שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תרומות ומעשרות

שלום וברכה כיצד מחללים מטבע בהפרשת תרומות ומעשרות? ומה עושים לאחר מכן עם כל המטבעות לאחרמספר הפרשות? תודה ושבוע נפלא בע"ה

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מעשר שני ופדיונו

לא. עד שנזכה לבנות את בית המקדש ולאכול את פירות המעשר השני בטהרה בירושלים, יש להעביר את הקדושה שחלה על הפירות ולפדותם על פרוטה, שכן כיום כך הוא שוויים של פירות אלו, הואיל ואי אפשר ליהנות מהם.

שווי פרוטה הוא כשוויו של 1/45 גרם כסף, וכיוון שמחיר מתכת הכסף נתון לתנודות, שווי הפרוטה עולה ויורד (בשנים האחרונות הוא נע בין חמש לעשר אגורות. שנת תשפ"ב).

וכך עושים: לוקחים מטבע של שקל למשל, עליו ניתן לפדות כיום עשרים פעמים. מסמנים את המטבע כדי שלא יבואו להשתמש בו בטעות, ומניחים אותו בשקית יחד עם פתק שבו מסמנים כל פעם שפודים מעשר שני (סדר הפדיון להלן י, ד). כשייפדו עליו עשרים פעמים, יעבירו את הקדושה שחלה על המטבע לפרוטה אחת שבמטבע אחר, וכך המטבע הישן הופך להיות חולין וניתן להשתמש בו כרגיל.

לב. יכול אדם להרשות למכריו לפדות את פירותיהם על המטבע שלו, וכדי שידע מתי נגמר בו המקום, יודיעו לו כל פעם שפודים, או שלעיתים יחלל את כל הפרוטות שבמטבע זה על פרוטה אחת שבמטבע אחר.

לג. לכתחילה יש לפדות את הפירות על מטבע כסף שרגילים לסחור בו במקום שבו מפרישים, ובשעת הצורך אפשר לפדותם על מאכל ששווה פרוטה, ואז לעוטפו ולהניחו בפח.

לד. אם שוויים של פירות המעשר השני פחות מפרוטה, אין בהם חשיבות וממילא אין אפשרות לפדותם, אלא יש לעוטפם ולהניחם בפח. והרוצה להקל, יכול להחליט בדעתו שמבחינתו הם שווים פרוטה ולפדותם (אבל אין להשתמש בפתרון 'פרוטה חמורה').

לה. כשיגיע זמן 'ביעור מעשרות' (לעיל ז, ג-ו), יחלל את כל הפרוטות שבמטבע על מאכל או משקה בשווי של פרוטה ויניח אותו עטוף בפח, או שישפוך אותו בכיור, אבל לא באסלה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-11 18:25:26

האם מותר ליהודי להכנס לכנסייה

הבן שלי נמצא בשליחות מהצבא יש נוצרי אוהב ישראל שנמצא איתו בקשר לפני שהבן נסע . הוא ביקש שהבן יביא לו שופר. הבן הזמין אותו לארוחה ונתן לו את השופר. הנוצרי ביקש מהבן לבוא לכנסיה ולספר לקהילה הנוצרית על השופר ולתקוע בשופר בכנסיה. האם מותר מבחינה הלכתית להכנס לכנסיה ולעשות זאת?

לא. אסור ליהודי להכנס לכניסה ולכל מקום של דת זרה.

דין זה מבואר בפניני הלכה אמונה ומצוותיה. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שאני כותב כעת כהמשך לספר הקיצור לפניני הלכה שכבר יצא:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יב – בתי פולחן וסמלים

איסור כניסה והתקרבות לבתי עבודה זרה

א. מלבד מצוות התורה לאבד עבודה זרה (לעיל ג, ו-ז), ומלבד האיסור להנות ממנה (לעיל י, יא), יש איסור על הכניסה לבתי עבודה זרה… לפיכך אסור לישראל להיכנס לכנסייה נוצרית, גם למסגד אסור להיכנס בימינו למרות שאין באסלאם אלילות, זאת משום שרוב המוסלמים כיום בחרו לשנוא את ישראל… אמנם למסגדים שיש להם מנהיגים טובים שמצהירים בגלוי שהם מכבדים את ישראל ואת היהדות, מותר להיכנס…

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-11 16:17:14

החזר מס לתרומות האם מקטין סכום כספי צדקה ממעשר כספים

שלום לכבוד הרב שאלה בנושא סעיף 46 ו צדקה ומעשר כספים. התורם כסף של מעשר כספים לצדקה למוסדות ואחר כך הוא מקבל החזר מס של 35% על התרומות מראשות המסים לפי סעיף 46. האם אפשר להגיד לכאורה ש הכספים שקיבל בהחזר מס מקטינים את הסכום שנתן לצדקה ויוצא שהוא נתן סכום פחות ממעשר?

האם ההחזר היה מאותה קופה שאליה נתתה את הצדקה, זה היה נכון, אבל זה לא כך. המעשר הלך כולו לצדקה, והמדינה מכירה בכך שסכום זה לא נועד לעסקים ולכן נותנת החזר. מכיוון שאפשר לעשות עם ההחזר מה שרוצים, דינו כדין כל הכנסה שצריך לתת ממנה מעשר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-11 09:15:46

יש לך שאלה?

פרשת במדבר – למשפחתם לבית אבתם

השבת אנו זוכים לפתוח את חומש במדבר, כשפתיחתו היא במניין בני ישראל וחלוקתם לדגלים. שנה שעברה ביארנו שהכוונה בזה היא ליתן לכל שבט ושבט את חלקו ומקומו, את עבודתו ותפקידו המיוחד.

וכדרכה של תורה ניתנת אריכות מיוחדת למשרתים בקודש תוך ביאור מפורט ומדויק את תפקידם ומקומם, שהרי בקודש פנימה כל תנועה לא מכוונת עשויה לגרום אסון, ולכן גם פותחת התורה את מניינם ופירוט תפקידם של שבט לוי בחזרה על מיתת שני בני אהרון, כדי לרמוז ולומר 'האזינו היטב לתפקידכם, שהרי תפקיד זה הינו תפקיד מסוכן, ושכגודל חשיבותו כך מידת החומרה כשהוא נעשה לא כראוי'.

כך גם נאמר על התורה שכגודל גדולתה וחשיבותה היא יכולה להוות את סם החיים של העולם כולו, ומנגד, כשלא עוסקים בה כראוי, יכולה התורה להיות סם המוות.

חז"ל דרשו שאין כאן ספירה פשוטה ושעניינו של מניין זה הוא להעלות ולרומם, לחזק ולקדש, את בני ישראל. וכפי שאומרת התורה "שאו את ראש כל עדת בני ישראל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם"- שעניין נשיאת הראש הינו לרומם את בני ישראל.

כותב הרב חרל"פ על כך ש"הכוונה בזה לרוממם ולנשאם למפרע, עד תחילת יצירתם, ואם המניין לא היה אלא מבן עשרים שנה ומעלה- נשיאת הראש הייתה צריכה להיות לכל עדת בני ישראל. שכן אם לא היו מרוממים ומנשאים את כל ישראל, לא היה אפשר לרומם ולנשא גם את יוצאי הצבא".

כלומר, הרב חרל"פ לומד מפסוק זה שני עניינים מרכזיים:

1. למשפחתם

על מנת לרומם באמת אין די בחיזוק האיש הפרטי המופיע לפנינו אלא צריך לרוממו מתחילת יצירתו, כלומר, לחזק את שורשו המשפחתי, ולכן גם כתוב "למשפחתם לבית אבתם".

וניתן גם לבאר שעוצמתו האמיתית של האדם אינה נובעת רק מחוסנו האישי אלא גם משייכותו להוריו ולכל הדורות שלפניהם, וכשאדם לא מקושר למסורת משפחתית רבת שנים הוא דומה לאילן בלא שורשים.

כידוע, כאשר אנו רוצים להתפלל על אדם איננו מסתפקים בשמו אלא אנו מזכירים גם את שם אימו, וכאשר אנו רוצים להעלותו לתורה אנו מזדקקים לשם אביו. הסיבה לכך היא שבריאותו והתקדשותו של האדם תלויים ביכולת שלו להיות חלק מהמשכיות הדורות.

וכך גם הקב"ה מונה את בני ישראל "למשפחתם לבית אבתם", וגודל השפעת הקשר עם ההורים בפרט והקשר אל המסורת המשפחתית בכלל על בניין האישיות של האדם, על ביטחונו העצמי ועל העוצמות שהוא מקרין מתוכו, הם דברים ידועים וניכרים לכל. (להבדיל, גם הפסיכולוגיה מייחסת חשיבות והשפעה עצומה לקשר של האדם עם הוריו).

וממילא כך אפשר גם להסביר את אמירת התורה "כבד את אביך ואת אימך… למען יאריכון ימך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך"- התורה אומרת שאם תכבד את ההורים אזי ייטב לך ואזי יאריכון ימיך.

2. לבית אבתם

אמנם המניין נעשה רק לבני 20 שנה ומעלה, שהרי מנו את יוצאי הצבא, אולם נשיאת הראש הייתה לכל עדת בני ישראל, דהיינו, גם לקטנים בני יומם וגם לנשים והזקנים.

ומכאן יש ללמוד יסוד חשוב שכל תפקיד בישראל נעשה רק מכוח הכלל כולו, כפי שנוהגים להגיד 'לשם ייחוד' – שאנו עושים את המצווה 'בשם כל ישראל'.

ונראה שגם עניין זה מתקשר מאוד לעניין הראשון, שכל מעשה שהאדם עושה, ככל שהוא מגיע מבסיס רחב יותר, מעומק גדול יותר, מכוונה עליונה יותר, כך המעשה משפיע יותר ויכול לפעול את פעולתו. ובלשון אחרת, ככל שהשורשים עמוקים יותר כך האילן צומח גבוה יותר.

יהי רצון שנזכה, כל אחד ואחד מאיתנו, להמשיך את מסורת אבותיו, וכפי שאנו מתפללים בפתח כל תפילת עמידה, שנתקשר לאלוקי אברהם, לאלוקי יצחק ולאלוקי יעקב, ומתוך העומק והגודל הזה יעשו מעשינו פירות ונזכה לבניין ירושלים במהרה בימינו, אמן.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן