקה, ולא הבינו המסובין פשר האנחה.
כשנטפלו אליו אחר כך מיודעיו שיבאר להם סיבת האנחה, ענה ואמר: "ברגע שבעל-הבית הנכבד בא לפנַי התביישתי בפניו, כי שרוול הבגד שלבשתי אותה שעה היה קרוע. אחר כך נשאתי קל וחומר בעצמי: אם לפני בשר ודם הכלימה כסתה את פני בגלל קריעה קלה שבשרוול בגדי, הרי מה גדולה ומרה תהיה הבושה לעולם הבא אם כל הקרעים והכתמים שבנפש לא יתוקנו בעוד מועד."

לר' ישראל לא אכפת ללבוש בגד קרוע ואף לא אכפת לו להתראות כך לעיני תלמידיו. הם מכירים אותו ויודעים שלבושו החיצוני אינו מעיד דבר עליו ועל אופיו. כך נוהגים גם אנחנו כשאנו נמצאים בסביבתנו הטבעית והרגילה. אין אנו מקפידים להראות תמיד במיטב בגדינו מפני שהסובבים אותנו מכירים את פנימיותנו ואופיינו ואין אנו נצרכים להרשימם. אך כשנכנס איש חשוב ומכובד, שאין אנו מורגלים בו, מיד אנו מתיישרים בכסאנו, מסדרים את לבושנו ומדברים בלשון זהירה יותר. זהו הטבע האנושי. כך נהג גם ר' ישראל כשנכנס האיש האמיד לחדרו של ר' ישראל. לאחר מכן, נאנח ר' ישראל אנחה עמוקה. אנחה שמבטאת צער. ובין המסובים החלו התלחשויות מדוע הצטער רבם כל כך? מן הסתם הסבירו התלמידים את האנחה כנובעת מצער על מצבו הרוחני של הנכנס – אולי האיש הזה לא לומד מספיק תורה? אולי היה יכול להיות תלמיד חכם? אולי איננו מתוקן בתחום המוסרי שבין אדם לחבירו? וכו' וכו'. אך לא. ר' ישראל נאנח בצער על עצמו. על הבושה שכיסתה אותו אל מול האיש הנכבד. בושה חיצונית לגמרי. כי בעולם הזה כך נבחנים הדברים – לא רק גדולת האדם בפנימיותו, אלא גם איך הוא נראה ומה הוא משדר חיצונית. חלק בלתי נפרד מהעולם הזה הוא ההופעה החיצונית שלנו. זהו עלמא דשיקרא, ור' ישראל מודע לכך ונאנח על כך. צריך לדעת כיצד להופיע בעת שבאים לפניך אנשי העולם הזה. אם אנחנו רוצים להשפיע תורה, יראת שמים ורעיונות חשובים לאנשי העולם הזה, עלינו לדאוג גם ללבושים שלנו, שלא יהיו קרועים. בעולם הזה, אין מה לעשות, נשמעת דעתו של האיש שמשחק את חוקי העולם הזה.

אך ר' ישראל לא נשאר רק בתובנה הזאת, הבושה שנתבייש אל מול האיש הנכבד, העמיקה את החשיבה על העולם העליון יותר, עולם הנשמות. שם לא מסתכלים על קרעים חיצוניים של לבושים. שם מתעכבים דווקא על מראה הנפש הפנימית. האם היא שלימה? האם הצליחה, בימי חלדה, להגיע לשלימות פנימית, שכולה שמחה, ושריטה אין בה? הרי לכל אדם, בפנימיותו ישנם כמה קרעים בין רצונותיו לבין קיום רצון הבורא, בין התצוגה בה האדם מציג את עצמו לבין מה שהוא באמת, בפנימיותו.

אם למען ההשפעה בעולם הזה, עלינו לתקן את בגדינו החיצוניים, ולהיות "יהודים יפים", כדי שיישמעו דברינו, הרי שלמען לא נבוש בהגיענו לעולם הבא, עלינו לעבוד אף קשה יותר בתיקון ואיחוי כל קרעי הנפש.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן