לבטים לגבי לימודים אקדמיים של בת שמצטיינת בלימודיה ● בעיות בשידוכם של בנות מוכשרות ושל בנים פשוטים ● בנות מעוניינות בחתן שיעניק להן משענת וביטחון ● בנים חוששים שבת מוכשרת מהם לא תעריך ותאהב אותם.
שידוכים לבת מוכשרת
שאלה: (בעקבות השאלה בענייני שידוכים שהופיעה לפני כמה שבועות, ברצוננו לשאול) בתנו, שמסיימת השנה את התיכון, מצטיינת מאוד בלימודיה. מוריה ממליצים לה על קריירה אקדמית בתחום המדעים המדויקים. אך אנו חרדים שמא אם תשקיע בקריירה אקדמית לא תוכל לבנות את משפחתה. ועוד יותר דואגים, אולי תתקשה למצוא שידוך. שמענו כבר שלבנות מוכשרות קשה למצוא שידוך. האם זה נכון? מה עושים כדי למצוא שידוך? יש לציין כי בתנו מחשיבה מאוד את דעתנו, ואף היא מבקשת להתייעץ בזה.
קשיי הבנות המצטיינות והבנים הפשוטים
תשובה: אכן דאגתכם מובנת. המציאות כיום היא, שישנן שתי קבוצות שמתקשות יותר למצוא את זיווגן – בנות מוכשרות במיוחד, ובנים פשוטים במיוחד. מצד אחד, בנות לומדות באקדמיה כמו בנים, רוכשות מקצוע כמו בנים, יכולות להגיע להישגים מקצועיים כמו בנים. ומצד שני, רוב הבנות מעוניינות שבן זוגן יהיה יותר מוכשר מהן, כדי שיעניק להן משענת וביטחון. כאשר מדובר בבנות כשרוניות, זה אפשרי. אם ציוניהן בממוצע שמונה-תשע, יש בנים שהם בממוצע תשע-עשר. אם הן בינוניות, וממוצע הציונים שלהן הוא שבע, יותר קל להן – הן יכולות להתחתן עם בנים שהם בממוצע משמונה ומעלה. אם הן בנות פשוטות, הכי קל להן. הן יכולות להתחתן עם בנים בעלי כשרון בינוני, ולפעמים גם בנים מוכשרים במיוחד אוהבים ושמחים בבנות טובות ופשוטות. אבל אם הבחורה היא בעלת ציונים של תשע-עשר, קשה לה למצוא בנים יותר מוכשרים ממנה. ואם ציוניה הם ממש עשר, כמעט בלתי אפשרי למצוא בן זוג יותר מוכשר.
מנגד, גם הבנים נרתעים מבחורה מוכשרת. רבים מהם חוששים שהיא תבוז להם. הוא הגבר אמור להיות משענתה של בת זוגו, והנה היא מצליחה יותר. ואפילו אם היא תחליט להתפשר ולמחול לו על כך, הוא ירגיש כמי שנכשל בתפקיד החשוב בחייו, וחשש נורא ינקר בלבו, אולי אשתו המאוכזבת לא אוהבת אותו. ואולי עתה היא עדיין אוהבת אותו אבל מחר כבר לא. בחיים כאלה הוא לא מעוניין, הוא יעדיף אישה פשוטה שיוכל לבטוח בהערכתה ואהבתה כלפיו.
מקומו של הכישרון השכלי
ברור שהכישרון אינו מרכיב היחיד לטיבו של אדם, אבל הוא בהחלט אחד המרכיבים המרכזיים. ובמיוחד בדורות האחרונים, שבעקבות התפתחות המדע הפך הכישרון להיות המפתח המרכזי להשגת כסף, כבוד והשפעה. עוד צריך להוסיף, כי ברור שהציונים אינם ביטוי מדויק של מלוא הכישרון. ויש כאלה שציוניהם בינוניים אבל הם מצטיינים במקוריות וביוזמה. ולכן בת שציוניה הפורמאליים הם עשר יכולה לשמוח בבחור שציוניו נמוכים משלה אבל הוא מקורי ממנה, או בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, או בעל אופי מנהיגותי.
בנוסף לכך, לפעמים לא כל כך חשוב לבנות שהבחור יהיה מוכשר מהן, ולפעמים לא כל כך מפריע לבנים שהבחורה מוכשרת מהם, ולכן הרבה מן הבנות המוכשרות מתחתנות. אולם בסופו של דבר, אחוז הרווקות שאינן מצליחות להינשא מקרב הבנות המצטיינות גבוה באופן משמעותי מאשר בקרב קבוצות אחרות. וכך גם המצב בקרב הבנים הפשוטים.
המעלה והחיסרון שבכישרון
הכישרון הוא מתנה גדולה מן השמים, אך הוא גם מטיל אחריות כבדה מאוד. וכפי שאמרו חז"ל (שמו"ר לא, ג): "יש חכמה טובה לבעליה ויש רעה לבעליה". טובה לבעליה – זה יהושע, שנאמר (דברים לד, ט): "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה", שהיה משקה כל ישראל מחכמתו. וזכה לה בזכות ענוותנותו הגדולה. רעה לבעליה – זה בלעם… שבגלל חכמתו התייהר לקלל את ישראל, וסופו שנהרג בחרב וירש גיהינום.
וכן אחיתופל ודואג האדומי, שחכמתם גרמה להם להעיז פנים במלכות דוד, ולעורר מלחמה ושפיכות דמים, וסופם שירשו גיהינום. ואף שלמה המלך זכה אמנם למעלות עצומות על ידי חכמתו, אבל חכמתו גם גרמה לו לחטוא, שלמרות שנאמר בתורה (דברים יז, יז): "ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו", אמר בלבבו, אני שחכם גדול אני, ארבה נשים ולבבי לא יסור. ולבסוף נאמר (מלכים א, יא, ד): "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו".
העצה לחכמים
העצה הראשונה לחכמים היא מה שאמרו במסכת אבות (ג, ט): "רבי חנינא בן דוסא אומר: כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר: כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת".
שני חלקים לעצה: האחד, שמלכתחילה כל שיקול יהיה מתוך יראת חטא, כלומר, שבחירת הדרך תהיה לשם שמים. והשני, שתכלית החכמה תהיה מעשים טובים. כלומר, חכמה אמיתית היא חכמה שמביאה את האדם לשלמות מוסרית, וככל שהאדם יותר חכם כך הוא צריך להתאמץ להיות יותר טוב. ואם אכן המעשים הטובים מרובים מהחכמה, סימן מובהק הוא שהחכמה מכוונת נכון אל האמת, ועל ידי כך היא מתקיימת ומתברכת.
משמעות בחירה מתוך יראת חטא
אדם חכם, שבהיותו צעיר הצליח בכול בקלות, עלול לחשוב שגם בעתיד הוא מסוגל להשיג את הכול. הוא יוכל להיות עשיר ובעל מעמד, וכדרך אגב גם יוכל להקים משפחה, ואשתו תאהב אותו וילדיו יהיו מחונכים, וגם יספיק להמשיך להתפתח בתורה ולעשות מעשים טובים. כי הרי הוא מוכשר מאוד והכול ילך לו בקלות.
בפועל הוא ישקיע את רוב כוחותיו ברדיפת ממון תוך שהוא מזניח את אשתו וילדיו, ירדוף אחר כבוד ויתרשל בלימוד תורה ומעשים טובים. ובסופו של דבר, כשיבוא לסכם את חייו, ימצא כי בזבז את רוב ימיו לשווא, מהכסף לא נהנה כפי שקיווה, הכבוד חלף עבר, וכלפי הדברים החשובים באמת היה מנוכר, קר ועקר.
זאת לא חייבת להיות טעות חריפה כל כך. יכול אדם להשקיע את עצמו בחינוך ילדי ישראל או בעסקי ציבור, ובתוך כך יזניח את אשתו וילדיו, ולבסוף יתברר לו שאת הריחוק שנוצר בינו לבין אשתו קשה לאחות, וילדיו כבר גדלו לא בדיוק כפי שקיווה.
ולכן הדריכונו חכמים להקדים את יראת החטא. יראת החטא במובן השלם היא היראה שאדם צריך להתיירא שמא יחטיא את חייו. שמא מתוך שישקיע עצמו בדברים שונים, חשובים יותר או פחות, יזניח את הדברים החשובים ביותר. ובמיוחד אדם חכם עלול לשגות בזה מתוך גאוותו, ולכן עליו לשים לב יותר להקדים את יראת חטאו לחכמתו.
אם מתוך יראת חטא יבחר לעסוק בעסקים, כי יחשוב שלכך הוא מוכשר ועל ידי כך יוכל יותר לקדש שם שמים ולתקן עולם, אזי כספו לא יטה את ליבו מאהבת משפחתו, ובכספו יעשה מעשים טובים, צדקות וחסדים, וכך חייו יהיו מלאים ברכה לעצמו ולזולתו.
לפי גודל החכמה גודל המעשים טובים
ומכאן עצה לבחורה ש"סובלת" מכישרון רב וציונים גבוהים במיוחד: עליה לשקוד שיהיו מעשיה הטובים מרובים מחכמתה. כלומר, לא מספיק שבחורה חכמה תהיה בעלת מידות טובות ומעשים טובים ברמה רגילה, כי מה שטוב לבנות רגילות לא מספיק טוב בשבילה. עליה להתגדל במעשים טובים יותר מחכמתה. מעשי החסד שבחורה רגילה עושה אינם מספיקים לה. היא לא חייבת לגמול חסד בעבודות פשוטות בלבד; אדרבה, אם תוכל, טוב שתיעזר בכישרונותיה כדי לגמול חסד עם הסובבים אותה. אם תהיה למשל רואת חשבון או כלכלנית, תוכל לסייע לאנשים שאינם יודעים לנהל את כספם. אם תהיה רופאה, תוכל לעזור לחולים מסכנים. אגב, גם החיוך שלה צריך להיות יותר עמוק ואמיתי מהחיוך שמספיק לבחורה רגילה.
מתוך טוב ליבה וחכמתה תבין שאם היא מוכשרת מאוד, בהחלט יתכן שבעלה יהיה מוכשר פחות ממנה. אין בזה שום פסול, לפעמים האיש יותר מוכשר ולפעמים האישה יותר מוכשרת.
ואם לא תנהג כן, חכמתה תגבר על מידותיה, ובעל כורחה תטה אותה למידה של גאווה וחוסר התחשבות. הכישרון המחשבתי שאותו היא טורחת לפתח יגדל על חשבון הרגישות שלה. ואז באמת יקשה עליה למצוא את זיווגה. אם יהיה פחות מוכשר – היא תזלזל בו. אם יהיה יותר מוכשר – היא תחשוש שלא יעריך אותה מספיק ולא ייתן לה להתפתח כראוי. ולא רק את זיווגה יקשה עליה למצוא, גם את עצמה, את נשמתה, תתקשה למצוא. החכמה החיצונית תאפיל על עיקר החיים, שהוא הרצון להיטיב. בחורים טובים יירתעו ממנה. וכשתמצא לבסוף חתן, חכמתה היתירה תהפוך לחיץ בינו לבינה. וככל שתצליח יותר בחכמתה החיצונית ובקריירה שלה מחוץ לבית, כך בתוך הבית פנימה החיץ בינה לבינו יגדל.
בחירת המסלול מתוך יראת חטא
ולגבי הלימודים באקדמיה, למרות שהנושא מורכב משיקולים רבים, הכלל הוא שאם מעשיה הטובים יהיו מרובים מחכמתה, והשיקול המרכזי שלה בבחירת הקריירה האקדמית יהיה לשם שמים, כדי להועיל לחברה ולקדש שם שמים – אין חשש שהכישרון יהפוך אותה לבעלת גאווה, וגם אין לחשוש שלא תצליח להינשא ולקיים חיי משפחה טובים. מפני שגם אם בעלה לא יהיה מוכשר כמותה, וגם אם משכורתו תהיה נמוכה משלה, תדע שהכנות והמידות הטובות הם העיקר, ואילו הכישרון הוא רק כלי להגשמת השאיפות הטובות. וממילא תעריך את בעלה באמת על כל הטוב שבו, ואף תדע להראות לו את זה באלף דרכים, כפי כישרונה הטוב, וממילא גם הוא יהיה מאושר במחיצתה.
לא לדחות את הנישואין
ואחרי הכול, עצה חשובה שמתאימה לכולן – לא לדחות את הנישואין. למרות שאיחור הנישואין יקל על לימודיה, הסיכון שבאיחור הנישואין גדול מדי, קל וחומר כשמדובר בבת מוכשרת במיוחד, שככל שתהיה מבוגרת יותר כך תתקשה יותר למצוא את זיווגה.
