חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת ואתחנן – חיים כולכם היום

בכל פעם שאנו באים לקריאת התורה בציבור, אנו אומרים את הפסוק: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". וננסה היום לעמוד על משמעותו של הפסוק ולראות מדוע דווקא הוא נבחר להיות הקדמה להופעת התורה בציבור?

"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" – החיבור שלנו לקב"ה איננו חיבור חיצוני אלא דבקות. התורה יוצרת ניגוד בין הנמשכים אחר החטא, התאווה והיצר לבין הדבקים בה'- "עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלוקיך מקרבך,  ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

כדי לבאר את הדבר מעמידים חז"ל, את ההליכה אחרי היצרים לעומת ההליכה אחרי ה' זה מול זה: "הנצמדים לבעל פעור' –  'כצמיד פתיל', 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם' –  כשתי תמרות הדבוקות זו בזו. במתניתא תנא: "הנצמדים לבעל פעור" – כצמיד ע"י אשה, 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם' – דבוקים ממש"

צמיד הוא לא חלק מגוף האישה, אלא קישוט חיצוני, שלעיתים לוחץ ולעיתים קשה מאוד להורידו, אך מכל מקום הוא איננו חלק ממרקם החיים של האישה – וכך גם הקשר בין האדם הישראלי לחטא ולתאווה. לעומת זאת, אך הקשר עם הקב"ה הוא קשר של חיים, כשתי תמרות, היונקות את חייהם מהעץ, – דבקות ממש, כדבקות האיש והאשה: " על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". האיש והאשה ושהגיעו משורש אחד, ומחוברים בקשר של חיים ויוצרים חיים משותפים, כדברי רש"י: "הולד נוצר על ידי שניהם, ושם נעשה בשרם אחד". זו הדבקות שלנו בה', הבוראינו ומחיינו בכל רגע ורגע.

והדבקים בה' – הם חיים. הדבקות בה' היא הנותנת משמעות וערך לחיינו, היא מגמת חיינו, והיא האושר הגדול, כדברי הרב קוק: "סגולתה של כנסת ישראל, שהיא מסתכלת על ההוויה כולה באספקלריה המאירה של קודש; בכל עוז חייה היא מכירה שהחיים שווים הם את ערכם רק באותה מידה שהם אלוקיים, וחיים שאינם אלוקיים אינם חיים כלל. והידיעה הזאת, המונחת בעומק תכונת נשמתה, מטבעת עליה את ערכה המיוחד לה, המוטבע על כל יחיד ויחידה מיחידיה. כי אורו וישעו של היחיד תלויים הם במידת ידיעתו את התעמקותו והתבלטותו של החותם הכללי הזה, של הכרת ערך החיים רק באלוקיותם בתוך עומק נשמתו. "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

יתר על כן, ככל שאנו דבקים בה' אנו חיים יותר. השייכות והדבקות במקור החיים – 'כי עמך מקור חיים באורך נראה אור'- היא המחייה אותנו. הדבק בה' איננו קמל ויבש, אלא מלא חיוניות ושמחה, רעננות ועוצמה פנימית. זוהי הצורה הבריאה של הדבקות בה' – ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים!

אבל לא בכך מסתיים הפסוק, אלא הוא ממשיך: "חיים כולכם היום". החיים אינם רק לעולם הבא, כדברי הכתב והקבלה, על הפסוק 'ובחרת בחיים': "חיי הגוף לבד, במלאת מבוקשיו הגשמיים שלא כתורה וכמצוה, הם חיים שאחריהם מיתה נפשית. אמנם חיי הגוף על פי התורה והמצוה, הם חיים שאחריהם חיי הנפש הנצחיים, ועל זה אמר "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", ירצה לומר: איעצך לך ולזרעך לבחור בחיי עולם הזה באופן כזה, שיסובב ממנו החיים העתידים, והוא חיי העולם הבא". אלא החיים הם היום, בעולם הזה! כאן ועכשיו מקבלים חיינו משמעות וערך אדיר.

מי שיתבונן אכן יראה שהדבקים בה' חיים יותר – יותר שנים, יותר בשמחה ומביאים יותר חיים לעולם.

בין המילה 'חיים' למילה 'היום', אותן בארנו, ישנה המילה 'כולכם' – "חיים כולכם היום", אשר ניתנו לה שני פירושים: האחד שהחזון האדיר של הדבקות והחיים שייך לכל אחד, לגדולים וקטנים, לאנשים ונשים, כל הדבק בה' דבק בחיים, וכל יהודי יכול וחייב להגיע לדבקות בה'. השני, שהחזון המופלא הזה שייך לא רק לאדם הפרטי, אלא לאומה כולה. אנו עם הדבק בה', עם שחי שאור ה'.

מקווה שדברי אלו יפתחו פתחים להבין מדוע נבחר פסוק זה, להאמר לפני קריאת התורה. יהי רצון שנהיה כולנו דבקים בה', וממילא חיים, בעומק ועוצמה, היום!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן