Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

ועשית מעקה לגגך לפרשת כי תצא

בתוך המצוות הרבות שמופיעות בפרשת כי תצא, מופיעה המצוות לבנות מעקה. וכך אומרת התורה: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו".

וכמו כל מצווה ומצווה בתורה, גם מצווה זו ניתן לבאר בפשט ובדרש, ברמז ובסוד, ואף אנו ננסה לגעת במצווה בכמה רבדים.

ברובד הפשט אפשר לומר שיש כאן מצווה יסודית אשר מלמדת את האדם לקחת אחריות. אדם המקים בית מחויב לשים לב לכל תקלה העלולה להיגרם מביתו.

וזהו, כמובן, בניין אב לכל מעשה ומעשה שהאדם עושה שיש חובה עליו להסתכל באופן מקיף ומרחבי על התקלות שעלולות להגרם כתוצאה ממעשהו, וכפי שדורשת הגמרא "תניא רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר 'ולא תשים דמים בביתך'". ועוד דורשים חז"ל," בביתך'- לרבות בורות, שיחין ומערות, חריצים ונעיצין".

וחשוב לשים לב כי אין כאן ציווי לאדם עצמו שיזהר מהסכנות אלא ציווי וחיוב על האדם שיזהר שלא להביא את האחר לידי סכנה.

הרמב"ן מתבלט האם מצווה זו הינה מצווה מחודשת או שהיא המשך ביאור האיסור של "לא תעמוד על דם רעך". ולעניות דעתי ודאי שיש כאן גם חידוש, שכן האיסור "לא תעמוד על דם רעך" הינו רק האיסור להימנע מלהציל ולעזור, ואילו אצלנו נוסף חיוב אקטיבי- לפעול מראש שחברך לא יבוא לידי סכנה.

ניתן להוסיף ולומר שעיקר שימושו של האדם הוא בביתו, ואילו כאן מצווה התורה לעשות מעקה לגג. לעיתים יש נטיה להתעלם מן החצר האחורית, מהמקומות הפחות גלויים וידועים, ואילו אצלנו התורה מצווה את האדם להתבונן בראיה מרחבית, 'לצאת מהקופסה', ולהתבונן מעבר, לחשוב לא רק על המקומות בהם אתה משתמש אלא גם על המקומות בהם אחרים נמצאים ומשתמשים. יש כאן דאגה נפלאה לזולת וכן פיתוח היכולת החשובה של לצאת מתוך העולם הפרטי שלך ולהגיע לעולמות ולמחוזות אחרים ולראות כיצד הינך יכול לסייע שם, או לכל הפחות כיצד אינך פוגע ומסכן.

רבינו בחיי מכניס אותנו לרובד הסוד של המצווה. "כי המעקה הוא דבר הסובב והמקיף והוא מקור עליון, קדוש הוא בחוכמה ובתבונה ובדעת, והגג הפרוש על הבית הוא החוכמה, ולכך צריך הגג מעקה, כדי שלא יפריד ויקצץ, 'כי ראשית חכמה יראת ה'…".וננסה לבאר מעט את דבריו.

הגג הוא הצד העליון של האדם- החוכמה והמחשבה שלו. לחוכמה ולמחשבה יש נטייה להתפשט ולהגיע לעיתים למחוזות מסוכנים. אנו יודעים שחלק מרכזי בעזיבת התורה והקדושה, הדת והמסורת, נעשה על ידי ההשכלה והמשכילים. וגם בימינו, האליטה המשכילה והחכמה מובילה לעיתים תהליכים הרסניים, הן במדינת ישראל בכלל, והן בחברה הדתית-לאומית בפרט. ולא לחינם ישנם קבוצות של יראי ה', החרדים לגורל התורה והציבור, הנלחמים באקדמיה ובהשכלה הגבוהה.

בכדי לשמור על החוכמה והדעת יש חובה לעשות להם מעקה, ואם זכינו להבין מעט את דברי הקבלה של רבינו בחיי, הרי שדרך התיקון הינה שצמיחת הרעיונות והמחשבות, הדעות וההבנות, צריכה להיות מתוך קדושה וטהרה.

כשאדם מוקף בקדושה, כשאדם מגיע מתוך עולם מלא אמונה ותפילה, עשיית מצוות ולימוד תורה, וכשעל הרקע הזה הוא חושב מחשבות ומעמיק חקר ומדע- הוא יזכה שמחשבותיו יהיו מחוברות למגמה האלוקית ויהוו חיזוק ליראת השמים, להבנת התורה ולקיום המצוות הממשיות.

דווקא אנו, שמלאים בהבנת הערך החשוב של החוכמה ובהכרח להעמיק בכל תחומי המדע, כחלק מפיתוח התורה וכחלק מהתקדמות גאולת ישראל, צריכים להיזהר זהירות רבה להקים מעקות גדולים וחשובים – שכן לצערנו כבר ראינו בעיננו את הנופלים ואת הנזק שאלו גורמים.

מכאן אפשר להבין את החשיבות הגדולה של תוכנית השילובים שאנו מפעילים בישיבתנו. וברוך ה' זכינו שלאחרונה רבים מהמוסדות והישיבות אימצו תוכנית זו.

תוכנית זו מאפשרת מחד לאדם לצאת וללמוד באקדמיה, תוך שאיפה להגיע לרמות הגבוהות ביותר. ומאידך, האדם נמצא באוירת בית המדרש, עוסק בתורה, נמצא בקשר רציף ומתמיד עם רבותיו וחבריו העוסקים בתורה יום וליל, וחי בחברה בה הערכים והאידיאלים הם הקדושה, הטהרה, קיום המצוות באופן מלא, הקמת משפחה יהודית ענפה וכל ערכי התורה העוברים מדור לדור.

ונסיים בכך שאולי ניתן לראות בדברים אלו גם הדרכה לקראת השנה החדשה העומדת בפתחנו. "כי תבנה בית חדש" – כל שנה ושנה אנו בונים בניין חדש. "ועשית מעקה לגגך" – תיצור גדרים וסייגים שיעזרו לך לא ליפול מהמדרגות העליונות, מהגג שהגעת אליו בימים הנוראים.

דומני שלכולנו ישנה נטייה לבנות גגות גבוהים לקראת השנה החדשה, בכל התחומים, החל מלימוד התורה וכלה בזוגיות ובחינוך. אך אם לא נדע לעשות מעקה וגדר שישמור אותנו להמשיך ללכת באותו הרצון והאידיאל, סביר להניח כי ניפול מהר מאוד מכל הרצונות הגבוהים.

יהי רצון שנזכה לבנות גדרות חזקים ויציבים. שישמרו את מחשבותינו וחיינו מהנפילות ובכך נזכה לעלות קומה אחר קומה וכל הזמן להמשיך ולטפס לגגות חדשים.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן