פרשתנו פותחת בהבטחות וברכות גדולות שיחולו על עם ישראל כאשר אלה ילכו בחוקי התורה. והרד"צ הופמן מחלק את הברכות לחמישה חלקים:
1. ברכת פוריות הארץ- שנאמר "ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה יתן פריו… ואכלתם לחמכם לשובע…". כלומר, ברכה זו מבטיחה שפע כלכלי שהוא הדבר הבסיסי לקיומו של העם.
2-3. ברכת השלום- "וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ… ורדפתם את אויבכם ונפלו לפניכם לחרב…". כלומר, ישנה הבטחה שבטחון הפנים ובטחון החוץ יהיו מתוקנים, דבר שיאפשר ליהנות מפירות הכלכלה ולהשקיע בעבודת ה' ובהתפתחות רוחנית.
4.ברכת הריבוי- "ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם, ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו". כלומר, מעבר לקיום ולברכה הראשונית שתהיה בארץ יהיה גם ריבוי גדול, הן בפריה ורביה והן בשפע כלכלי מעל ומעבר לצרכים הבסיסיים.
5.השראת השכינה בישראל- "ונתתי משכני בתוככם… והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם… ואוליך אתכם קוממיות". כלומר, כאן באה ההבטחה על שתי הקומות. שאחר שיש קמח ממילא גם תהיה תורה וקדושה.
רבים שואלים מדוע לא מוזכר בברכות הדבר הגדול אליו אנו שואפים, תכלית עבודתנו, העולם הבא. וכפי שכותב המסילת ישרים ש"יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו החכמים זיכרונם לברכה הוא שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו… ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא". וכפי ההבנה הפשוטה, עולם הבא הוא עולם הנשמות שאליו מגיע נשמתו של האדם אחרי מותו.
ואכן הכלי יקר מביא את דברי רש"י על במילים "והתלכתי בתוככם"- ש"אטייל עמכם בגן עדן" ומעיר ש"דעתו לסלק מעל תורתנו הקדושה כל טוען ומערער האומר יש לי מקום ללון ולומר מאחר שלא נזכר בתורה עיקר השכר לנשמה, אם כן ודאי אין כוח במצות אלו להחיל עושיהם השכר הנפשי לעולם הבא, ותכלית עשייתם אינו כי אם לקבל השכר בעולם הזה האחוז בחבלי בוז". כלומר, אכן הברכה העליונה, תכלית כל ארבעת הברכות הקודמות היא ברכת העולם הבא.
אולם בפשט הפסוקים נראה שמדובר בעולם הזה. "ונתתי משכני בתוככם", דהיינו בתוך המציאות החומרית תופיע השראת השכינה, ולכן ממשיך הפסוק ואומר "ולא תגעל נפשי אתכם" כי יכולה הייתה להיות מחשבה שהקב"ה סולד מן החומר, אולם כאן באה ההבטחה שכאשר החומר מתוקן אזי "לא תגעל נפשי אתכם".
וממשיכה התורה ואומרת "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם". וממילא הפשט הוא שיש כאן הבטחה שעם ישראל כעם, כאומה וכממלכה, יגלה במציאותו את דבר ה'. וזאת מתוך עצמאותו וחירותו, וכפי שממשיכה התורה ואומרת "אני ה' אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, מהיות להם עבדים ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות". ומכאן ברור ופשוט שהפסוקים עוסקים בעם ישראל הממשי והריאלי ששולט ומנהיג בעצמאות וחירות את ארצו.
וכפי שחז"ל השתמשו בביטוי קוממיות בכל מקום, כדוגמת ברכת המזון וברכת 'אהבת עולם' שלפני אמירת שמע ישראל ש"הרחמן הוא ישבור עולנו מעל צווארינו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו".
התשובה לשאלה היא שהעולם הבא, שהוא אכן המטרה העליונה בעבודתנו, הוא, כדברי הרמב"ן, עולם החומר בצורתו המתוקנת, (כשעולם הנשמות הוא רק שלב מעבר לקראת תיקון העולם), ולכן גם התורה מזכירה את היעוד הסופי, הכולל והגדול שהוא תיקון העולם והשראת שכינה בתוככי החומר.
ובאופן כולל יותר ניתן לומר כדברי בעל ספר העיקרים, שהיעודים לאומה הם תיקון העולם במלכות שד-י, שהרי עולם הנשמות הינו עולם פרטי ופנימי של כל אחד ואחד, ומכיוון שהתורה עוסקת בכלל ובעם, והבריתות שנכרתו עם ישראל הינם לכלל ישראל, כשכל יחיד ויחיד מחויב בהם רק מכוח היותו חלק מאותו הכלל, ממילא התורה עוסקת ביהודים השייכים לכלל ולא בדברים הנקודתיים והפרטיים של היחיד.
ויש מכך לימוד גדול ויסודי בתפיסת העולם שלנו ובתפקידנו, שהמחשבה צריכה להיות על תיקון העולם באופן ממשי וריאלי וצריך להיזהר מאוד מנטיית הדור לעסוק בפרט, בנפשו, בצרכיו וברצונותיו הפרטיים. ויותר מכך, מי שרוצה ברווחת הפרט האמיתית, צריך לחבר אותו אל הכלל, אל האידיאלים הכלליים, אל הטוב הכללי המופיע בעולם, שהרי אם האדם ייצא מההסתכלות הקטנה בבעיותיו וצרותיו וייפתח להסתכל על הטוב האלוקי המופיע בטבע המופלא, בעם ישראל ובעולם כולו, מיד יהפוך להיות שמח ומאושר אל נוכח הטוב הגדול שיתגלה אליו.
ונראה שזו כוונת חז"ל באמרם (ברכות ו.) "אבא בנימין אומר אין תפילתו של האדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר "לשמוע אל הרינה ואל התפילה"- במקום רינה שם תהה תפילה". – הרינה היא השירות והתשבחות שנאמרות לקב"ה בקהל רב, שכן הן יכולות להיאמר רק מתוך הסתכלות כללית על הטוב האלוקי והתפילה היא הבקשה הפרטית שהאדם מבקש מתוך מצוקותיו וחסרונותיו. האדם רשאי לבקש בקשות פרטיות אך ורק מתוך חיבור אל הטוב הכללי. ולכן גם תפילתו נשמעת רק במקום בית הכנסת שהוא מקום הכינוס וההתכנסות.
יהי רצון שנזכה לראות בטוב ה' על ארצנו, על עמנו ועל העולם כולו, ומתוך כך להצליח להתעלות ולהמשיך את הטוב הזה אל חיינו הפרטיים.
