הרב אליעזר מלמד

הרשמה לקבלת הטור 'רביבים' מדי שבוע למייל

הרבנות הראשית ושאלת הגיור

בטרם נעשתה כפופה לשלטון החילוני או לעמדת החרדים, הרבנות הראשית לישראל גיירה מסורתיים מתוך הבנת הצורך ומחשש מהתבוללות • כשהתגלה לבן גוריון שנכדתו אינה יהודייה על פי ההלכה, הוא פנה לרב גורן שסייע לו לגיירה יחד עם הרב קניאל ואף נשא דברים בחופתה • כמה שנים מאוחר יותר נחלץ הרב גורן לעזרתה של הגיורת הלן זיידמן למרות שהתגוררה בקיבוץ חילוני, ובכך מנע פסיקת בג"ץ גרועה הרבה יותר וקרע נוראי בעם

הרב גורן נאלץ לפרסם את דבר הגיור, שנעשה כהלכה על ידי הרב קניאל, שגם רשם את בני הזוג לנישואין. בדבריו אמר הרב גורן שהכלה ואמה למדו את יסודות היהדות, והחתן והכלה הבטיחו שלאחר נישואיהם "ינהלו את ביתם כבית כשר". הרב גורן ידע שהם לא יהיו דתיים, אולם הוא נהג כרבים מגדולי הרבנים, שסברו שבשעת הדחק, בימים שרבים מישראל חילונים, כדי למנוע התבוללות, די שהגר יקבל מצוות באופן כללי ויתחייב למעשה "לנהל בית כשר", כלומר לשמור מסורת ולהימנע מאכילת מינים טמאים כחזיר ולבשל בשר וחלב.

בתקופה האחרונה ביארתי את עמדת רבותינו, שכדי למנוע התבוללות נכון לגייר מי שמקבל כעיקרון את המצוות למרות שרוב הסיכויים שלא יקיים אורח חיים דתי. כנגד זאת העלו טענות שונות. אחת מהן, שהרבנות הראשית היא בעלת הסמכות בנושא זה, ומו"ר הרב צבי יהודה קוק
זצ"ל הקפיד מאוד על שמירת מעמדה, ואין להביע עמדה ציבורית בניגוד לעמדתה.

בטור זה אבאר דרך שני סיפורים את עמדתה של הרבנות הראשית, בעת שמילאה את תפקידה כרבנות ראשית עצמאית, שאינה כפופה לשלטון החילוני או לעמדת החרדים, אלא מתווה את דרכה על פי הדרכת התורה לכלל ישראל.

עמוס בן גוריון ומרי

בימי מלחמת העולם השנייה עמוס, בנו האמצעי של ראש ממשלת ישראל הראשון דוד בן גוריון, התגייס לצבא הבריטי שלחם בנאצים, ושירת כקצין בבריגדה היהודית. בזמן שירותו חלה ואושפז בבית חולים בליברפול. שם טיפלה בו מרי, אחות אירית אנגליקנית. השניים התאהבו וביקשו להתחתן. פולה, אמו של עמוס, התנגדה מאוד לנישואי בנה עם לא יהודייה. אולם מרי כבר הייתה הרה, ובברכת בן גוריון הם נישאו באביב תש"ו בנישואין אזרחיים.

בן גוריון ניסה לסדר למרי גיור אורתודוקסי, אולם הדבר לא צלח. כדי לרצות את פולה מרי התגיירה בקיץ תש"ו על ידי רפורמים, ולפולה סיפרו שהגיור היה כהלכה על ידי רבנים. הזוג חזר לארץ וקבע את ביתו בחיפה. נולדו להם שלושה ילדים. עמוס שירת במשטרה והתקדם עד דרגת סגן המפקח הכללי של המשטרה, לאחר מכן כיהן כמנכ"ל מפעל אתא.

רישום נישואי בתם

חתונת רפי רון וגליה נכדת בן גוריון - מתוך מעריב - שימוש הוגן
חתונת רפי רון וגליה נכדת בן גוריון – מתוך מעריב – שימוש הוגן

לימים בתם גליה, קצינה בחיל הרפואה, עמדה להינשא לרפי רון, קצין בצנחנים. אולם כשבאו להירשם ברבנות התברר שאינם יכולים להינשא כדת משה וישראל הואיל וגיור אמה של מרי היה שלא כהלכה.

עמוס בן גוריון פנה לרב הראשי לצה"ל הרב שלמה גורן וביקש לגייר כהלכה את אשתו מרי וילדיהם. עוד ביקש להסתיר זאת מהוריו, כדי שלא לצערם כשישמעו שעד עכשיו גיור כלתם ונכדיהם לא הוסדר כהלכה.

הרב גורן פנה לרב יהושע קניאל, רבה של חיפה, מגדולי הרבנים אז בארץ ומתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק. הרב קניאל דאג שישתלמו בעיקרי היהדות וגייר את האם וילדיה בשנת תשכ"ח. תעודת הגיור נשמרה אצל הרב קניאל עד פטירתו בי' בתמוז תש"ל.

חתונת נכדת בן גוריון

חתונתם התקיימה בניסן תשכ"ח, זמן לא רב לאחר פטירת הסבתא פולה. הסבא האבל, דוד בן גוריון, שמדי צה"ל סימלו בעיניו את הממלכתיות הישראלית ואת כל הטוב שבמדינת ישראל, ביקש מאוד מהחתן רפי, קצין בצנחנים, שלכבודה של מדינת ישראל ילבש בחתונתו מדי צבא. החתן נעתר, וכך ליד הכלה שלבשה לבן כמקובל עמד החתן במדי צה"ל, חבוש כומתה. נכבדים רבים השתתפו בחתונה.

לרוצים להבין איזו רבנות ראשית הרב צבי יהודה כיבד, נזכיר את הדברים שנשא הרב גורן בעת עריכת החופה, כפי שצוטטו למחרת בעיתונות: "זוהי שמחה משולשת – שמחתכם אתם כזוג אשר תרם לצה"ל ולעם, שמחת ההורים ושמחת העם. שהרי כל אחד ואחד רואה עצמו מחותן וקשור לשמחה הזו בשל הסבא הדגול, האדריכל של מדינת ישראל. אנחנו כולנו חייבים להעניק לו מלא חופניים נחת, אשר לצערנו נעדרת ממנו לאחרונה, מאז נסתלקה הסבתא".

טענות החרדים

לאחר החתונה ריננו רבנים חרדים על הרב גורן שגייר את הכלה על ידי רבנים צבאיים בניגוד לחוק ולהלכה כדי להחניף לבעלי שררה. כשלוש שנים לאחר מכן, בי"ח בתשרי תשל"ב, בעצרת 'למען שלמות העם' נגד גיורי הרבנות, יצא הרב ז'ולטי בטענות קשות נגד הרב גורן, וטען: "היכן מוצאים פטנט כזה, לחתן גויה עם יהודי".

הרב גורן נאלץ לפרסם את דבר הגיור, שנעשה כהלכה על ידי הרב קניאל, שגם רשם את בני הזוג לנישואין. בדבריו אמר הרב גורן שהכלה ואמה למדו את יסודות היהדות, והחתן והכלה הבטיחו שלאחר נישואיהם "ינהלו את ביתם כבית כשר". הרב גורן ידע שהם לא יהיו דתיים, אולם הוא נהג כרבים מגדולי הרבנים, שסברו שבשעת הדחק, בימים שרבים מישראל חילונים, כדי למנוע התבוללות, די שהגר יקבל מצוות באופן כללי ויתחייב למעשה "לנהל בית כשר", כלומר לשמור מסורת ולהימנע מאכילת מינים טמאים כחזיר ולהימנע מבישול בשר וחלב.

פרשת הלן זיידמן

אחת המחלוקות הגדולות בענייני דת ומדינה הייתה סביב גיורה של הלן זיידמן. הלן שנון, ד"ר לביולוגיה וגנטיקה, נולדה בארצות הברית למשפחה לא יהודית. מתוך אהבה לעם היהודי עלתה עם בתה בשנת 1964 לארץ כתיירת. לאחר זמן פגשה את מזכיר קיבוץ נחל עוז שהזמין אותה, כמומחית לגנטיקה, לעבור לקיבוץ ולסייע בגידולים חדשים בו. הלן ביקשה להתגייר, ולמרות אזהרות של אישה מנחל עוז, שאמרה לה שאין סיכוי שיגיירו אותה בעת שהיא מתגוררת בקיבוץ חילוני, נסעה לתל אביב ולמדה אצל רב. מכריה טענו שביקשה להתגייר בבית הדין הרבני באשדוד וסורבה, אך מזכיר בית הדין באשדוד טען שהלן מעולם לא פתחה תיק בבית הדין. כפי הנראה לא רצו לטפל בה משום שבן זוגה היה כהן, שאסור בנישואין לגיורת (אגב, הייתה מסורת ברבנות, שהועברה בצנעה על פי הרב פרנק ועוד רבנים, שבפועל נוהגים לגייר גיורת שחיה בזוגיות עם כהן אבל אין מחתנים אותם, אולם כנראה באשדוד לא ידעו על כך). ביולי 1967 נישאה בנישואין אזרחיים במקסיקו לחבר נחל עוז בנימין זיידמן. זמן קצר לאחר מכן נולד בנם הראשון, יהודה זיידמן. באוקטובר 1967 התגיירה בבית דין רפורמי בתל אביב וביקשה להירשם כיהודייה במשרד הפנים.

משרד הפנים, שבראשו עמד מנהיג המפד"ל חיים משה שפירא, סירב לרושמה, ובסיוע ארגונים חילוניים פנתה לבג"ץ. היועץ המשפטי מאיר שמגר לא הסכים לייצג את שר הפנים, כי לטענתו על פי פסק דין שליט, הרישום במשרד הפנים תלוי בעיקר ב"הגדרתו העצמית" של האזרח. היה ברור שבית המשפט העליון יחייב את משרד הפנים לרושמה כיהודייה, מאחר שאין חוק שקובע שהגיורים צריכים להיות אך ורק לפי ההלכה. סוגיית מיהו יהודי עלתה לראש סדר היום. נציגי המפד"ל איימו שאם בג"ץ יאשר את רישומה כיהודייה על סמך גיור רפורמי, יפרשו מהממשלה.

המתח במדינה בין דתיים לחילונים גבר. המחנה החילוני ציפה להחלטת בג"ץ שתקבע באופן סופי כי הרבנות הראשית אינה הקובעת בשאלת הזהות היהודית במדינת ישראל. אישים שונים בציבור הדתי ניסו להשפיע על הלן זיידמן שתמשוך את עתירתה או תתגייר בגיור אורתודוקסי ותפתור בכך את הבעיה.

הרבנית ד"ר נעמי כהן

הפתרון הגיע על ידי הרבנית ד"ר נעמי כהן, שנולדה בארצות הברית והבינה את ד"ר הלן. הרבנית נסעה בשליחות הרב גורן, גיסה, לנחל עוז, והצליחה לשכנע את הלן להתגייר כהלכה.

יום לפני פרסום החלטת בג"ץ הלן התגיירה אצל הרב גורן וביטלה את עתירתה לבג"ץ. רוב הציבור ומנהיגיו נשמו לרווחה על שנמצא פתרון למחלוקת הגדולה. גם מו"ר הרב צבי יהודה היה מרוצה מהפתרון.

מתאים בימים אלו להזכיר את הרבנית ד"ר נעמי כהן ז"ל, שנפטרה לאחרונה, בי"ג באדר א'. הרבנית הייתה בת הזקונים של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים של אמריקה, ונכדה של הנדיב הארי פישל. בהיותה בת תשע־עשרה, שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עלתה לארץ ולמדה באוניברסיטה העברית בירושלים, וזכתה להינשא לרב שאר ישוב, בנו של הרב דוד הכהן הנזיר, מגדולי תלמידיו של מרן הרב קוק זצ"ל, שערך בשליחותו את 'אורות הקודש'. לאחר פטירת הרב קניאל כיהן הרב שאר ישוב כרבה של חיפה במשך כשלושים ושש שנה. הרבנית נעמי תמכה בכל ליבה בהעצמת לימוד התורה לנשים.

העתירה לבית הדין הגדול

לשני פלגים הגיור היה קשה מאוד. מצד אחד המחנה האנטי דתי קיווה שבג"ץ יקבע באופן סופי שהרבנות אינה קובעת מיהו יהודי, וגיורה כהלכה של הלן חיבל בכך. מאידך, המחנה החרדי התמרמר על הרב גורן, שלטענתו גייר את הלן תוך יום שלא כהלכה. נציגים של שני גופים אלו ערערו בפני בית הדין הגדול כנגד גיורה של הלן.

במושב בית הדין ישבו הרב אלישיב, הרב ישראלי, הרב ז'ולטי והרב גולדשמידט. הרב הראשי הרב ניסים והרב עובדיה יוסף בחרו שלא להשתתף. בית הדין החליט שאין לרב גורן כרב הראשי לצה"ל סמכות לגייר בשם הרבנות הראשית, אלא בית דינו הוא בית דין פרטי, ולכן בית הדין הרשמי של הרבנות אינו צריך לדון בערעור על הגיור, שאינו מטעמם. הם ציינו שאם הלן תתגייר בבית דין רשמי, יהיה לגיורה תוקף, והוסיפו שיש לוודא שתקבל על עצמה מצוות.

למחרת כינס הרב עובדיה יוסף, שהיה רבה של תל אביב, בית דין רשמי, ובו השתתפו הרב שלמה גורן והרב שלום מזרחי, ויחד אישרו את הגיור הקודם של הרב גורן.

לימים, בריאיון לשלמה אישון, הרב גורן הסביר כי גיורה של הלן זיידמן תואם את ההלכה כיוון שהיא "מקפידה להדליק נרות שבת ונזהרת ממאכלות אסורים, על אף חברותה בקיבוץ חילוני. למעשה לא קשה עליה להיזהר בענייני כשרות, באשר היא צמחונית לפי השקפת עולמה".

שוב מצינו שלמעשה גדולי הרבנים הראשיים נהגו לגייר מי שקיבל את כל המצוות באופן כללי ובפועל התחייב לנהוג כמסורתי.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן