Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קניית מקרר

שלום אני צריך לקנות מקרר בימים הקרובים ראיתי שבמקררי סמסונג יש מנגנון שבת מובנה. האם אני יכול לסמוך על כך או לוודא שהדגם הספציפי מאושר על ידי אחד המכונים שמאשרים מקררים? הבנתי שככלל מקררי סמסונג מאושרים על ידי הרב הלפרין מהמכון הטכנולוגי להלכה ומצד שני הבנתי שמשמרת השבת אינה מאשרת את סמסונג ושהרב הלפרין אינו מקפיד על ניתוק חיישנים האם ניתן לסמוך על המקררים המאושרים על ידי המכון הטכנולוגי להלכה של הרב הלפרין למרות שאינם מקפידים על ניתוק חיישנים?

מותר, שכן ברגע שאין שום דבר בולט, כגון אור שנדלק, או שינוי טמפרטורה על הצג – מותר להשתמש במקרר זה בשבת גם אם יש בפנים חיישנים שפועלים, שכן כל פעולה שנעשית בקרבי המנוע ואינה ניכרת, אינה מלאכה, כפי שמובא בפניני הלכה פרק ט הערה 2 (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת יצא ספר קיצור לכל הפסקים המובאים בפניני הלכה – https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פעולה שאינה דרך מלאכה כלל – מותרת. לפעמים מלאכה שנעשית בדרך של פסיק רישא מותרת לגמרי הואיל ואינה כדרך מלאכה כלל, וזאת כאשר לא ניכר כלל הקשר שבין פעולת האדם לתוצאה האסורה, ואף התוצאה האסורה אינה ניכרת. כגון לחתוך אשכולית או להוציא ממנה בכפית, למרות שנסחט ממנה מיץ (להלן יב, 15), וכפי שכתב במפורש בבית יוסף (שכ, י) לעניין שבירת קרח תוך התזת רסיסי מים. וכן לעניין מילוי מים קרים בכלי מתכת לוהט, שאם אין כוונה לצרוף את הכלי – מותר (בית יוסף שיח, יב, בשם המגיד משנה יב, ב; ועי' שו"ע שיט, ח, ונשמת אדם יח, ב, ובהרחבות ט, ה, ט-י; כ, ז, ב). וזה יסוד ההיתר לפתוח דלת מקרר שעובד על תרמוסטט, ודלת חדר שיש בו חימום על תרמוסטט, שהואיל ופתיחת הדלת אינה כדרך מלאכה, ולא ניכרת המלאכה הנגרמת מכך – מותר (להלן יז, ח). יסוד זה למדנו ב­כל המלאכות הנוגעות לאכילה, שכדרך מלאכה אסור וכדרך אכילה מותר (להלן בורר יא, ב, וטוחן יב, א-ב). מנגד, כאשר תוצאת המלאכה ניכרת מאוד, נוטים לכתחילה להחמיר אפילו בפסיק רישא דלא ניחא ליה בשני דרבנן (להלן יח, 2).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-17 10:03:17

הלכות שבת – מספריים ופותחן

מתי מותר להשתמש במספריים בשבת? האם מותר להשתמש בפותחן כדי לפתוח קופסת שימורים בשבת?

  1. כל דבר שמותר לחתוך אותו בשבת, מותר להשתמש לשם כך במספריים, כגון לחתוך אריזה של שקית אוכל, או מבגד חדש את חוט הפלסטיק עם התווית של בית החרושת.
  2. מותר להשתמש בפותחן בשבת. אביא לך את דין פתיחת אריזות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

פתיחת אריזות

כד. מותר לפתוח כדרכן קופסאות שימורים ושקיות מאכלים, וכן לעשות פתח נוח לשקית החלב, שהואיל והן נועדו לשימוש חד פעמי עד שיסיימו את תכולתן, הן בטלות למאכל שבתוכן ואין להן חשיבות של כלי.

כה. מותר לקרוע גם אריזות חד פעמיות שיש בהן דברים אחרים הנצרכים בשבת, כגון אריזת מתנה ואריזת בגד. ובאריזות שעוד ישתמשו בהן מספר ימים באופן נוח, כאריזות טיטולים וממחטות נייר, טוב לעשות פתח גרוע מהמקובל בימות החול. והקורע מעטפה שיש בה מכתב שצריך לשבת, כיוון שיש לה יותר חשיבות, יקרע דרך קלקול באופן שלא ניתן להשתמש בה יותר.

כו. מותר לפתוח פקקי שעם עם חולץ פקקים, וכן פקקי פלסטיק, מפני שעוד לפני פתיחתם הראשונה, היו מוכנים לגמרי, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה לא נעשים כלי חדש. והרוצה להקל גם בפקק מתכת, רשאי, ויש מחמירים לפתוח אותו מערב שבת, או לזורקו לאחר פתיחתו, כיוון שרק לאחר הצמדת המתכת לבקבוק במפעל, קיבל הפקק צורת הברגה, וממילא בפתיחת הבקבוק בפעם הראשונה נעשה לכלי חדש.

כז. מותר לפתוח לשונית של פחית שתייה ממתכת ולהפריד גביעי פלסטיק, והרוצה להחמיר ימזוג את המשקה לכוס או יפריד את הגביעים לפני שבת. וכן הדין לגבי קריעת שקית מאכל או שקית ממחטות נייר במקום הניקובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 13:48:17

תכשיטים ושעון הוצאה בשבת לגברים

האם הגברים היו נכללים מקודם בהאיסור של הוצאת תכשיטים או לא? ומה הדין עכשיו בכלליות לגבי תכשיטים לגברים בהוצאה בשבת? ומה הדין ספציפי לגבי לילך בשעון לגברים? האם גם פה יש מחמירים ומקילים?

  1. מחלוקת כפי שמובא בשו"ע שא, ט
  2. מותר, קל וחומר מדין נשים.
  3. מותר
  4. כמעט בכל דבר יש מחמירים ומקלים. לשם כך נועדו ספרי ההלכה, כדי להכריע.אביא לך דינים אלו מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

    האסור והמותר בטלטול ברשות הרבים ובכרמלית

    ד. אסור ללכת ברשות הרבים או בכרמלית עם מאכל בפיו או דבר שמחזיק בידו או שנמצא בכיסו. אבל בגדים ונעליים, כובע ושעון, טפלים לגוף ומותר ללובשם. ואף מותר ללבוש בגד שאינו מתאים לעונתו, כגון מעיל בקיץ. וכן מותר ללבוש שני זוגות גרביים ושתי חולצות, גם אם עושה זאת כדי להעבירם לחברו. וכן מותר להתעטף במפה, שמיכה או מגבת כדרך לבוש, או להוציא מטפחת על ידי כריכתה סביב הצוואר כצעיף. והרוצה להקל, רשאי לצאת עם כיסוי ניילון מיוחד שנועד להגן על המגבעת מהגשם, למרות שעיקר ייעודו להגן על הכובע ולא על הגוף.

    ה. כל מה שרגילים לחבר לבגד מותר לצאת בו, כגון כובע שמחובר למעיל, תווית המפעל וכפתורי הרזרבה של הבגד, לולאה שתולים בה את הבגד אף שנקרעה בצד אחד. וכן הדין בדברים שרגילים לחבר לבגד כדי לקשטו, כגון כפתורים שבחפתי החליפות, ונוצה שמחוברת לכובע או לבגד.

    ו. אסור לצאת בלבוש רופף שעלול ליפול, שמא יטלטל אותו ד' אמות. אבל בכיפה מותר לצאת, מפני שאף אם תיפול לא יטלטלנה ד' אמות, כיוון שאין ללכת ד' אמות בלא כיסוי ראש. לגבי תכשיטים המנהג להקל ולא לחשוש שתסירם להראות לחברתה. וכן לגבי כפפות המנהג להקל, אך לכתחילה רצוי להחמיר, שמא יתחמם ויורידם.

    ז. מותר לצאת בדברים המשמשים את הגוף, כגון פלסטר ותחבושת המונחים על פצע כדי לרפאו או להגן עליו, צמר גפן באוזן כואבת, פלטה ליישור שיניים, מכשיר שמיעה ומשקפי ראייה. אבל אסור לצאת במשקפי שמש, שמא יורידם ויטלטלם כשיגיע לצל. אמנם הצריך להרכיבם גם בצל מפני חולשת עיניו, מותר לצאת בהם. וכן הדין כשהם מחוברים על ידי ציר למשקפיים רגילים, ובמקום מוצל מגביהים אותם בלא להסירם.

    ח. מי שלא יכול ללכת ללא מקל, כגון חיגר או עיוור שאינו מכיר את המקום שהולך בו, נחשב המקל כנעליו. אבל מי שיכול ללכת בלא המקל, למרות שהדבר קשה לו מאוד, אינו רשאי לצאת בו. וכן דין נכה שמרותק לכיסא גלגלים, נחשב הכיסא כנעליו ומותר לו להניעו בידיו ברשות הרבים, אבל אסור לאדם אחר להוליך אותו. ולצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבקש מגוי שיוליך אותו בכיסאו. גם ילד אסור לשאת בעגלה או בחיקו במקום שאין בו עירוב.

    ט. הנצרך לצאת עם מפתח לרשות הרבים, ישתמש בו כאבזם לחגורה. כלומר, ישחיל את המפתח על שרוך, ויקשרנו בקשר עניבה, ויחגור עצמו בו כך שהמפתח ישמש כאבזם.

    י. הנצרך לצאת מביתו עם תעודת זהות או תרופה, אם יוצא לצורך גדול או למצווה, יכול להוציאם בשינוי תחת כובעו או בתוך חולצתו באופן שלא יפלו (לעיל ט, יא). ונכון שילך ברציפות מרגע שיוצא מרשות היחיד עד שמגיע לרשות היחיד, בלא לעמוד כלל ברשות הרבים.

    יא. במקום שאינו מוקף עירוב ויש צורך ביטחוני שיהיו אנשים שצמודים לנשק ולטלפון נייד, מותר לצאת עמהם לתפילות ושמחות וכדומה, אך לא לטיול. את הטלפון יישאו לכתחילה בשינוי, ואת הנשק יישאו בלא שינוי מפני הסכנה שבנטילתו בשינוי (דיני הוצאה בבעלי חיים, לעיל כ, א-ד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 23:13:08

הכשרת מכשיר נינג'ה

האם וכיצד ניתן להכשיר מכשיר "נינג'ה" חלבי שבטעות הונח בתוכו על המגש המחורר – לחימום קל כריך עם פרוסת בשר יבש. במגש נגע רק הלחם. ומשהוצא התבררה תכולתו. בתודה וברכה אברהם רוזנטל

כמו הכשרת תנור – לנקות ולחמם את המכשיר על החום הגבוה ביותר, וכשהוא מגיע לחום זה להשאירו כך עשר דקות.

דין תנור מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-16 05:57:29

ניקוי אסלה בשבת

האם מותר בשבת להשתמש במברשת אסלה ?

כן, שהרי מברשת זו עשויה משערות שאינן בולעות ואינן נסחטות, כמו מברשת שיניים, שכן אינך מעוניין בניקוי המברשת אלא בניקוי השיניים או האסלה, והוי דרך לכלוך. אביא לך דין זה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

עץ, פלסטיק וניילון:

יג. רהיטי עץ וכלי פלסטיק שאינם בולעים לכלוך, מותר לנקות ולשפשף במים ובחומר ניקוי. וכך הוא דין עדשות מגע, מוצץ ופטמת בקבוק. אמנם בגד גשם ומפה העשויים מיריעות פלסטיק וניילון, אף שעשויים מקשה אחת ואינם בולעים, הואיל ומשמשים כבגדים ומפות, מותר לשטוף ולשפשף קלות בלבד, אך לא בחוזקה כדרך כיבוס.

יד. בגד, מפה או גרביונים העשויים חוטים סינטטיים (פוליאסטר), אסור לנקותם בעזרת מים, כיוון שבין חוטי הפלסטיק נבלע לכלוך שיוצא על ידי המים, הרי זה כדרך כיבוס האסורה.

טו. מותר להשתמש על ידי מים במברשות לניקוי שיניים, כלים ואסלה, ומותר לאחר השימוש לנקותם במים, כיוון שאין שערותיהם צפופות, אך לא יסחטם כיוון שנראה ככיבוס.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-15 18:22:01

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בלק – האתגר של האנשים הגדולים

בפרשתנו מנסה בלק מלך מואב לשכור את בלעם לקלל את ישראל, הסיפור ידוע, הברכות הופכות לקללות, כפי שמתאר זאת משה בספר דברים:
וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם—לְקַלְלֶךָּ, וְלֹא-אָבָה ה' אֱלֹוקיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹוקיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה: כִּי אֲהֵבְךָ, ה' אֱלֹוקיךָ.
אך דווקא לאור הכשלון לקלל את ישראל, דווקא לאור האהבה האלוקית העליונה המופיעה פה, כל כך צורמים הפסוקים האחרונים של הפרשה:
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל, בַּשִּׁטִּים; וַיָּחֶל הָעָם, לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב, וַתִּקְרֶאןָ לָעָם, לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, וַיֹּאכַל הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן, וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל, לְבַעַל פְּעוֹר, וַיִּחַר-אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל…
ושתי שאלות יש לשאול כאן:
האחת מדוע הקב"ה אוהב את ישראל, אם אלו הם מעשיהם?
השנייה היא מדוע הקב"ה שהגן על ישראל כנגד הקללות לא הגן על ישראל שלא מן הזנות?
לענ"ד התורה צרפה את שתי פרשיות אלו, שמבחינה חיצונית לא נקראות קשורות זו לזו, ולא הזכירה התורה כאן, שהזנות של בנות מדיין הייתה מעצתו של בלעם, והזכירה זאת רק בפרשת מטות:
וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה, הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה' עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה'.
כדי שנשאל את עצמנו את השאלות האלה, כדי שהניגוד החריף הזה בין הפיכת הברכה לקללה לבין הזנות והעריות שחוטאים בהם ישראל יעמדו מול עייננו.
הקב"ה אוהב את ישראל, הוא בחר בנו מכל העמים, הוא השרה עלינו את שכינתו, אי אפשר לתאר את גודל האהבה האלוקית לישראל, הקב"ה קרא עלינו את שמו הגדול, ולכן אם מנסים לקלל את ישראל זה לא מצליח – 'לא תאור את העם כי ברוך הוא' – זו המציאות!
אבל המציאות הזאת לא שוללת את הבחירה החופשית, אם נדגים זאת במישור הפרטי של האדם, אדם יכול לזכות להרבה כישרונות מופלאים, כוחות נפש אדירים, אך לא לממש אותם, או לממש אותם לרעה.
ואפשר אפילו לומר יותר מכך, ככל שאדם או עם הם יותר גדולים, יש להם יותר כוחות נפש, כך יש להם יותר קושי במימוש, שהרי הרבה יותר קשה לממש דבר גדול ונשגב מדבר קטן, וכדברי הגמרא במסכת סוכה:
…תנו רבנן: 'ואת הצפוני ארחיק מעליכם' – זה יצר הרע, שצפון ועומד בליבו של אדם…שנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו…שנתן עיניו במקדש שני והחריבו והרג תלמידי חכמים שבו…שמניח אומות העולם ומתגרה בשונאיהם של ישראל…אמר אביי ובתלמידי חכמים יותר מכולם…אתא ההוא סבא תנא ליה כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו…
והדברים מובנים באופן הגיוני כפי שביארנו ככל שיש יעוד יותר נשגב וגדול, כך גדל הקושי וגדלה המורכבות לממשו.
החטא לא מעיד על קטנות, אלא על קושי ומורכבות, על אתגר מאד עליון שלוקח זמן ונצרכים מאמצים אדירים כדי לממשו.
אנו צריכים ללמוד מהמבט האלוקי, הנפילות שאנו רואים בעם ישראל בכלל ובפרט לא מעידים על קטנות, אלא על גדלות שטרם התממשה.
אנו צריכים לזכור את הגדלות הזאת, אנו צריכים לדבר אליה ועליה.
כפי שאומר בלעם על פי פירושו הנפלא של הנצי"ב:
לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ.
ומבאר הנצי"ב:
לא הביט אוון ביעקב – האוון שישנו ביעקב אינו בעצם מושרש בלב יעקב, כמשמעות לשון הבטה… שהוא הסתכלות בתוך ופנים הדבר. וזהו דבר הכתוב הקב״ה 'לא הביט' שהאוון מושרש בלב יעקב. אלא כמו שאדם רוצה לעשות אוון ע״י רוח שטות שהיא טבע התאווה וכדומה… והכי איתא ברבה על הפסוק 'אם ייתן איש ביתו וגו׳ אחות לנו קטנה וגו׳. דמשום הכי אהבת ה׳ עזה לישראל אע״ג שהמה חוטאים כאומות העולם משום שהם כקטנים פירוש שהטבע מחטיאם ולא הדעת.
ה׳ אלהיו עמו – על יעקב אמר. שאע"ג שהוא חוטא מכל מקום 'ה׳ אלוקיו עימו'. אינו כופר בעיקר. אלא אינו יכול להתגבר באותה שעה על התאווה והרצון…
בעם ישראל אין רע בתוכיותו, כל הרע, זה רצון חיצוני ותאווה, אבל בפנימיותו עם ישראל וכל יהודי ויהודי, מלא אמונה וקדושה.
בכך ענינו על השאלה הראשונה.
אך למה הקב"ה לא עושה נס שיצילנו מן החטא כפי שהציל אותנו מהקללה, כאן מופיע אחד היסודות החשובים ביותר מחיינו, הקב"ה לא עושה נס לשנות את רצונו ובחירתו של האדם (ואין להקשות, מהקשיית לב פרעה, להיפך כל הראשונים הקשו על הקשיית הלב, ותירצו כל אחד ואחד כדרכו), כי זהו תפקידנו בעולם, לבחור, לשנות את ליבנו, הוא מה שאמרו חז"ל:
הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים
וכפי שמבארת הגמרא במסכת נידה:
דריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לַיְלָה שמו, ונוטל טיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: ריבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה? גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – לא קאמר, כדרבי חנינא; דאמר ר' חנינא: הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' "
הקב"ה נותן את הכוחות ואת התנאים החיצונים, אך הבחירה בידינו.
עם ישראל צריך בבחירתו להכיר את הסגולות המיוחדות שלו, את הכוחות האדירים שיש בו, את שליחותו וייעודנו ולחיות על פיהם
עם ישראל צריך לזכור את דברי ה' בפי בלעם:
כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.
מסביר הרמב"ן:
…אמר מראש צורים ומן הגבעות אני מביט ורואה אותו כי ישכון לבדו, ואין עמו גוי אחר שיחשב הוא אליו כמו שיתקבצו עמים רבים ואומות שונות להיות מחנה אחת, אבל אלו כולם תורה אחת ומשפט אחד להם וגוי אחד הם, וישכון בדד בשם יעקב וישראל.
לעם ישראל יש ייעוד ייחודי, אנחנו לא כמו כולם, יש לנו כוחות אחרים וייעוד אחר.
בעיניי ההבנה הזאת, והבחירה הברורה מאד, שאנחנו כיהודים שונים מהותית מכל האומות, לכן אנחנו לא צורכים את התרבות שלהם, את האופנות שלהם, את הדעות וצורת החיים שלהם.
ברגע שיש הבנה שאנו שונים לגמרי, בכל חיינו, בכל התנהלותנו, ייקל עלינו לבחור נכון, להתגבר על היצר ולקדש את שם ה' בעולם.
לא לחינם החטא הוא החיבור עם אומות העולם, בתחילה בגוף, בזנות, ולאחר מכן בנפש, בע"ז.
מי שלא מבין שאנו שונים בכל הרמות, כולל העובדה שגופנו שונה, לא יצליח גם לא להיסחף אחרי הדעות והעמדות
יהי רצון שנזכה לגלות את קדושתנו האדירה!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן