חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

אלוקים עובד אצלך?! לפרשת שופטים

"האדם יכול להתמקד בהדלקת נרות לצדיקים, בנתינת 'ח"י-רוטל' או בנתינת כספים למי שיתפלל עליו 40 יום בכותל, ומנגד האדם יכול להשקיע בלימוד התורה וההתקשרות לדברי ה', בעבודת המידות הבאה לידי ביטוי בעשיית חסד, בזוגיות מתוקנת ובחינוך ילדים מעולה, בבניין העולם ויישובו – שאלו הם הדברים המרכזיים והמשמעותיים בעבודת ה'."

במרכזה של הפרשה מופיעה האזהרה שלא ללמוד מהגויים את הבדיקה והחקירה אחר העתידות. וכך כותבת התורה "כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם. לא ימצא בך מעביר בנו וביתו באשף קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים. כי תועבת ה' כל עושה אלה ובגלל התועבות האלה ה' אלוקיך מוריש אותם מפניך. תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

התורה מייחסת חומרה רבה לניסיונות לקסום קסמים, לחזות את העתיד ולשנות את המציאות הטבעית הפשוטה באמצעים מיסטיים רוחניים. כנגד זה מצווים היהודים "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"- ועל פסוק זה מפרש רש"י "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו".

כלומר, על פי רש"י, אדם המנסה לחקור אחר העתידות עושה זאת מחוסר אמון ואמונה בקב"ה, הוא לא סומך על הקב"ה שיביא אל האדם מה שטוב וראוי לו, ולכן הוא מנסה לראות מה יקרה בעתיד – ואם הדבר אינו מוצא חן בעיניו הוא מנסה לשנותו ולנווטו כפי רצונו. רק אדם שמוכן להמתין, באמונה, למה שהקב"ה יגזור עליו, ולקבל גם מה שנראה בעיניו כרע, באהבה ובאמונה, הוא האדם שמשייך עצמו באופן עמוק אל הקב"ה ואל הנהגתו בעולם.

הרמב"ן מוסיף ואומר כי

"וטעם 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו… ולא נדרוש מהוברי שמים… ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר 'הכל בידי שמים', כי הוא אלוקי האלוקים עליון על הכל היכול בכל… ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו…".

מדברי הרמב"ן אפשר להבין שיש מקום שהאדם יחקור אחר העתיד, שכן ידיעת העתידות יכולה להועיל לאדם ולעזור לו לכוון את דרכיו ולכלכל את מעשיו. אולם, את העתידות יש לדרוש רק מהקב"ה ומשלוחיו, שכן העתיד איננו דבר טבעי שאינו תלוי במעשה האדם. העתיד הינו דבר דינאמי שיכול להשתנות על ידי מעשי האדם, וכאשר האדם דורש את העתיד ממיני הקוסמים הוא עלול לטעות ולחשוב כי העתיד הוא דבר טבעי שאינו תלוי במעשיו ובבחירתו, וממילא גם ינסה לשנות את העתיד על ידי דברים חיצוניים – טבעיים, שלא קשורים לתיקון עמוק ויסודי של הנהגתו, מידותיו ומעשיו.

אולם, לאמיתו של דבר הכל תלוי בו יתברך ובקרבתנו אליו, ועל ידי ההליכה לנביא או אל חסידי ה' יקבל האדם הדרכה כיצד לפעול לשינוי העתיד על ידי עבודה עצמית ועמל, על ידי התקדשות והתעלות, וממילא ידיעת העתיד תועיל ותזרז את האדם לעשות טוב ולהתקרב לקב"ה.

הרמב"ן ממשיך ומביא ש"וזה דעת אונקלוס: 'שלום תהא בדחלתא דה' אלהך', שלא תהיה חסר ביראתו, כי תמים הוא השלם בדבר". הדבר היחיד שהאדם צריך להתיירא מפניו הוא הקב"ה- וזה נקרא שלמות ביראת ה'.

הדרכה זו של "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מכוונת את האדם להתמקד בדברים האמיתיים ולנסות להשקיע ולהשפיע בדברים המשמעותיים בחיים.

האדם יכול להתמקד בהדלקת נרות לצדיקים, בנתינת 'ח"י-רוטל' או בנתינת כספים למי שיתפלל עליו 40 יום בכותל, ומנגד האדם יכול להשקיע בלימוד התורה וההתקשרות לדברי ה', בעבודת המידות הבאה לידי ביטוי בעשיית חסד, בזוגיות מתוקנת ובחינוך ילדים מעולה, בבניין העולם ויישובו – שאלו הם הדברים המרכזיים והמשמעותיים בעבודת ה'.

הנטייה לחפש קיצורי דרך ולזכות לברכה, הצלחה וישועה ללא עמל ויגיעה וללא עבודה קבועה ומסודרת היא היא הנטייה לפנות לקוסמים למיניהם, והיא המובילה את האדם להיות חסר בעבודת ה', שכן במקום להיות תמים ושלם בעבודת ה' הוא מנסה קיצורי דרך כדי להיטיב את מצבו העכשווי בעולם הזה.

וכפי שכותב הרש"ר הירש:

"התמים מבטל את עצמו לה' בגורלו ובמעשיו ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה, ואשר להצלחתו ולכל עתידו – הוא משליך את יהבו על ה'. במילוי חובתו הוא כבר השיג את המטרה העליונה של מעשיו ומחדליו. הוא שילם לה' את מס החובה שנתמלאה בנאמנות ועל עניין שהוא מעבר לחובתו איננו משבית את מנוחתו. ה'תמים' הוא שליו ודאגה איננה חודרת אל ליבו".

התמים מתמקד בדרך, ולא בתוצאה, הוא מתעניין במה עליו לעשות כדי לקדם את העולם, ולא בשכר או בטובת ההנאה שתגיע אליו.

הרש"ר הירש חוזר ומדגיש זאת גם כאשר הוא מבאר את תפקידו של הנביא:

"ה' התקרב אליך והתקשר איתך כמנהיג גורלך וכמדריך מעשיך, ולצורך עיצוב חיי הפרט והכלל כבר נתן לך את תורתו בכתב ובעל-פה, ובכך כבר העניק לך את כל הדרוש לך כדי למלא בהצלחה את תפקיד חייך… כדי להכיר ולמלא את התפקיד הזה אין צורך בהבנה על טבעית, על אנושית, לשם כך אין אתה זקוק לראות את העולם שלמעלה מן החושים, המכוסה מעין האדם, כי התורה נמסרה לשכל הבריא, הצלול, המכיר בבהירות, המסיק מסקנות והדן בתבונה, בכל דרישותיה היא פונה רק אל השכל. עליה נאמר 'לא בשמים היא".

תפקיד הנביא הוא לא להחליף את המעוננים והקוסמים, שהרי כבר נאמר "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". תפקיד הנביא שונה בתכלית, כפי שכותב הרש"ר הירש:

"הנביא לא נשלח כדי שנשאל ממנו עצה על מעשינו או כדי שנבקש ממנו גילוי נסתרות. הוא לא בא לספק את רצון האדם להשיג ידיעה שנמנעה ממנו. ה' לא שלח את נביאו כדי שנשמע מפיו מה שאנחנו רוצים לדעת, אלא הנביא נשלח כדי לומר לנו את מה שה' רוצה שנדענו. הנביא איננו שלוחנו אלא הוא שליח ה'. ולא נאמר בפסוק שלנו 'אותו תשאלון' אלא 'אליו תשמעון".

השאלה העמוקה שמסתתרת ביסוד דבריו של הרש"ר הירש הינה האם ה' עובד אצלנו או שאנחנו עובדים אותו ואצלו? הנביא ודברי התורה ככלל לא נועדו לספק את צרכינו החומריים והגופניים, אלא כדי שנזכה לעבוד את ה', לכבדו, לאהבה וליראה אותו.

לכן סוגיה זו איננה שולית או צדדית אלא זו סוגיית יסוד בכל היחס שלנו לקב"ה ולתורה.

אותם האנשים המחפשים טובות הנאה, רוגע נפשי, מישהו או משהו להישען עליו, ולכן פונים אל צדיק זה או אחר או אל הדת בכלל, נבדלים בתכלית ההבדלה מאותם האנשים שעושים מעשיהם לשם שמים ועמלים לכבוד ה' יתברך. וכפי שהדברים מפורשים במשנה באבות "על תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם". והדברים חוזרים שוב לדברי האונקלוס, שבכך תלויה יראת השמים האמיתית.

יהי רצון שנזכה בכל עבודתנו ותפילתנו, בימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ולברכה, לכוון לא כדי לקבל בניי, חיי ומזוני, אלא כדי שתגלה מלכותו על העולם כולו. ונתפלל ונייחל לקב"ה "ותן בנו יצר טוב לעובדך באמת, ביראה ובאהבה".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן