חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

שלא שינו לבושם – לפרשת שמות

שאל פעם אחד המשכילים, שהתלבש כאחד מנכבדי הגויים, את רבי שמחה בונים מפשיסחה: באיזה בגד, לדעת הרבי, היה לבוש אברהם אבינו עליו השלום?
הביט רבי שמחה בונים בבגדיו של היהודי העומד לפניו, וענה: אברהם אבינו הביט וראה באלו בגדים הולכים הגויים, ולבש בדיוק הפוך…

כוונתו של המשכיל ברורה – הלא ממילא אין אנו לובשים את מלבושי האבות, שהרי אברהם אבינו לא חבש שטריימל ולא לבש קפוטה, אפילו אם כך מציירים אותו בחיידר, כך שאין שום סיבה להתעקש כל כך על הלבוש היהודי המסורתי. על כך ענה לו רבי שמחה בונים: יחודיותו של אברהם אבינו נעוצה בהדגשת השונוּת שלו מהתרבות הסובבת אותו. הוא "אברהם העברי" – שכל העולם כולו מעבר אחד והוא, בדווקא, מן העבר השני.

תאמרו, מה עניין הדווקאות היהודית הזאת? למה לעשות דווקא? ומדוע להיות הפוכים מכולם?

כנראה שאין ברירה, ודווקא הסממנים החיצוניים, ויהיו אלו זקן, פיאות, ציצית, כיפה או שטריימל וקפוטה, יוצרים את החיץ ולא נותנים לתרבות השלטת לחדור אל חיינו ללא כל סייגים, סינונים ובירורים קודמים. רק כאשר אנחנו מגדירים את עצמינו כאחרים מהסביבה, ומבדילים בין ישראל לעמים ובין תרבות יהודית לתרבות נכרית, אנו יכולים לערוך דיון פנימי עמוק וחשוב, שאינו תלוי בדעה הפופולרית השלטת, לחדד את הרעיונות, ולהחליט אילו תכנים יש לקבל ואילו לדחות.

קורטוב לא מועט של התנשאות ליווה את גזירת המלבושים במזרח אירופה, בה ניסו גויים ויהודים משכילים "לתרבת" את היהודים המיושנים. ודווקא התנשאות זו היא שגרמה, כתנועת מטוטלת, לדווקאות יהודית נוקשה עוד יותר ולשמירה קפדנית על כל כפתור ובדל של מעיל יהודי. את רבי שמחה בונים כלל לא עניין לבושו של אברהם אבינו. הוא התעסק ביחודיות הלבוש היהודי של קהילתו. כרבים מהאדמורי"ם שבאותם הדורות, הוא הבין היטב, שאפילו שינוי של כפתור אחד, פותח את הפתח הראשון לקבלת ערכים שונים ולבסוף יביא את היהודי לטמיעה מוחלטת במרחב הגויי.

כך הסביר ר' שמחה בונים גם את מדרש חכמים על בני ישראל המשועבדים בארץ ובתרבות לא להם. היכולת שלהם להיגאל מתוך המיצרים, מיצרי הגוף, הנפש והאמונה, נעוצה בכך שלא שינו את לבושם. אכן, לא היה לבוש יהודי מיוחד, טוען רבי שמחה בונים. כל שהיה להם הוא כבוד עצמי, הבנה שהם אחרים, ושנאת המשעבדים. אשר על כן, כאשר הטעם האופנתי של נשות מצרים קבע, למשל, שסגול הוא צבע העונה, נתעטפו בנות ישראל בכל הבדים כולם, מלבד בבגדים סגולים… אפשר לטעון נגדן שהן לא אופנתיות, אפשר לטעון נגדן שאין להן טעם, ושהן מיושנות, ושהן לא מבינות, ושאדרבה, דווקא מתוך הזדהות עם התרבות השלטת ניתן להשפיע עוד יותר. אפשר לטעון טענות רבות. אבל למעשה, רק כך הצליחו יראי ה' לשרוד ולדבוק בערכיהם.

הבגד הוא חיצוני לגמרי, ואינו מעיד דבר על פנימיותו של אדם. ובכל זאת, הוא מגדיר השתייכות ומייצר שונוּת שכל כך חשובים, הן מצד גאוות היחידה, והן מצד השמירה מכניסת ערכים פסולים והיטמעות בתרבות הפופולארית.

הענין איננו בספודיק או בגלביה עצמם. אין שום קדושה בכובע עשוי זנבות שועלים. הרעיון הוא להיות אחר, ומתוך כך עצמאי בדרכך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן