חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת מצורע – אביב

כינו השבוע להיכנס לחודש ניסן, ראש החודשים. ובכדי להכין אותנו לחודש זה הורו לנו חז"ל לקרוא בשבת מברכין את פרשת החודש, וממילא מבינים שיש צורך והכרח להתבונן בעניינו של החודש הזה, בעניינו של החידוש הזה.

אחד הדברים המיוחדים לחודש הזה הוא ההקפדה של התורה שחודש זה יישאר באביב. הדגשה זו מופיעה גם בפרשת קדש לי, אותה אנו מצווים לזכור על ידי הנחתה בתפילין, "היום אתם יוצאים בחודש האביב, והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והחוי והיבוסי, אשר נשבע לאבותיך לתת לך, ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה".

שתי הדגשות מופיעות בפסוקים אלו:

  1. שהחודש הוא חודש האביב.
  2. שהעבודה שאנו מצווים לעשות כל שנה ושנה חייבת להיות בחודש זה.

בכדי להבין את המשמעות והחשיבות של האביב, וממילא את משמעות החודש הזה, חודש האביב, ננסה לראות הקבלה מעניינת בין פרשת השבוע, מצורע, לבין פסח מצרים.

בפסח מצרים אנו מוצאים שהתורה דורשת שכל האדם ישתתף במצווה, וכוונת דברינו ב"כל האדם" היא שהאדם על כל מרחבי חייו משתתף במצווה: בגופו- בידיו וברגליו הוא צריך לקחת שה ולשחוט אותו, ובחושי הטעם, הריח והראיה הוא אוכל את קרבן הפסח. בבגדיו- כפי שאומרת התורה, "וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים, נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם..". ובביתו- בו הוא מורח את הדם, "ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף".

וכן אנו מוצאים בנגע הצרעת שמקיף את גופו, בגדיו וביתו של האדם.

ונראה שמשמעות הדבר היא שכאשר אדם עושה מצווה הוא משפיע על כל העולם: על החי, על הצומח ועל הדומם. כל העולם מתעלה ממעשיו של האדם. וכן להפך, כשאדם עושה עבירה אזי הקלקול מתפשט על כל מרחבי החיים.

וככל שמעשי האדם משמעותיים יותר, כך ההשפעה שלהם גדולה ורחבה יותר, הן במובן של המרחב בו היא משפיעה, הן במובן הזמן שבו ממשיכות תוצאות המעשה להשפיע, והן במובן האיכות והעומק של ההשפעה.

הרב קוק מבאר שהעובדה שיציאת מצריים הייתה באביב מלמדת שיציאת מצרים חידשה ושינתה את פני העולם כולו, והעובדה שכל שנה ושנה אנו חייבים לחגוג את יציאת מצרים באביב מלמדת שבכל שנה ושנה יציאת מצרים מחדשת את העולם כולו, כפי שהאביב מחדש את פני האדמה.

וכפי שכותב מרן הרב זצ"ל בעולת ראיתו "היום אתם יוצאים בחודש האביב'- פעולת היציאה שלכם היא פעולה חודרת בכל היקום, פעולה חודרת בכל הטבע, פעולה חודרת בכל מה שהוא למעלה מן הטבע. היום הוא מיוחד במהותו הרוחנית, להיות מוכן ליציאה שלכם, והוא בחודש האביב, שהפריחה והחיים המתחדשים מוכרים בו כל כך בכל הטבע. קנה כאן מקום איחוד כל תמצית הבריאה, להיות הכל משותף עם יציאתכם המופלאה".

ופעולה זו נמשכת בכל שנה ושנה, כפי שכותב מרן הרב ב'מגד ירחים', ש"יציאת מצרים תישאר לעד האביב של כל העולם כולו". וכפי שמדגיש מרן הרב עוד ב'עולת ראיה' ש"יציאת מצרים הייתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, אבל באמת על ידי הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל התגלות יד ה' בפרסום ובהופעה בהירה על פני ההיסטוריה של התבל, היא התפרצות אור נשמת אלוקים החיה והפועלת בכל מרחבי עולם, אשר ישראל זכה לזה, שעל ידי גודלו והכשרת קדושתו, תאיר את אורה להזריח אורים גדולים בכל נאות מחשכים לדורי דורים".

כלומר, מבאר מרן הרב מהי אותה הפעולה שפעלה ופועלת יציאת מצרים. יציאת מצרים יצרה את עם ישראל שהוא הגילוי של יד ה' בעולם, של רצון ה', ולא רק באמירה שלו או בלימוד התורה שלו, אלא בעצם הופעתו וההיסטוריה שלו. וכל זמן שעם ישראל מתקיים ומגלה בעצם חייו את מציאות ה', זוהי המשך פעולת יציאת מצרים.

בכדי להביע את גודל עניין יציאת מצרים ואת העובדה שהיא שינתה את העולם, או כפי ביטויו החריף של הנצי"ב בהקדמתו לספר שמות שיציאת מצרים הינה בריאת עולם מחודשת, הופיע החידוש בכל שלושת מרחבי החיים:

  1. במרחב המקום המכונה עולם, שמתבטא הן ביציאה הפיזית ממצרים והן בחידוש פני האדמה באביב.
  2. במרחב הזמן המכונה שנה, שמתבטא בכך שאז התחיל מניין חדש של זמן, "החודש הזה לכם ראש חודשים". ויתרה מכך, הזמן הפך להיות מדבר טבעי לדבר שמתקדש ומתחדש על ידי ישראל.
  3. במרחב האדם המכונה נפש, בהופעת עם ישראל ובהתחדשות החירות הלאומית והרוחנית שלו.

יהי רצון שנזכה להיפגש עם האור הגדול שמופיע כל שנה ושנה בהתחדש עלינו חודש ניסן ומופיע ביתר שאת בהתקדש חג הפסח ולחדש את חיינו כולם לאורו. "החודש הזה לכם ראש חודשים"- ראש לכל החידושים שיופיעו בעזרת ה' בשנה זו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן