חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת כי תצא – ריבוי המצוות ריבוי האהבה

פרשת כי תצא היא כידוע הפרשה שבה יש הריבוי הגדול ביותר של המצוות, לפי ספר החינוך יש בפרשה ע"ד מצוות.

המצוות בפרשה מקיפות את כל רבדי החיים, החל מהנהגות במלחמה (יפת תואר), דיני עונשין (חובת התלייה ואיסור הלנת התלוי), דינים שבין אדם לחבירו אחרי המוות (קבורה), ובחיים (השבת אבידה, הקמת המשא, הונאה במידות) , דינים ביחס לבע"ח (הקמת בהמה הרובצת, שילוח הקן, איסור חסימת הבהמה), מניעת סכנות (מעקה, איסור מכשול בדרך), מצוות לשמור על סדרי העולם (לבישה בגד איש לאשה ולהיפך, כלאיים, שעטנז, כלאי בהמה), מצוות שבין איש לאשה (קידושין, יבום, מוציא שם רע, אונס, לשמח את אשתו בשנה הראשונה) ועוד ועוד.

וננסה בדברינו להתייחס לריבוי הגדול והמבורך של המצוות.

המדרש כותב (דברים רבה ו, ג):

"זה שאמר הכתוב (משלי א', ח) "כי לווית חן הם לראשך" – מהו "כי לווית חן"? אמר ר' פנחס בן חמא: לכל מקום שתלך – המצוות מלוות אותך (דברים כ"ה, ח) : "כי תבנה בית חדש – ועשית מעקה לגגך". אם עשית לך דלת – המצוות מלוות אותך, שנאמר (דברים ו): "וכתבתם על מזוזת ביתך". אם לבשת כלים חדשים – המצוות מלוות אותך, שנאמר (שם כ"ב, י"א): "לא תלבש שעטנז". אם הלכת לגלח – המצוות מלוות אותך, שנאמר (ויקרא כ"ב, י): "לא תחרש בשור ובחמר יחדו", ואם זרעת אותה – המצוות מלוות אותך, שנאמר (דברים כ"ד, י"ט): "כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו, לגר ליתום ולאלמה יהיה…" אמר הקב"ה: אפילו לא היית עוסק בדבר אלא מהלך בדרך – המצוות מלוות אותך, מניין? שנאמר (שם כ"ב, ח): כי יקרא קן צפור לפניך…לא תקח האם על הבנים".

המצוות על פי המדרש הם מלוות את האדם, לכל מקום, לכל עניין ולכל דבר, הם מרוממות ומעלות כל צעד וצעד בחייו של האדם, לווית חן הם – הם הנותנות חן, יופי וערך לכל מעשה ומעשה של האדם, הם המזכירות לאדם את החלק העליון שבו, לווית חן הם לראשך, הם התכשיט שמזכיר את הראש, את החלק העליון, כדי שלא ימשך האדם לחלקים הנמוכים והחומריים שעלולים למשוך אותו ולהשכיח ממנו את יעודו האמיתי, את נפשו ונשמתו, את האידאלים והערכים, בשביל זה המצוות מלוות אותך בכל מקום.

המימרא שמלווה אותנו בכל סיום של לימוד תורה ברבים היא: "רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא) ייה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – רצה הקב"ה לזכות ולזכך את ישראל, רצה הקב"ה שעמו ישראל יהיו מחוברים לנשמתם וייעודם, לכן הרבה להם תורה ומצוות בכל פינה ופינה מחייהם.

וכפי שמדרש נוסף מוסיף ומתאר (במדבר רבה, שלח יז) מוסיף ומתאר:

"אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה" – זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות להנחילם לישראל לחיי העולם הבא, ולא הניח דבר העולם שלא נתן בו מצווה לישראל.
יצא לחרוש (כ"ב, י) "לא תחרש בשור ובחמור יחדו"; לזרוע (כ"ב, ט):" לא תזרע כרמך כלאים"; לקצור (כ"ד, י"ט): "כי תקצר קצירך בשדה ושכחת עמר בשדה, לא תשוב לקחתו…"; (במדבר ט"ו, כ') "ראשית עריסותיכם חלה"; נקרה קן צפור לפניו (דברים כ"ה, ז) "שלח תשלח את האם"; נטע (ויקרא י"ט) "וערלתם ערלתו את פריו"; קבר מת (דברים י"ד) "לא תתגודדו"; בנה בית (דברים כ"ב, ח) "ועשית מעקה לגגך"; (דברים ו, ט) "וכתבתם על מזוזת ביתך"; נתכסה בטלית (במדבר ט"ו) "ועשו להם ציצית".

משל לאחד מושלך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל, אמר לו: "תפוס חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים!" אף כך אמר הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקים במצוות (דברים ד, ד) "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום". וכן הוא אומר (משלי ד, י"ג): "החזק במוסר אל תרף, נצרה כי היא חייך"

חבלי הצלה רבים שולח לנו הקב"ה שלא נטבע, רוצה הקב"ה לחבר אותנו לעולם הבא, כאן בחיינו, רוצה הקב"ה לרומם אותנו, כפי שאנו מדגישים בתפילות המועדים:

"אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁונות וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְותֶיךָ וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ".

הקב"ה מאהבתו אותנו בחר בנו, ונתן לנו במצוותיו, כדי לקדשנו ולרוממנו.

המהר"ל בתפארת ישראל אומר שריבוי המצוות מלמד על עוצמת החיים הטמונה בישראל. כשאנחנו רואים אל מול עינינו שכל כך הרבה מצוות מופנות אלינו, כל כך הרבה אתגרים, כל כך הרבה נושאים בתחומים שונים אנחנו מסוגלים לבטא ולהוציא אל הפועל, זה מלמד על מעלתנו הגדולה. איזה עוצמה נשמתית, איזה גודל נפשי טמון בכוח הלאומי והאישי של כל אחד ואחד מישראל. זכות גדולה היא לישראל לעמוד מול כל כך הרבה מצוות. זו זכות גדולה לאדם כשמצפים ממנו לעמוד בהמון משימות ואתגרים, זו מחמאה, זאת הבעת אמון אדירה.

כשאנחנו עומדים מול כל כך הרבה מצוות אנחנו נזכרים בעצם באהבה שהקב"ה אוהב אותנו. הוא מאד מאד אוהב אותנו, אוהב כלומר מאמין בנו, נותן לנו המון כוחות חיים. אהבה רבה אהבתנו, ריבוי אהבה מוליד ריבוי מצוות, ריבוי של אתגרים.

אנו כבר בתוך חודש אלול, חודש שממנהגם של ישראל, יוחד לתשובה, יוחד להיזכר בצדדים העליונים והנשגבים שבתוכנו, להיזכר כמה אנו אוהבים את המצוות, כמה אנו רוצים להיות קשורים ומחוברים לכל המצוות, נעמוד ביוה"כ, ועשר פעמיים נזכיר את הצער שלנו על שלא היינו קשורים כראוי לכל המצוות.

אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו שזכינו בכל כך הרבה מצוות, יהי רצון שנזכה להתקדש בכל המצוות, ולזכור תמיד שהן התכשיטים שהקב"ה נתן לנו.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן