הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

יחסי אישות בתחילת הנישואין

בעזה"י אני מתחתן עוד מעט אחד הדברים שהכי היו קשים לי ברווקות היה נושא של שמירת נגיעה ברוך ה' עמדתי בו בהצלחה. אני רוצה לדעת האם מחמת זה שבביאה ראשונה הכלה נאסרת מותר להקל שהאישה תוציא לבעלה זרע ביד או כל דרך אחרת שלא תיגרום לנו להאיסר זה ממש יעציב אותי אם נצטרך על ההתחלה לשמור נגיעה

התשובה מובאת בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ח – יש אומרים שעדיף להזדרז בקיום בעילת המצווה, למרות שעל ידי כך הכלה תיטמא. אולם על פי הניסיון נראה שההדרכה הנכונה כיום היא לדחות את בעילת המצווה לסוף שבעת ימי המשתה, כדי שהחתן והכלה יוכלו להרבות בשמחת אהבתם. ובינתיים יקיימו חיבור על ידי מגע קל של האיבר באזור פתח הנרתיק, באופן שהזרע ייצא בלא שום לחץ של האיבר על הבתולים.

כדאי מאוד לחתן ולכלה ללמוד לפני החתונה ואחריה את שני ספרי פניני הלכה – טהרת המשפחה ושמחת הבית וברכתו. אם אין לכם את הספרים, אפשר לקרוא אותם דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-05 07:52:05

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שלוש אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה.  3. שהבעל יחדור לנרתיק מאחורי האישה כשהוא עומד.

בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה, פנים מול פנים. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

1. ספר תורה. 2. תנ"ך בשירותים

1. אספתי תרומות לכתיבת ספר תורה וכנראה אשאר עם עודף. מה אפשר לעשות ביתרה? 2. לאחרונה אני רואה פרסומים על תכשיטים שמשולב בהם רבוע קטן, בגודל כמה מ"מ שמודפס עליו כל התנ"ך. משהו כמו מיקרופילם. האם אפשר להכנס עם זה לשרותים? תודה

  1. או לעטר את ספר התורה בכתר יפה, או במשהו אחר. או לתת את התרומה לישיבה המתאימה לרוח התורמים.
  2. מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.

    סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

    ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

    מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).

    השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?

    תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.

    ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.

    לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

    ביאור הסוגיה:

    לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.

    אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).

    מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-02 16:15:41

שטיפת כלים בשבת

האם מותר בשבת בצהריים לשטוף כלים אחרי הארוחות? ביום יום אנחנו לא משאירים כלים בכיור וזה לא נעים לנו להשאיר ככה את הכלים.

אם נשאר עוד לפחות שעתיים עד צאת שבת – מותר. אם לא נשאר שעתיים – זה נראה כהכנה משבת לחול כדי להקל על השטיפה של מוצ"ש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-01 13:49:49

יש לך שאלה?

כמה נקודות לפורים – לשבת זכור ופורים

פורים- היום שעל פי האר"י הקדוש יש בו את הקדושה העליונה ביותר בשנה, כפי שכתוב בפרי עץ חיים (פורים, שער ה): "הנה הארה הזאת לא הייתה, לא בשבת ולא בי״ט, אלא בפורים לבד, שארז״ל: "כל המועדים עתידים לבטל, חוץ מן הפורים, שנאמר וימי הפורים לא יעברו וכו', והבן מ״ש לא יעברו מתוך, כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים, ולא תתבטל…כי היא הארה אשר מעולם לא נהייתה כמוהו..", ולכבוד יום זה נכתוב מעט דברים מאירים וקצרים.

נפתח בסיפור, סיפור שהיה מספר ומשבח האבני נזר:

בקראקא היה קבצן שנהג להשתכר כל חודש אדר. שאלוהו: הרי פורים הוא יום אחד בלבד? מה לך להשתכר כל החודש? וענה להם בשאלה כיהודי: מדוע המן החליט להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ביום אחד בלבד? האם זה הגיוני, ביום אחד, מה הלחץ? והמשיך הקבצן ואמר: המן ידע את ההיסטוריה, הוא חשש שעלול להיות מהפך, הצלה וגאולה, ואמר לעצמו: אני אתן להם חודש שלם של שמחה?? אקח סיכון על יום אחד ולכל היותר הם ישמחו יום אחד בלבד. וסיים הקבצן: אני אראה לו, אני אשמח חודש שלם…

פורים הוא יום אחד בלבד, יום ממוקד ומרוכז, יום אדיר ומופלא, ולכן צריך בפורים לומר דברים קצרים ועמוקים. וננסה לומר כמה נקודות קטנות:

כוחם של ישראל בפורים

ה'שם משמואל' כותב:

"ובבוקר 'אמור' למלך ויתלו את מרדכי עליו. ויש לדקדק שלא כתיב תבקש או תשאל מהמלך אלא 'אמור' למלך דהוא לשון ציווי, וכן לקמן והמן בא אל בית המלך החיצונה 'לאמור' למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו, ומשמע שהמן היה אז במעלה גבוהה על המלך, וכמו שאמרו ז"ל שעשה לו בימה למעלה מבימתו, וכמו שאמרו ז"ל ויזעק זעקה גדולה ומרה, מה אמר, גבה המן מאחשוורוש, ומכאן כל איש משכיל ישים אל לבו, היות בית המן ניתן לאסתר ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, ובכל פורים מתעורר רשימו [=רושם, השפעה] מזה, ואז בכח כל איש ישראל לאמור למלך מלכי המלכים הקב"ה [דרך אמירה וציווי כעניין הצדיקים גוזרים על הקב"ה והוא עושה] לתלות את המן ולמחות את שמו מתוך לבו של עצמו עכ"פ. אך האמירה צריכה להיות לא מהשפה ולחוץ אלא בכל אות נפשו, ובאותו חשק ורצון נמרץ שהי' אז להמן לתלות את מרדכי, ואז בודאי אמירתו תעשה פירות. וזהו שאמרו חסידי קדמאי שבפורים יכול כל איש להושע ולהתברך".
[ביאור מקוצר: אנשי המן אמרו לו שיגיד למלך לתלות את המן ולא השתמשו בלשון בקשה ומכאן שהמן היה יכול להגיד למלך מה לעשות והיה חשוב מאחשוורוש.  העברת ביתו של המן לידי מרדכי הוא מאורע חשוב שמסמל את המהפך משלטון המן לשלטון מרדכי. מכוח מאורע זה יש אפשרות בפורים ליהודי לומר למלך-אלוקים למחות את המן. אך כשאומרים את זה – זה צריך להיות באותו הרצון שהיה להמן להשמיד את ישראל]

הקב"ה נותן לישראל בפורים כוחות אדירים של תפילה והשפעה. בסעודת הפורים אפשר לבקש ולקבל מהקב"ה כל מה שחפצים. וכפי דבריו הידועים של הזוהר לגבי שמיני עצרת, על היושב עם המלך: "ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו, ומאן דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה'", כך בפורים יושבים במשתה המלך וניתן לבקש כל מה שאדם רוצה, כפי שאומר המלך לאסתר המלכה "ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".

ביאור העניין לעומקו הוא שעניינו של פורים הוא קדושת האיש היהודי, ולכן ביום זה מתגלה כוחם של ישראל, וגודל הקשר שלהם עם הקב"ה, וברכותיהם מתקיימות. ההארה המיוחדת של פורים היא קדושת ישראל, כשאחרי שנה שלימה, בחודש האחרון, מתגלה כמה קדושה נספגה אצלנו…

ליהודים הייתה אורה

כיוון שהעניין של פורים הוא קדושת ישראל, הרי שמצוות הפורים הן אהבת ישראל, אהבת כל יהודי ויהודי. חז"ל מספרים לנו שכל מכה ומכה ממכות מצרים ארכה חודש, וכיוון שמכת בכורות הייתה בי"ד בניסן, בפורים, י"ד באדר, התחילה מכת החושך. יש תורה מדהימה של הרב'ה מאמשינוב, על דברי חז"ל אלו ומבאר לנו את עניינה של מכת החושך. במכת החושך לא ראו איש את אחיו, "לא יצא איש ממקומו", כל אחד היה מרוכז בעצמו ולא ראה את אחיו, לא יצא לסייע ולעזור, אלא היה תקוע במקומו. וחז"ל אומרים שכל מכה ומכה הייתה 'נגוף למצרים ורפוא לישראל', ולכן לישראל היה אור גדול, וראו איש את אחיו, איש את רעהו, משלוח מנות ומתנות לאביונים, "לך כנוס את כל היהודים", "ליהודים הייתה אורה!". בפורים יש אור ורואים אחד את השני, רק צריך לפתוח את הלב לקבל את האור, האורה המתוקה של פורים…

העם ההולכים בחושך – ראו אור גדול

ה'שפת אמת' כותב שעניינו של ההסתר, הוא לגלות אור יותר גדול. כשיש פסוק מוקשה, מה זה גורם? שיהיו עליו מאות פירושים. ההסתר גורם אור גדול, ריבוי אור, מתוך ההסתר הכפול – יש אורה ושמחה וששון ויקר. בנוסף, הריחוק גורם געגועים אדירים, קשר עמוק יותר, הרצוא גורם לשוב…

חברים יקרים, אל תתביישו לצאת מן המסכות, לצחוק, צא-חוק, לצאת מהחוקיות והמסגרות המקבעות אתכם, בעזרת שלוש הנקודות שהעלנו די לעשות את ימי הפורים הללו:

  1. לדעת את קדושתנו ולבקש, להתפלל ולייחל לקב"ה בכל לב, מתוך ידיעת כוח תפילתנו ביום זה!
  2. לתת מכל הלב, לראות את אחינו כל בית ישראל בקדושתם, באהבה ללא גבול ומידה!
  3. לדעת שהקב"ה מסתתר כדי שנבקש, נחפש, ותקיים בנו:"וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹקיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".

פורים שמח!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן