חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

יש לך שאלה?

פרשת במדבר – למשפחתם לבית אבתם

השבת אנו זוכים לפתוח את חומש במדבר, כשפתיחתו היא במניין בני ישראל וחלוקתם לדגלים. שנה שעברה ביארנו שהכוונה בזה היא ליתן לכל שבט ושבט את חלקו ומקומו, את עבודתו ותפקידו המיוחד.

וכדרכה של תורה ניתנת אריכות מיוחדת למשרתים בקודש תוך ביאור מפורט ומדויק את תפקידם ומקומם, שהרי בקודש פנימה כל תנועה לא מכוונת עשויה לגרום אסון, ולכן גם פותחת התורה את מניינם ופירוט תפקידם של שבט לוי בחזרה על מיתת שני בני אהרון, כדי לרמוז ולומר 'האזינו היטב לתפקידכם, שהרי תפקיד זה הינו תפקיד מסוכן, ושכגודל חשיבותו כך מידת החומרה כשהוא נעשה לא כראוי'.

כך גם נאמר על התורה שכגודל גדולתה וחשיבותה היא יכולה להוות את סם החיים של העולם כולו, ומנגד, כשלא עוסקים בה כראוי, יכולה התורה להיות סם המוות.

חז"ל דרשו שאין כאן ספירה פשוטה ושעניינו של מניין זה הוא להעלות ולרומם, לחזק ולקדש, את בני ישראל. וכפי שאומרת התורה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם"- שעניין נשיאת הראש הינו לרומם את בני ישראל.

כותב הרב חרל"פ על כך ש"הכוונה בזה לרוממם ולנשאם למפרע, עד תחילת יצירתם, ואם המניין לא היה אלא מבן עשרים שנה ומעלה- נשיאת הראש הייתה צריכה להיות לכל עדת בני ישראל. שכן אם לא היו מרוממים ומנשאים את כל ישראל, לא היה אפשר לרומם ולנשא גם את יוצאי הצבא".

כלומר, הרב חרל"פ לומד מפסוק זה שני עניינים מרכזיים:

1. למשפחתם

על מנת לרומם באמת אין די בחיזוק האיש הפרטי המופיע לפנינו אלא צריך לרוממו מתחילת יצירתו, כלומר, לחזק את שורשו המשפחתי, ולכן גם כתוב "למשפחתם לבית אבתם".

וניתן גם לבאר שעוצמתו האמיתית של האדם אינה נובעת רק מחוסנו האישי אלא גם משייכותו להוריו ולכל הדורות שלפניהם, וכשאדם לא מקושר למסורת משפחתית רבת שנים הוא דומה לאילן בלא שורשים.

כידוע, כאשר אנו רוצים להתפלל על אדם איננו מסתפקים בשמו אלא אנו מזכירים גם את שם אימו, וכאשר אנו רוצים להעלותו לתורה אנו מזדקקים לשם אביו. הסיבה לכך היא שבריאותו והתקדשותו של האדם תלויים ביכולת שלו להיות חלק מהמשכיות הדורות.

וכך גם הקב"ה מונה את בני ישראל "למשפחתם לבית אבתם", וגודל השפעת הקשר עם ההורים בפרט והקשר אל המסורת המשפחתית בכלל על בניין האישיות של האדם, על ביטחונו העצמי ועל העוצמות שהוא מקרין מתוכו, הם דברים ידועים וניכרים לכל. (להבדיל, גם הפסיכולוגיה מייחסת חשיבות והשפעה עצומה לקשר של האדם עם הוריו).

וממילא כך אפשר גם להסביר את אמירת התורה "כבד את אביך ואת אימך… למען יאריכון ימך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך"- התורה אומרת שאם תכבד את ההורים אזי ייטב לך ואזי יאריכון ימיך.

2. לבית אבתם

אמנם המניין נעשה רק לבני 20 שנה ומעלה, שהרי מנו את יוצאי הצבא, אולם נשיאת הראש הייתה לכל עדת בני ישראל, דהיינו, גם לקטנים בני יומם וגם לנשים והזקנים.

ומכאן יש ללמוד יסוד חשוב שכל תפקיד בישראל נעשה רק מכוח הכלל כולו, כפי שנוהגים להגיד 'לשם ייחוד' – שאנו עושים את המצווה 'בשם כל ישראל'.

ונראה שגם עניין זה מתקשר מאוד לעניין הראשון, שכל מעשה שהאדם עושה, ככל שהוא מגיע מבסיס רחב יותר, מעומק גדול יותר, מכוונה עליונה יותר, כך המעשה משפיע יותר ויכול לפעול את פעולתו. ובלשון אחרת, ככל שהשורשים עמוקים יותר כך האילן צומח גבוה יותר.

יהי רצון שנזכה, כל אחד ואחד מאיתנו, להמשיך את מסורת אבותיו, וכפי שאנו מתפללים בפתח כל תפילת עמידה, שנתקשר לאלוקי אברהם, לאלוקי יצחק ולאלוקי יעקב, ומתוך העומק והגודל הזה יעשו מעשינו פירות ונזכה לבניין ירושלים במהרה בימינו, אמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן