חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

מחאה או חורבן – לפרשת דברים, שבת חזון ותשעה באב

הגמרא בגיטין נה: מספרת לנו שעל קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, יש הרבה מאד מה ללמוד מהסיפור המופלא הזה, הרבה לקח ומוסר לדורינו, שהרי כלשון הירושלמי ביומא: "כל דור שאינו נבנה [בית המקדש] בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו", מה שאומר שהמוסר והמסר הזה נוגע מאד גם לנו.

לאחר שבר קמצא מסולק מן הסעודה, אליה וזמן בטעות, בשנאת חינם וחוסר אנושיות, הוא אומר: "אמר: הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, ש"מ קא ניחא להו, איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא" (כיוון שישבו החכמים ולא מחו, כנראה שהם מסכימים, אלך ואלשין עליהם למלך), כלומר, הנקודה עליה מצביע קמצא, היא חוסר המחאה, חוסר התוכחה.

נראה שכך אפשר לבאר גם את המשך הסיפור, שקמצא הולך לקיסר, וכדי להוכיח לו שהיהודים מרדו בו, מציע למלך לבחון זאת ע"י שליחת קרבן לבית המקדש, וכאשר יווכח שאין מקבלים את קורבנו, יידע שמרדו בו, וקמצא שנשלח להביא את קורבן מטיל בו מום "אזל שדר בידיה עגלא תלתא. בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים, ואמרי לה בדוקין שבעין, דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא" (שלח בידו עגל משולש, ובדרכו למקדש הטיל בו מום בניב השפתיים, וי"א בדוקין שבעין, שלגויים אין זה מום, וליהודים נחשב מום), כלומר קמצא מטיל מום בפה או בעין, והרמז בזה שלחכמי אותו הדור שכלפי חוץ נראים מובחרים מאד (עגל משולש),הייתה בעיה שפוסלת אותם מלהיות רצויים לה', יש להם מום בפה, הם לא יודעים להשתמש בו שצריך למחות ולהוכיח, וכן בעיה שהיא אולי עמוקה עוד יותר, יש להם מום בעין שהם לא רואים את הקלקולים והבעיות.

וכאן יש לשאול איך ייתכן שהם לא רואים את הבעיות, הרי כפי שקמצא אומר, הרי הם היו וראו, האם באמת ניחא להם בזה? מדוע הם לא רואים? ומי שכבר רואה מדוע איננו מוכיח?

בטרם ננסה לענות על שאלה נצרף גם את דברי הגמרא בשבת נד: שם יש סוגיא שלימה העוסקת במצוות התוכחה, המשנה כותבת שפרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאת שבשבת מרשות לרשות ברצועה שבין קרניה, וזה שלא כדעת החכמים שסברו שיש איסור בטלטול הרצועה, והגמרא שואלת האם הייתה לרבי אלעזר בן עזריה רק פרה אחת הרי רק מעשר הבהמה השנתי שלו היה 12 אלף עגלים, אלא אומרת הגמרא: "לא שלו היתה, אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה – נקראת על שמו", אדם שלא מוחה נהיה שותף לעבירה.

עוד אומרת הגמרא שחיוב המחאה של האדם תלוי ביכולתו להשפיע:"כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה – נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו – נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו – נתפס על כל העולם כולו", והגמרא לומדת זאת מדברי רבי חנינא שאמר:"מאי דכתיב:"ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו, אם שרים חטאו -זקנים מה חטאו? אלא, אימא: על זקנים שלא מיחו בשרים"

ואז מביאה הגמרא שיש חיוב להוכיח גם מי שנראה שלא יקבל, ולמדת מדברי רבי אחאי בנו של רבי חנינא שאמר:"מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקדוש ברוך הוא וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה, דכתיב:"ויאמר ה' אליו עבר בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה וגו'. אמר לו הקדוש ברוך הוא לגבריאל: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. ועל מצחם של רשעים תיו של דם, כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה: הללו צדיקים גמורים, והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו: רבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מיחו! אמר לה: גלוי וידוע לפני, שאם מיחו בהם – לא יקבלו מהם. אמרה לפניו: רבונו של עולם, אם לפניך גלוי – להם מי גלוי? והיינו דכתיב:"זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו וכתיב ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית". תני רב יוסף: אל תקרי מקדשי אלא מקודשי – אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו".

לכאורה דבר נורא ואיום, אנשים צדיקים המקיימים את התורה כולה מאלף ועד תיו, יומתו, שלא מחו, ושוב השאלה זועקת מדוע לא מחו?

מחאה, היא בעצם הרצון להשפיע ולתקן, השאיפה לשנות, מחאה ובקורת הם כלי ההשפעה, כלי החינוך, כלי הכיוון איתם החכמים משמשים כדי לרומם את סביבותם, חוסר מחאה, הוא חוסר רצון לתקן, חוסר רצון אצל אנשים גדולים כאלה שהם וודאי אוהבי ה', ורוצים בכבוד שמיים ותיקון עולם במלכות שדי, נובע מחוסר אמון, חוסר אמון בדור אין אל מי לדבר, זה קטרוג אדיר, זו הסתכלות נוראה על הדור, ואולי גם חוסר אמון בעצמם, אין לנו כוח, אין לנו השפעה, אדם שלא מוכיח, הולך ונהיה כהה בתחושותיו כלפי העוול.

הרב קוק בעין איה, על הגמרא שם מבאר, שמה שעלול להתרחש כתוצאה מחוסר תוכחה זו תפיסת עולם קלוקלת, שכל אחד חי לעצמו, כל אחד והאמת שלו, אין האחד אחראי על חברו, זה מתחיל מחוסר אמון, אולי גם מחוסר רצון לקבל אחריות, מחוסר נעימות, וממשיך בתפיסת עולם עקומה שאסור ולא טוב להוכיח.

כשאין תוכחה הפתרון היחיד הוא חורבן, כל עוד יש מוכיחים, אז התיקון הולך ומופיע מתוכנו, זה ייקח זמן, זה תהליך ארוך, אך הוא יתקדם, כי יש מי שדוחף את המציאות בתוכחתו, בהשפעתו, אך שאין מוכיחים צריכים כוחות חיצוניים להתערב כדי לתקן כי אין מנגנון בקורת פנימי.

אנו רואים שהאוהב הגדול של ישראל, משה רבנו, נפרד מהם ע"י תוכחה, מתוך אמונה בעם הזה וביכולותיו להתעלות ולהתקדם.

חז"ל תיקנו לנו קריאת שלוש הפטרות תוכחה, לטובתנו, ואולי גם שנתעורר להוכיח, אוהבי המדינה, אוהבי העם, אוהבי הארץ הם אלו שמתוך אהבה ואמונה אדירה, יודעים להוכיח.

נזכה בימים אלו להיות מודעים להשפעותינו, לכוחנו לתקן, בכל המעגלים, החל מביתנו וכלה במדינתנו והעולם כולו, לא נתייאש, נבוא מלאי מרץ, חזון, אמון ואמונה ונרומם ונתקן – נשפיע!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן