חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ברכוש גדול ממש – לפרשת וארא

פעם אחת שמע ר' לוי יצחק מברדיצ'ב יהודי אחד העומד ומשיח לבו לפני רב חשוב. התלונן היהודי על מצבו הדחוק, כמה רע ומר לו, צרות לאין שיעור סבבו אותו, וכל זאת בעוד הוא באמת ובתמים מתאמץ ללכת בדרך הישר, מעולם לא הרע לאיש, הוא עובד את ה' בנאמנות, ואין לו מושג על מה מגיע לו שיהא סובל כל כך?
נאנח היהודי, האם זו תורה וזו שכרה? האם בעולם הזה לא מגיע לי ולו פת לחם קטנה לשובע?
ניחם אותו הרב והסביר לו שאכן חלק מהשכר ניתן גם בעולם הזה, אלא שהשכר איננו בדברים גשמיים אלא שכר רוחני, בתענוג שברוח, בלימוד התורה ובשמירת המצוות.
אל תאמין לו! זעק ר' לוי יצחק. אין זו אמת! כפי שהצרות שמביא עליך ריבונו של עולם אינן צרות רוחניות אלא צרות גשמיות של ממש, כך הוא מחוייב להביא לך גם שכר חומרי. טענותיך, יהודי יקר, נכונות וצודקות הן!

ואל הרב פנה ואמר: זהו פשט מה שאמר הקב"ה – "שלא יאמר אותו צדיק" – אברהם – "ועבדום ועינו אותם – קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול – לא קיים בהם". יתכן, שהקב"ה התכוון לתת לעם ישראל שכר רוחני רב כנגד צרותיהם. התורה הקדושה היא הרכוש העצום והרב, אוצר יקר מפנינים ומאלפי זהב וכסף – ואתה תכנן הקב"ה לתת לנו כנגד צרות השעבוד. ואף על פי כן, נתן להם הקב"ה גם כלי כסף וכלי זהב, פשוטו כמשמעו, כדי שאותו צדיק לא יבוא בטענה- שהנה "ועבדום ועינו אותם קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, בצרות גשמיות שהיו נוחתות על היהודים המסכנים שם במצרים, ואילו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" – בהם ממש, בגופם, ורק שילם להם ברוחניות…

סנגורם של ישראל דורש צדק. אל מול צרות קשות ועול גלות בלתי נסבל צריך לבוא הגמול בהתאם. מידה כנגד מידה. כפי שהצרות ניתכות בגשמיות, וכשצובטים אותנו עוקץ לנו, וכשמרביצים לנו כואב לנו, כך גם הגאולה היא לא "כאילו" ו"בדומה", אלא "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" ממש.

ובאמת, כיצד אנו רואים בעיני רוחנו את גאולת ישראל? יש שרוצים לראות בגאולה העתידה מדינה שלימה של "כויללניקים" צדיקים הממלאים את בתי המדרשות, מתנדנדים אל מול גמרותיהם ונהנים מזיו השכינה. זהו השכר הרוחני העצום והנפלא אליו עינינו נשואות. אך נדמה שר' לוי יצחק רואה בעיני רוחו את גאולת ישראל אחרת לגמרי. לא די לו רק בעיסוק בדברי התורה ובהתענגות עליהם. לא די רק ביציאה לחירות אמונית-רוחנית. גאולת ישראל היא גם גאולה של ממש. יציאה לחופשי בכל תחום ומובן, בין גשמי ובין רוחני. גאולה היא שלטון האומה בארצה, ללא עול גויים, הכוללת צבא וביטחון, מימוש עצמי של כל אחד בתחומו ועל ידי כך תרומה חשובה לכלל. גאולה היא תרבות טובה המרחיבה ומעמיקה אופקים. גאולה היא מערכת חוקים מוסרית של מדינת רווחה סיעודית. גאולה היא היכולת שלנו להיות אור לגויים. ועוד ועוד. כשכמובן, הרעיונות הרוחניים של לומדי בית המדרש מקרינים ומנהיגים את כל המציאות כולה, כשבראש כל אלו ניצב בית קדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בשירם ובזמרם.

נראה שזו אחת המטרות שבלקיחת ממונם של המצרים. בקלות רבה יכולים היו בני ישראל, העבדים המשוחררים, לשנוא כל מה שריח של מצרי נודף ממנו. ומצרי הוא שם נרדף לעוצמה, לכסף, לישיבה בטוחה בארץ ולניהול מערכות כלכליות עצומות. דווקא משום כך, מעוניין הקב"ה ללמד את בני ישראל שלא נועדנו להיות עם נווד הבז לכל קניינים חומריים, אלא אומה היושבת לבטח בארצה. על כן, לא רק שאין לבוז לרכוש ולקנין, אלא יש לדעת כיצד לנצל אותם ביעילות ובצורה נכונה, בצדק ובמשפט בחסד וברחמים, ומתוך כך להיות אור לגויים בין בגשמיות ובין ברוחניות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן