הדרך שלך להקיף את התורה!
יש לך שאלה?

הרשמה לקבלת הטור 'רביבים' מדי שבוע למייל

גיורי וינה – העלילות והעובדות

פעילים ליטאים ואנשי חב"ד בחרו להפיץ דברי שקר ועלילות סביב פרשת גיורי וינה והרבנים שהכשירו אותם. התוצאה העגומה הייתה מחלוקת קשה והוצאת דיבה שגלשו מחוץ לארץ לתחומי ארץ ישראל

מכיוון שמוציאי הדיבה ידעו שהרבנות הראשית, ובעיקר הרב אונטרמן, יודעים על הגיורים בווינה ומסכימים להם, בעת שהלכו להסית את הרבנים ולגייסם נגד גיורי וינה הוסיפו שהרבנות הראשית נכנעת לפקידי הסוכנות ומאשרת אותם, ולכן יש הכרח לצאת בקריאה דחופה נגד הפרצה. למרבה הצער, רבנים רבים מאוד חתמו על הפשקוויל שהיה מבוסס על שקרים

פרשיית גיורי וינה

בטור הקודם סיפרתי באופן כללי על פרשיית גיורי וינה ועל גיבור הפרשה הטרגי, רבי אלתר מאיר שטיינמץ זצ"ל, שבחסדי ה' נמצא העותק היחיד של ספר זיכרונותיו שבו תיאר בפירוט את גיורי וינה שהוא עצמו ארגן. הפעם נספר כיצד הפרשה התפתחה.

גיורי וינה היו גיורים שארגנה המחלקה הדתית של הסוכנות היהודית לבני זוג של יהודים שביקשו לעלות מברית המועצות לארץ. לפני עלייתם הציעו להם ללמוד יהדות ולהתגייר. רוב הנוכרים שמחו על ההצעה, שכן הם ביקשו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי. היו גם מי שלא רצו להשתתף בלימוד ובגיור, בדרך כלל אלה שהעדיפו להשתקע בארצות אחרות. לשם כך גייס רבי אלתר את הרב ד"ר אייזנברג, רבה הראשי של וינה שעמד בראש בית הדין, ואת הרב חיים גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל בווינה, ששימש כסמכות ההלכתית שעימה התייעצו בכל דבר. הדיינים בדרך כלל היו הרב ד"ר אייזנברג, רבי אלתר, ומנהל תלמוד התורה של אגודת ישראל בווינה הרב יוסף ברונר. כך גיירו במשך שנת תשכ"ט ובחורף תש"ל 54 גרים.

תחילת הפרשה

בשלהי חורף תש"ל (1970), שמואל ישעיה רטק, בנקאי חסיד סאטמר, פרסם בעיתון של סאטמר בניו־יורק 'דער איד' התקפה חריפה נגד הגיורים הפיקטיביים־כביכול שנערכים על ידי הסוכנות הציונית בווינה. רטק היה מראשי הקהילה החרדית־קנאית שפרשה מקהילת אגודת ישראל בווינה, וגם נודע כאיש מדון שהסתבך בפלילים. בפרסום המאמר ביקש לתקוף את הציונות ואת הרב החרדי של וינה כאחד.

בעקבות המאמר שחשף את האמת כביכול על גיורי וינה, הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל, שעוד לפני כן התעניין מאוד בנושא העלייה ובחוק "מיהו יהודי", הזדעזע ממה שתואר כגיורים פיקטיביים. כפי הנראה היו אישים נוספים, ממתנגדי הציונות והסוכנות היהודית, שדיווחו לו שהגיורים הללו הם אכן פיקטיביים. בעקבות זאת הרבי החל לתקוף בחריפות את הסוכנות היהודית בטענה שהקימה "בית חרושת לגיורים". פעילים בישראל מחוגים שונים שעמדו בעימות עם תנועת המזרחי החלו להפיץ את דבריו לכלי התקשורת הדתיים והחילוניים, והם פורסמו שוב ושוב בעיתוני הארץ. לדוגמה, בעיתון 'שערים' של פועלי אגודת ישראל נכתב שבשיחה שנשא הרבי מלובביץ' בפרשת ראה תש"ל אמר: "קיים בית חרושת לגיור בווינה המגייר בסיטונאות מספר גדול של נוכרים, הגדל מיום ליום" (שערים, י' אלול תש"ל).

עלילת המספרים

בשיחה מיום י"א בשבט תשל"א התייחס הרבי לפרשה ואמר: "בגלל שאין לשקר עקרונות, אנו רואים שלשקר ישנן כמה גרסאות; האמת היא אחת ויחידה, אבל השקר יש בו סוגים רבים של שקרים. לדוגמא בענייננו: השקר הוא עד כדי כך, שכאשר מדברים על גיורי וינה – אזי ישנו אחד הטוען שהיו עשרים וארבעה מקרים, אחר כך השני נוקב במספר חמישים ושמונה, לאחר מכן השלישי טוען שהיו מאה, והרביעי כבר אומר שלוש מאות!… לכאורה אם כולם מדברים אמת, כיצד ייתכן חילוק שכזה, הרי הכול רשום? ואלו שאומרים זאת הם אנשים רשמיים!" (אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, תשע"ד, עמ' 264). בעיתון ידיעות אחרונות מתאריך כ"ג בשבט תשל"א פורסם שנעשים בווינה גיורים מזויפים, ומספרם לפי טענת "חוגי חב"ד" "320 איש ואישה".

המספר הנכון

בפועל, מספר הגרים היה 54 בשנה וחצי. איש לא ניסה להסתיר את המספר. מה שקרה הוא שמוציאי הדיבה נגד גיורי וינה היו שקרנים, ולשקר אין רגליים, ולכן פעם זרקו מספר כזה ופעם אחר.

ראוי לציין, האנשים שעסקו בגיורים היו ידועים כאנשים ישרים. כך היה הרב אלתר שטיינמץ, תלמיד חכם שתוך סיכון נפשות הציל מאות יהודים בשואה. כך היה הרב קירשבלום, מראשי הסוכנות היהודית, שלפני כן שימש כמנהיג המזרחי בארצות הברית. וכמובן שכך היה הרב הגאון שמאי גינזבורג, שבמסגרת עבודתו בסוכנות היהודית הנחה את כל הגיורים.

כפי הנראה בעלי לשון הרע סיפרו לרבי זצ"ל שוב ושוב דברי דיבה על אנשי הסוכנות היהודית, עד שהיה בטוח שהם רשעים. אין אפשרות אחרת להסביר איך גדול שכמותו, שהקפיד לכבד תלמידי חכמים מכל החוגים והרבה שלום בישראל, נקט עמדה חריפה כל כך נגד גיורי וינה.

התפשטות הדיבה בארץ ישראל

הרב חיים גרינפלד
הרב חיים גרינפלד

בעקבות זאת הוקם בארץ 'הוועד למען שלמות העם', שהחל לארגן התקפות בתקשורת נגד הסוכנות היהודית והרבנות הראשית שמעלימה עין ומאשרת את הגיורים המזויפים בווינה.

ראשי המפד"ל, ובעיקר שר הדתות זרח ורהפטיג, הגיבו לטענות ואמרו שהעוסקים בגיור הם אנשים יראי שמיים, והלימוד של המתגיירים רציני ונמשך כמה שבועות, והמתגיירים מגלים התעניינות רבה ורצון להצטרף לעם היהודי. עם זאת, היה בליבם ביטחון שברגע שהרבנות הראשית תבדוק את הגיורים היא תמצא שהם נעשו כהלכה והפרשה תדעך.

אולם פעילי חב"ד יחד עם רבנים ליטאים החלו לעבור בבתי הרבנים והאדמו"רים ולגייסם למחאה נגד גיורי וינה. הם טענו שלא מלמדים כלל את הגרים יהדות, שכן שטיינמץ שטוען שהוא מלמד אותם הוא בסך הכול משגיח כשרות שאינו יודע תורה, וגם אינו יודע את שפת העולים, וכיצד אם כן יוכל ללמדם? כלומר, הוא שקרן. בפועל הרב אלתר שטיינמץ היה תלמיד חכם, הוסמך לרבנות וידע שש שפות וידע לדבר עם העולים.

עוד טענו בקשר לקבלת המצוות, שהגרים חותמים על פיסת נייר מבלי לדעת את משמעות הגיור, ועל סמך נענועי הראש של המתגיירים הרבנים מגיירים אותם. בפועל, כל גר נבחן אצל הדיינים על מה שלמד ועל רצונו להתגייר ולקבל עול מצוות.

עוד טענו שאנשי הסוכנות מגיירים אותם רק אם הם מתכוונים לעלות לארץ, וממילא זה גיור על תנאי בניגוד להלכה. בפועל, המגיירים סברו שאם הם מתכוונים לעלות לארץ, הרי שהם קושרים את גורלם בגורל העם היהודי וממילא יש בסיס לגיירם.

עוד טענו שרבה של וינה, הרב ד"ר אייזנברג, הוא רב ניאולוגי, כלומר רפורמי, ובקהילתו תחת הסכמתו מקיימים מסיבות בבתי מלון שמגישים בהם חזיר, וכפי הנראה זה מה שהם אוכלים. והמעלה היחידה שלו שהוא חבר תנועת המזרחי, ולכן אנשי המזרחי תומכים בו.

למעשה, הרב אייזנברג היה רב אורתודוקסי שהוסמך על ידי רבני הונגריה, ואכן גם עשה תואר אקדמי בסמינר ניאולוגי כפי שעשו עוד רבנים מודרניים כמותו. אומנם מכיוון שהיה ירא שמיים, כאשר היו לו שאלות קשות שאל רבנים גדולים, ובכללם את הרב גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל בווינה, שגם ניאות ללוות את בית הדין לגיור. יש לציין שגם לאחר מכן רבנים מכל העולם המשיכו להתייחס אליו כאל רב אורתודוקסי.

הפשקוויל

מכיוון שמוציאי הדיבה ידעו שהרבנות הראשית, ובעיקר הרב אונטרמן, יודעים על הגיורים בווינה ומסכימים להם, בעת שהלכו להסית את הרבנים ולגייסם נגד גיורי וינה הוסיפו שהרבנות הראשית נכנעת לפקידי הסוכנות ומאשרת אותם, ולכן יש הכרח לצאת בקריאה דחופה נגד הפרצה. למרבה הצער, רבנים רבים מאוד חתמו על הפשקוויל שהיה מבוסס על שקרים.

בשבט תשל"א (1971) התפרסם כרוז בלשון זו: "אל אחינו עם ד'! כבר ידוע ומפורסם כל הנעשה במרכז עלייה בווינה, מרסיי ושאר ריכוזי העולים, אשר במסווה של עידוד עלייה משיאים עצה לאשר אינם יהודים להודיע באופן רשמי על יהדותם, והקימו ועדת 'גיור' ועל ידי זה מכניסים זרים לארץ הקודש ובידם מסמך רשמי המאשר 'יהדותם', והיא שערורייה שאין כמוה ופרצה עצומה בחומת ייחוד עם ישראל וטהרתו. אנו פונים לכל אשר יד לו בפעילות ועסקנות ציבורית, ואשר נגע יראת ה' בלבבו, שישקיע כל מרצו וכוח השפעתו למנוע את התופעה המחפירה הזאת, ולעקור את הרע משורשו, ובעיקר על ידי קביעת חוק, שלא יוכר אלא גיור שבוצע כהלכה. ולא תינתן ארץ הקודש אלא לעם הקודש!"

על כרוז זה חתמו עשרים ושבעה אדמו"רים ורבנים והוא פורסם בעיתונות ובמודעות רחוב. בין החותמים היו האדמו"רים מלובלין, רחמסטריווקה, ללוב, מחנובקה, פיטסבורג, ביאלה, צ'רנוביל, נדבורנא ועוד; ראשי ישיבת חברון הרב משה חברוני והמשגיח הרב מאיר חדש, וראשי ישיבת פוניבז' הרב שמואל רוזובסקי, הרב פוברסקי והרב לווינשטיין, וכן הרב קנייבסקי (הסטייפלר), הרב וואזנר ('שבט הלוי') והרב לנדא מבני ברק. ואף את הבבא סאלי הצליחו להסית נגד גיורי וינה ולהחתימו על הכרוז. במקביל העדה החרדית מירושלים פרסמה כרוז יותר חריף משלה.

אגב, לימים, רבנים ששמעו מה היה באמת בגיורי וינה חזרו בהם והתנצלו על העמדה שנקטו. בנוסף יש לציין שהרבי מגור והרבי מוויז'ניץ לא חתמו על הכרוז, מפני שהם שמעו באופן אישי את הסיפור, הרבי מגור מפי נאמן ביתו הרב שמאי גינזבורג, והרבי מוויז'ניץ מפני נאמנו רבי אלתר שטיינמץ.

כך תופחת מחלוקת

אכן יש ויכוח עמוק אם בשעת הדחק ראוי לגייר בני משפחות של יהודים שמזדהים עם היהדות אבל כפי הנראה לא יקיימו אורח חיים דתי. אומנם כאשר על גבי הוויכוח האמיתי בהלכה מעלילים עלילות ומפיצים דיבות על הצד השני מתפתחת מחלוקת איומה שאי אפשר לתאר את החורבן שהיא גורמת.

כך עשו לרב יהונתן אייבשיץ שהפיצו עליו דיבות נוראות, ולצערנו גם רבנים גדולים מאוד קיבלו את הלשון הרע וחתמו נגדו. כך גם היה על גדולי החסידות, כאשר סיפרו עליהם דברים רעים מאוד שגרמו למחלוקת איומה.

סיכום ביניים

ברור לי שרובם המוחלט של הרבנים חשבו בתום לב שהעלילות על אנשי הסוכנות והרבנים שגיירו נכונות, אולם בפועל היו אלו שקרים. לימים הרבנים שעוררו את המחלוקת נגד גיורי וינה סבלו בעצמם ממחלוקות קשות.

בטור הבא נסיים את הסיפור.

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לרשימת התפוצה

דילוג לתוכן