אמר היהודי הקדוש:
בנוהג שבעולם, כל אחד מבני האדם אומר: כל יגיעותי ועסקי עלי ארץ הם עבור בני להספיק לו לתורה ויראת שמים.
וכאשר נתגדל הבן הזה הוא שוכח למה ועל מה היה מייגע אביו עבורו וגדלו לתורה ומעשים טובים, ואומר גם הוא כן שכל עמלו ויגיעו הוא עבור בנו שיהיה תלמיד חכם ועובד ה'. וכן הוא מנהגי בני אדם, בעוונותינו הרבים, דור אחר דור.
ואמר היהודי: מתי אזכה לראות זה הבן האמיתי?
ועל זה העידה התורה: "אלה תולדות נח נח", שלא עזב עצמו לפעול ולייגע עבור בניו, אך הוא בעצמו היה הבן האמיתי והיה עובד השי"ת.
האדם יוצא לעבודתו עדי ערב, להביא טרף לביתו, יום אחרי יום, שנה אחרי שנה. יוצא לעבודה, חוסך פרוטה לפרוטה. והכל למען המטרה הגדולה – לחינוך הבנים, כמובן, שיהיו תלמידי חכמים, עוסקים בתורה. הרי זו מצוה חשובה מאין כמותה. מה לא יעשה היהודי על מנת שבנו מחמדו יזכה למה שהוא עצמו לא זכה? ומשום כך, מה לעשות, איננו יכול ללמוד תורה כפי שהיה רוצה. עול הפרנסה כבד, ובערב, עת הוא חוזר מעבודתו והוא עייף, הוא אומר לעצמו, אוכל קמעא, אשתה קמעא, אנוח קמעא, בין כה וכה, נעשית השעה מאוחרת והוא עולה על משכבו לאזור כוחות ליום החדש.
היהודי הקדוש, בבדיחות, מציין כאן נקודה כואבת ומציקה. עולם כמנהגו נוהג, ואף הבן יחזור על מעשי האב, יצא לעבודתו עדי ערב, ותורה יושבת לה בקרן זוית, וצועקת ללא קול, מה יהא עליה? האם, למענך ולמען בנך, לא ראוי היה שתקבע שעות רבות יותר ללימוד התורה? אולי אפילו תקבע עם בנך לימוד יומי קצר? והאם לאחר לימודיך בישיבה, קבעת זמן ללימוד איכותי? תנ"ך, ש"ס, הלכה, אגדה וחסידות, פנימיות התורה ואמונה – כל אלו מצפים ומחכים לאותו "בן אמיתי" שכבר יפתח ויעיין בהם.
בן אחר בן רודפים אחר פרנסתם, ואותו הבן, שמלא בתורה, יראת שמים, מעשים טובים – אייהו? רוצה אני כבר לראותו, מבקש היהודי הקדוש.
מנח, אנו למדים, שיש לדאוג קודם כל לעצמך, מבחינה רוחנית, כמובן. "אלה תולדות נח" מיהם תולדותיו? "נח" עצמו. אני מייצר את התולדות שלי, קודם כל בכך שאני דואג לעצמי, ללימוד תורה עמוק ורב, ליראת שמים בכל עיסוקי ומהלכי, במעשים טובים מעבר לעבודתי. מעתה, גם ילדי, בעזרת ה' יהיו אף הם כאלה.
בהלצה, ובכאב רב, מבקש היהודי הקדוש: אנא, יהודים, הפסיקו לתרץ תירוצים ולתלות את עצלנותכם בדאגה לבנכם.
"וזכינו לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, זרע קודש, אנשי אמת, בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ומעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא" – הבקשה על בנינו היקרים חשובה ומרגשת, ואפשר גם להתנדנד ולעצום עיניים בעת ששרים את הלחן המרטיט (בהגיה מלעילית, כיאה לאנשי תורה), אך לשם כך נדרשים גם ההורים להשקיע בפיתוח עולמם הרוחני. וזכינו להמשיך ולגדל את עצמינו בתורתנו הקדושה בלימוד עמוק, חשוב ומשמח.
