פסטיבל של שנאה, שקר ועיוות

מה הקשר בין הפשיעה הגואה לאפליית המתנחלים?. בקרוב: פסטיבל ההסתה הקבוע של השמאל לרגל עונת המסיק.התעלמות התקשורת ובית המשפט מעברות רכוש במיליארדים שמבצעים ערבים ממניעים לאומניים.

 על הטענה שאפליית המתנחלים גורמת לכל השחיתויות

שאלה: בדרך כלל אני מסכים עם ההיגיון שבדברי הרב, אבל בפעם האחרונה הופתעתי. איך מדיון על האלימות הגואה ברחובות הגעת שוב למתנחלים ולערבים. התרגלנו שהשמאל מעוות כל דיון ותולה את כל הבעיות במתנחלים. האם גם אנחנו צריכים לנהוג כך ולתלות את הפשיעה הגואה באפליית המתנחלים?

תשובה: אכן, זה לעומת זה הטוב והרע, ולכן אין להתפלא שטענות הרשעים דומות במהופך לטענות הצדיקים. השאלה היא כיצד מבדילים בין הטוב לרע, ובין האמת לשקר.

ראשית, על פי הנטייה הבסיסית – שאלה כופרים בה' שבחר בישראל וצווה אותנו לגור בארץ, ואלה מאמינים. אלה תומכים בארגוני טרור שמגמתם להרוג ולהחריב, ואלה תומכים במתנחלים שמפריחים את השממה.

שנית, על ידי בחינת העובדות – מי משקר ומי דובר אמת. הפגיעה שחלק קטן מן המתנחלים פוגעים בערבים אינה מגיעה לאחוז אחד מהפשע שמתבצע במגזר הערבי, ולכן אלה שטוענים שהאחוז האחד הוא הבעיה ומנגד מתעלמים מתשעים ותשע אחוז של פשעים – משקרים. שכן עיוות המציאות הוא שקר.

פסטיבל השנאה והשקר סביב מסיק הזיתים

הנה תגיע עוד מעט עונת מסיק הזיתים, ואישים מן השמאל ובראשם הרבאי הרפורמי אשרמן יתחילו שוב בפסטיבל השנאה והשקר שלהם נגד המתנחלים שמפריעים למסיק הזיתים, ושוב נשמע בתשקורת גידופים חמורים נגד המתנחלים.

הסיפור מתחיל בכך שהערבים רצחו מאות מתנחלים, ובעקבות זאת יש מהמתנחלים שאינם רוצים שערבים יתקרבו ליישובים ללא שמירה צמודה של חיילים, ויש שרוצים למנוע את המסיק, כעונש על ההתנכלויות הקבועות ליישובים.

בכל אופן, עלות כל הזיתים המדוברים מגיעה לכל היותר לעשרה מיליון שקל. לעומת זאת, בכל יום ובכל שעה מבצעים בני המגזר הערבי גנבות אדירות בהיקפן, בעלות של מיליארדי שקלים בשנה. גונבים מחקלאים עדרים של כבשים, פרות, עגלים, כוורות, טרקטורים, ארגזי פירות, מחרשות, מלגזות, טפטפות, ממטרות, גדרות, מעקות, עמודי חשמל, עצים, שתילים, וכל דבר שאפשר לקחת. ומן הערים והיישובים גונבים מכוניות, אופנועים, אופניים עגלות ומכשירי חשמל. כל זה בנוסף לעסקאות סמים, העלמת מיסים ורמיסת חוקי הבנייה. לצערנו יש גם פושעים יהודים, אולם אחוז הפשיעה במגזר הערבי הוא בערך פי ארבעה, ויעידו על כך כל החקלאים והמתגוררים סמוך לכפרים ערבים. ושלא ינסו להיתמם ולטעון שאין לכך מניעים לאומניים. זוהי פשיעה שיטתית, שמקבל גיבוי רחב מהסביבה הערבית.

על כן, כאשר מרבים לדבר על מספר מטעי זיתים, אך מתעלמים מפשע שיטתי כלפי יהודים בעלות של מיליארדים, הרי שמדובר בפסטיבל שנתי של שקר, שמתעטף בכסות של הגנה על רכוש, אבל בעצם עיקר רצונו לפגוע במתנחלים שבאו להפריח את השממות כדבר ה' בפי הנביאים.

הריקבון

אילו היה זה רק סדר העדיפויות של אישים מהשמאל, עוד היה אפשר להתגבר על כך. אילו רק התשקורת היתה מצטרפת אליהם, היה עוד אפשר בקושי להתגבר. אבל כאשר זה סולם הערכים של בית המשפט העליון וראשי המשטרה, אזי סימן הוא שריקבון התפשט במערכת. רק בזכות שיש עוד שוטרים פשוטים שנותרה עוד הכרת צדק בלבבם, נשמרים סדרים מסוימים של חוק בסביבה היהודית. אבל בכל הקשור לחקלאים ובעלי עסקים המתגוררים ליד כפרים ערביים, המשטרה חסרת אונים. אלה נאלצים להציל את רכושם על ידי תשלום פרוטקשן לפושעים, וכך הם מבטיחים למשך זמן מסוים את רכושם. הבעיה שמחיר הפרוטקשן הולך ומאמיר עד שלא ניתן לעמוד בו. וכל מה שנותר למערכת המשפט, לתשקורת ולמפגיני השמאל הוא לטעון שהמתנחלים מתפרעים ועל כן צריך להפלותם לרעה ולהענישם בחומרה יתירה.

עוד על מרן הרב קוק

כהמשך לאזכרה למרן הרב קוק, נביא מעט דברים שכתב עליו הגאון הרב זוין ('אישים ושיטות' ע' 210): "מרן הגאון אברהם יצחק הכהן קוק ז"ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה שכל מקצועות התורה היו ברשותו. אדם מישראל בא ושואלו דבר תורה, אין הוא, הרב, זקוק לעיין ולחפש, לדרוש ולתור. בו ברגע הוא מציע את הסוגיות והראשונים השייכים לעניין, והולך וחורז מגמרא לרמב"ם, ומרמב"ם לשאר עמודי ההלכה, ובדרך הילוכו הוא מאיר ומסביר, מעיר ומפלפל, כאילו זה עתה עסק בעניין הנידון. אם השואל הוא תלמיד חכם, והתכונן לאותו עניין עובר לכניסתו אל הרב, ופתאום הוא רואה שהרב, מבלי כל הכנה מוקדמת, מרצה לפניו תלי תלים של חידושים בעניין זה גופו – אין קץ להשתוממותו".

אגב, מספרים שה'חזון איש' היה מעודד אברכים מעולים ממושפעיו, לעיין יפה בספרי ההלכה של הרב, באומרו להם: כי "דרך הלימוד ובירור ההלכה של הרב, הוא לאמיתה של תורה". ('בשדה הראי"ה' ע' 242 בשם הר"ם דייטש, מקורבו של החזו"א).

לימוד תורה בשבת

שאלה: לפני כמה שבועות הועלתה טענה, שאם יקדישו בשבת שש שעות ללימוד תורה, הקשרים המשפחתיים ועם החברים יפגעו, כי הם מתקיימים בעיקר בשבת. ותשובתך היתה, שאם לא יעסקו בתורה בשבת החיים יעשו חלולים ומרוקנים מתוכן, וממילא בהמשך גם הקשרים עם המשפחה והחברים יחלשו.

בדרך כלל אני נהנה מקריאת 'רביבים', אבל נדמה לי שבעניין זה כבוד הרב הגזים. וכי מדוע שלא יקבע אדם לימוד ביום שלישי, ויקדיש את השבת לבילוי עם משפחתו? האם הלימוד ביום שלישי שווה פחות? האם דווקא לימוד בשבת הוא שיעניק משמעות לחייו של האדם?

תשובה: אכן כן, לימוד התורה ביום שלישי שווה פחות, וכפי שכתב רבי יוסף חיים בספרו 'בן איש חי' (שנה שנייה, בהקדמה לפרשת שמות) בשם המקובלים: "גדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים מן הנעשה מעסק התורה של ימי חול". ולא במקרה ניתנה התורה בשבת, כי מדרגת השבת מתאימה לתורה. וכתב ב'שפת אמת' (כי תשא תרס"ב) שהשבת היא יום זכירה, "והתורה שלומדים בשבת אין בה שכחה".

וכך אמרו חז"ל שעניינו של יום השבת לימוד תורה, כמובא בתנא דבי אליהו (פרק א): "יום השבת יעשה כולו תורה". וכן אמרו חז"ל שהתורה היא בת זוגה של השבת, ולשם כך נועדה השבת שילמדו בה תורה (טור או"ח רצ).

אם מתבטלים מתורה למען המשפחה, סימן שאין למשפחה ערך

ואם אין עוסקים בתורה בשבת בתואנה שצריכים לנצל את השבת לשיחות עם בני המשפחה והחברים, סימן הוא שבאמת אין ערך מספיק למשפחה ולחברים, כי רק מפני שיש בשבת זמן פנוי שאסור לעבוד בו מדברים עמם. אבל אם היה מותר בשבת לעבוד או להסתכל בטלוויזיה, גם בשבת לא היו מדברים עם בני המשפחה והחברים.

אבל אם מקדישים בשבת זמן הגון לתורה (שש שעות לפחות), ויחד עם זה מתענגים בסעודות יחד עם בני המשפחה ואורחים, אזי השבת מעין עולם הבא, כלולה בעונג רוחני וגשמי, אישי וחברתי, ואורה וברכה נמשכת ממנה לחיי החברה ולימות המעשה.

היחס ל'קולך' בית המשפט והציונות

בעקבות הביקורת שכתבתי על תנועת 'קולך', שתומכת בבית המשפט החילוני ולוחמת בבתי הדין, נכתבה באינטרנט בשולי המאמר תגובה וזו לשונה: "כבוד גדול לי לרב מלמד, אך שיאמר בפירוש אינני ציוני. אינני בעד לימודי חול… ובית המשפט הינו כלום בעיני. ראוי שיבהיר במה הוא ציוני, אם בכלל. אין זה גורע מהחיוב בכבוד לתלמיד חכם".

תשובה: אכן ברצוני להבהיר שאני ציוני, כי הציונות עניינה פעילות להחזרתו של עם ישראל לארצו, ופעולה זו היא מצווה גדולה השקולה כנגד כל המצוות (ספרי רנג). ונדמה לי שכל ציוני אמיתי היה צריך לפעול למען ביסוס המשפט העברי, ולהיאבק בבית המשפט העליון החילוני, אשר נחשב על פי ההלכה "ערכאות של גויים", והוא כידוע המוסד הכי לא ציוני במדינה, אשר מכרסם באופן שיטתי בזכותו של עם ישראל על ארצו ומסכן את יכולתנו להילחם באויבינו. את הטענה על לימודי חול לא הבנתי בכלל.

פתיחת פחית שתייה בשבת

נחלקו הפוסקים אם מותר לפתוח לשונית של פחיות שתייה ממתכת. יש אוסרים, מפני שלדעתם בפתיחת הלשונית נעשה לפחית פתח יפה שאפשר לשתות דרכו, והרי זה אסור משום מלאכת 'בונה'. וכן חוששים לאיסור 'מחתך', מפני שבהוצאת הלשונית היא נחתכת באופן מדויק.

אולם רבים מתירים זאת, משום שהפחית נועדה לשימוש חד פעמי, וממילא אין הוצאת הלשונית נחשבת עשיית כלי. וגם אין בזה איסור 'מחתך', כי רק כאשר צריכים לחתוך במידה מדויקת יש איסור 'מחתך', אבל כאשר אין זה משנה היכן יחתכו, וכל המטרה היא רק ליצור פתח להוצאת השתייה, מותר לפתוח באופן הנוח ביותר, היינו על ידי משיכת הלשונית (רשז"א אויערבאך).

ולמעשה, הרוצה להקל רשאי. והרוצה להחמיר, ימזוג את המשקה שבפחית לכוס ולא ישתה דרך הפתח שנוצר בהסרת הלשונית, שבאופן זה ניכר שאין מעוניינים בעשיית הפתח המיוחד שבפחית (הרב מאזוז, מנו"א ח"ג כד, ה). והרוצה להחמיר יותר, יזהר לפתוח את הלשונית פחות ממה שרגילים בחול, שבאופן זה החיתוך לא נגמר, וגם הפחית אינה ראויה לשימוש נאה (אול"צ ב, כז, ו).