Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ישבנו בשבת כמה חברים למפגש רגיל במהלך המפגש דובר על מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים שמשתתפי המפגש הולכים להתנדב בו וחלק לארגן אותו, כמובן שהפגישה לא נעשתה לצורך זה, אבל שאלתי האם מותר בשבת להציע רעיונות למארגני המחנה לדברים שכדאי להם לעשות? או שזה תכנון מקודש לחול? ושאלה נוספת, אם אני לא יודעת בשבת האם דבר מסוים הוא דיבור חול או לא האם מותר להגיד בכל זאת? תודה ושבת שלום.

זה מותר משתי סיבות: א. מכיוון שמדובר על שיחה של הצעות ולא על תכנון מעשי בדיוק מה נעשה ומה לא.

ב. אם לא מזכירים מילים שאסור לעשותם בשבת, אין איסור הכנה.

לנוחותך אביא לך את קיצור דינים דיבור בשבת כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

דיבור בענייני מלאכה

כד. אסור לומר דברים שאסור לעשות בשבת ומתכוון לעשותם בעתיד, כגון "מחר אסע לירושלים", "אדבר עם פלוני בטלפון". אבל מותר לומר דברים אלו בלא להזכיר את המילה המראה על מלאכה, כגון "מחר אלך לירושלים", "אדבר עם פלוני". וכאשר מספר על דברים שעשה בעבר, מותר להזכיר דברים אסורים, ובלבד שאין בכוונתו להדריך את חברו כיצד לעשותם.

כה. הרוצה לנסוע במוצאי שבת, רשאי לשאול את חברו שיש לו מונית "האם נראה לך שתוכל לבוא אליי בצאת השבת", אבל לא יאמר לו בלשון ציווי "בבקשה תבוא אליי במוצאי שבת", אף שלא מזכיר את המילה 'נסיעה'. וכן הרוצה לשכור פועל, רשאי לומר לו בשבת "אני מקווה לפגוש אותך ביום ראשון", אבל לא יאמר לו "בבקשה תבוא אליי ביום ראשון".

דיבור בענייני חשבונות

כו. אסור לדבר בשבת על חשבונות שיש בהם תועלת עסקית, ומותר לדבר מעט על חשבונות שאין בהם שום תועלת. לפיכך, אסור לדבר על התשלום שצריכים לשלם לפועלים, ומותר לדבר על מה שכבר שולם. וכן אסור לספר בכמה מכרו בית למי שמתעניין בקניית בית דומה. ובמקום צורך גדול, כגון שפגש אדם שאם לא ידבר עמו בשבת יהיה לו הפסד מרובה, מותר לדבר בשינוי, כגון במקום לומר "מאה שקלים" יאמר "מאה חלות".

הליכה ודיבור לצורך מצווה

כז. לצורך מצווה, כאשר הדבר נצרך דווקא בשבת, מותר לדבר בענייני מלאכה, או ללכת לראות דברים שצריך לעשות בהם מלאכה, או לחשב חשבונות כספיים. לפיכך, מותר ללכת להתבונן בבית כנסת שנמצא בתהליך בנייה, או ללכת סמוך לחשיכה למקום שייסעו משם לניחום אבלים.

וכן מותר לחשב את העלויות של סעודת חתונה, שכירת התזמורת והכנת בגדי הכלה, אבל אסור לסכם את העסקה בפועל. אסור לדבר על שכירת הצלם לחתונה ועל קניית בגדים להורים ולאחים, מפני שאינם מכלל צורכי המצווה.

כח. במקום הצורך מותר לערוך מגבית שבה מתחייבים לתת סכום לצדקה או לבית כנסת, או להכריז על אבדה גם אם היא מוקצה. וכן מותר לדבר על צורכי ציבור, כמו סלילת כביש וקביעת מיסים. וכן מותר להורים לחשב את הסכום הנדרש עבור חינוך ילדיהם לתורה, מדע ומקצוע.

וכן מותר במקום הצורך לעוסקים בחינוך לדון בתקציב בית הספר, ומותר למנהל לשאול מורה אם הוא מוכן ללמד אצלו, ואף לספר לו כמה יוכל להרוויח, בלא לסכם עמו את שכרו. וכן במקום שקשה למצוא מצות לפסח או ארבעה מינים לסוכות, מותר להודיע בשבת היכן ניתן לקנותם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 20:00:08

ברכת המזון

אני עובדת בגן ילדים בחופש ושם אוכלת את ארוחת הבוקר, מה עדיף, לאכול את הלחם ולברך ברכת המזון שלא לפי כללי ההלכה, כגון-בישיבה, מפאת טיפול בילדים, ואם לא זה,אז אני שוכחת לברך בישיבה…תודה!

כיוון שמדובר בסך הכל על שתיים שלוש דקות (אמירת 'הרחמנים' קלה יותר), צריך למצוא את הדרך לומר את ברכת המזון בכבוד הראוי, כגון לתאם עם אישה אחרת שעובדת איתך (אם יש כזו) שכל אחת תיתן לשנייה את כמה דקות לברך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 23:19:16

הדלקת נערות שבת

אישתי אחות בבית רפואה ולפעמים עובדת ליל שבת היא מדליקה נרות, שומעת קידוש ואוכלת בעבודה אם אני אוכל לבד בבית האם אני צריך להדליק נרות בברכה ? אם אני מוזמן לבית אחר לאכול האם אני צריך להדליק בברכה? במידה ואני אוכל בבית עם הבנים והכלות האם אני צריך להדליק ברכה? תודה

אם אתה אוכל בבית בין אם אתה לבד או אם אחרים, אתה צריך להדליק נרות בברכה. ואם אתה רוצה, אתה יכול לצאת ידי חובה בהדלקת כלותיך.

אם אתה מוזמן בסעודת הלילה לבית אחר, אתה יכול לעשות אחת משניים או לבקש מבעלת הבית שתוציא אותך בהדלקתה, או להדליק בביתך נרות שידלקו עד שתחזור לאחר הסעודה.

לנוחותך אביא לך את קיצור הלכות הדלקת נרות מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ד – הדלקת נרות שבת

מצוות ההדלקה

א. מצווה מדברי חכמים להדליק נר לכבוד שבת, כדי שיהיה אפשר לענג את השבת כראוי. עיקר המצווה להדליק נרות במקום הסעודה, ולכן על נרות אלו מברכים "להדליק נר של שבת". אמנם מצווה שיהיה אור חשמל מסוים גם בשאר המקומות בבית שמשתמשים בהם בליל שבת.

ב. כל נר שאורו יציב כשר למצווה, כיוון שאין חשש שיבוא להיטיבו ויעבור באיסור מבעיר, ואמרו חכמים שמצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שאורו צלול וזך. וכיום רוב הנשים מדליקות נרות פרפין שאורם חזק ויציב יותר.

ג. כאשר האישה אינה יכולה להדליק, ידליק האיש את הנרות בברכה, ואם ירצה יוכל לבקש מבתו הגדולה שתדליק במקומו.

מספר הנרות

ד. מצד הדין מספיק להדליק נר אחד, ונהגו להדליק שני נרות, ויש נוהגות להדליק יותר, אך כיום שמשתמשים באור חשמל, אין בזה כל כך הידור. ומכל מקום כאשר מתארחים בבית אחרים, המנהג להדליק שני נרות בלבד.

ה. נהגו שאישה ששכחה להדליק שבת אחת, תקנוס את עצמה ותדליק מכאן ואילך בכל השבתות נר אחד נוסף, ודווקא אם לא היה שם אור כלל, אבל אם היה אור חשמל לא צריכה לקנוס עצמה.

ברכת ההדלקה

ו. חלק מיוצאות ספרד נוהגות לברך לפני הדלקת הנרות, כשם שבכל המצוות מברכים לפני קיום המצווה (שו"ע), וכיוון שקיבלו שבת בהדלקה, יקפידו שלא לכבות את הגפרור, אלא יניחוהו שיכבה מאליו. ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (חיד"א, בא"ח) נוהגות לברך לאחר ההדלקה, וכדי שהברכה תחשב לפני המצווה, מכסות את עיניהן בעת הברכה, ולאחר הברכה נהנות מאור הנרות. ונכון לכל אישה לנהוג כמנהג משפחת אמה.

ז. כאשר גבר מדליק נרות, יברך לפני ההדלקה, ויכול לכבות את הגפרור, מפני שמנהג הגברים לקבל את השבת לאחר תפילת מנחה ולא בהדלקת הנרות.

האם אפשר לצאת בתאורה חשמלית

ח. בשעת הצורך אפשר לקיים את המצווה בברכה בהדלקת נורה חשמלית שיש לה חוט להט, שכן חוט המתכת הוא כפתילה, והחשמל כשמן. וכאשר אין לאישה נר או נורת להט, תברך על נורת ניאון או לד.

ט. כאשר מדליקים נרות רגילים, עדיף לכבות את תאורת החשמל לפני הדלקת הנרות ולהדליקה מחדש לשם שבת ומיד להדליק את הנרות, כדי שהברכה תחול גם על התאורה המרכזית של השבת.

דין הדלקת שתי משפחות שאוכלות יחד

י. רוב יוצאות ספרד נוהגות שכאשר משפחה מתארחת אצל חברתה והנשים מדליקות באותו מקום, רק בעלת הבית מדליקה בברכה (שו"ע). ולמנהג יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד (מרוקו), גם האורחת מברכת על הדלקת נרותיה. ויותר טוב שהאורחת תדליק במקום אחר בבית, וכך לכל המנהגים תדליק בברכה.

יא. כאשר סידרו דירה ריקה לאורחים, טוב שהאורחת תדליק נרות באותה דירה בברכה, וכדי שברכתה לא תהיה לבטלה, צריכה להקפיד ליהנות מאור הנרות, ולכן תדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד לאחר שיחזרו מסעודת ליל שבת, או שתישאר לידם עד שיתחיל להחשיך, או שאחד מבני המשפחה ילך לפני הסעודה לראותם.

יב. בבתי מלון מכינים שולחן בחדר האוכל לנרות של כל הנשים. רוב יוצאות ספרד לא מברכות אם יש שם כבר נרות דולקים, ויוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד מברכות. והרוצה להדר, תברך בחדר על נורת להט המתחברת לשעון שבת שיכבה אותה בשעה שירצו לישון.

גבר נשוי או רווק השובתים מחוץ לביתם

יג. הישן וסועד סעודת ליל שבת בחדר משלו, אפילו הוא נשוי או רווק שסמוך על שולחן הוריו, צריך להדליק שם נרות בברכה. וכן חיילים, בין נשואים בין רווקים, צריכים לדאוג שאחד מהם ידליק נרות בברכה בחדר האוכל עבור כולם, ושיהיה אור מסוים בחדרים שבהם הם ישנים. וכן דין חולים בבית חולים ובחורי ישיבה המתגוררים כל השבוע בפנימייה ואוכלים יחד בחדר האוכל.

יד. גבר נשוי או רווק שמתארח בסעודת ליל שבת אצל משפחה אחרת, יוצא בהדלקת בעלת הבית. ואם הקצו עבורו דירה שתהיה במשך השבת רק שלו, טוב שיבקש מבעלת הבית שאוכל אצלה שתכוון להוציאו. ואם הרווק רגיל בכל שבת להדליק נרות בדירתו, אזי כאשר הוא מתארח והקצו עבורו דירה, לכתחילה ידליק שם נרות בברכה.

אישה נשואה או רווקה השובתת מחוץ לביתה

טו. אישה נשואה או רווקה שרגילה להדליק נרות בכל שבת, גם כאשר היא מתארחת המנהג שמכוונת לא לצאת בהדלקת בעלת הבית כדי שתוכל לקיים את המצווה בעצמה. וכן בפנימייה של בנות, בנוסף לנרות שאחת מהן צריכה להדליק בחדר האוכל עבור כולן, רשאיות שאר הבנות להדליק נרות בחדרים בברכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 18:38:45

שמיעת שירים בשלושת השבועות

שלום וברכה, לאחרונה גדלה התופעה של יצירת שירים ע"י בינה מלאכותית (הכל קורה על ידה – המילים,המנגינה והשירה). שאלתי היא האם אפשר להקשיב לשיר שנוצר ע"י בינה מלאכותית בשלושת השבועות וספירת העומר.

אין זה משנה איך נוצר השיר. אם הוא שיר שמח אסור לשמוע אותו בימים אלו. אביא לך את ההלכה בזה כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-25 07:46:03

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

יש לך שאלה?

אסטרטגיית האומץ – לפרשת פנחס

בסוף הפרשה הקודמת התורה סיפרה לנו על מעשהו של פנחס:

"והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית, לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל, והמה בוכים פתח אהל מועד, וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, וייקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו, ויבא אחר איש ישראל אל הקבה, ויידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה, ותעצר המגפה מעל בני ישראל"

ובפרשתנו, התורה כותבת את הערכה האלוקית למעשיו:

"וידבר ה' אל משה לאמר, פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי, לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום, והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלוקיו ויכפר על בני ישראל"

פנחס עושה מעשה מופלא, מעשה שמציל את עם ישראל. אך מה גורם לכך שכולם, כולל משה רבינו, יהושע בן נון ושבעים הזקנים, לא יפעלו, ושהיחיד שפועל הוא פנחס? האם פנחס יותר אוהב-ה' מאחרים? האם פנחס יותר אידיאליסט מהשאר? האם פנחס יותר אכפתי לקידוש-ה'?

לענ"ד התשובה לכל השאלות הללו היא קצרה: לא. פנחס הוא אוהב ה', מלא בערכים ואידאלים אלוקים, מלא באהבת ה' וישראל, אבל יש עוד אנשים סביבו שהם לא פחות מכך. אז מה גורם לפנחס לפעול, ולהם לא לפעול?

לדעתי התשובה טמונה באומץ והגבורה של פנחס. אומץ הוא לא רק תכונה, אלא גם אסטרטגיה של חיים, ואסטרטגיה זו מוצגת לנו כאן בצורה מופלאה.

מה עוצר אותנו מלהיות אמיצים, מלפעול כפי שאנו באמת רוצים? – מה שעוצר אותנו הוא אחד הדברים הכי חשובים בחיינו – השכל שלנו, המחשבות שלנו (מה יגידו אחרים?), הלבטים שלנו (האם זו הדרך?), הספקות שלנו (האם כך נכון וראוי לנהוג?)., כל זה עוצר אותנו מלעשות את הדבר שאנו יודעים בליבנו שהוא הנכון.

לדעת מתי צריך לעצור ולחשוב ומתי פשוט לפעול בכל העוצמה והכוח, זו אומנות של חיים,  והמיומנות הזאת נקראת אומץ!

אם נשים לב לפסוקים, האווירה בהם היא של פעולה זריזה ונמרצת: "וירא…ויקם…וייקח… ויבא…ויידקר…".

אסטרטגיית האומץ, מלמדת פשוט לקום ולעשות עכשיו ומיד! המוכנות הזאת, דרך החיים הזאת, היא המובילה, אנשים רגילים להפוך להיות לא רגילים, כי הם מוכנים לקום ולפעול בכל הכוח והעוצמה.

התובנה הזאת התחדדה לי שקראתי את הספר 'חוק 5 השניות' של מל רובינס. מל הגיעה לשוקת שבורה בכל תחומי חייה, בקריירה שלה ובמשפחה, אך ערב אחד קרה משהו ששינה את חייה לנצח. ממש לפני שכיבתה את הטלוויזיה ופנתה ללכת לישון, עלתה על המסך פרסומת ובה נראה שיגור של טיל לחלל. בשיגור הייתה ספירה לאחור 1-2-3-4-5 ושיגור, ואז זה הכה בה. "זהו זה!" משחזרת רובינס את הארתה: "זה בדיוק מה שאעשה! מחר בבוקר אני אשגר את עצמי החוצה מהמיטה כל כך מהר – שלא אספיק לחשוב, ואנצח את המוח שלי! וכך אכן קרה. בבוקר שלמחרת כאשר השעון המעורר צלצל, ספרתי בקול אחורנית מ-5 ל-1 ופשוט נעמדתי. לעולם לא אשכח איך עמדתי שם בחדרי. היה קר, היה חשוך, היה זה חורף בבוסטון. אך למרות זאת, לראשונה מזה שלושה חודשים, שברתי את ההרגל שלי ללחוץ על כפתור הנודניק".

היה זה הצעד הראשון בשיקום חייה. למרות שלא ידעה מה היה במעשה ה"דבילי הזה" (לדבריה) שהצליח לגרום לשינוי, היא התמידה בו. משימה אחר משימה, היא החלה לזהות את רגעי ההססנות הקצרים והרבים במהלך היום שמונעים ממנה להתקדם, ספרה לאחור מ-5 ופשוט החלה לפעול. כך השתלטה בחזרה על עבודות הבית, מצאה משרה חדשה, הצילה את נישואיה וחייה חזרו למסלולם.

שש שנים מאוחר יותר, בהרצאה הראשונה שלה בנושא מוטיבציה, שיתפה לסיום, כבדרך אגב, את אותו הטריק הקטן שגילתה. היא כינתה אותו לעצמה 'כלל 5 השניות'. למרבה ההפתעה, ההרצאה הפכה לאחת הנצפות ביותר בכל הזמנים של TEDx עם יותר מ-20 מיליון צפיות. בעקבותיה קיבלה פניות מיותר מ-90 אלף איש מרחבי העולם שהעידו על שינוי מדהים בחייהם הודות ל'כלל 5 השניות' שלה. היא החליטה להתעמק בטריק הקטן שגילתה במקרה, ולברר מול מומחי התנהגות מה הופך אותו ליעיל כל-כך.

המוח שלנו מתוכנן להגן עלינו מלעשות דברים מפחידים או חדשים או שמלווים בחוסר ודאות – או במילים אחרות – שינויים. הוא מונע מאיתנו לעשות אותם על-ידי יצירת הססנות וחשיבת יתר. ברגע שבו עולה בנו רצון לשינוי, לכל אחד מאיתנו יש חלון של 5 שניות או פחות – אם התחלנו להסס המוח שלנו יעצור אותנו מלפעול. כלל 5 השניות הוא כלי שמסיט אותנו מהמחשבות ועוזר לנו לנקוט בפעולה, לפני שלמערכת שבראשנו יש הזדמנות לעצור אותנו.

התורה במעשה פנחס מלמדת אותנו את אסטרטגיית האומץ, היכולת לפעול מיידית לפני שהמוח שלנו יעכב אותנו.

ההלכה היא שהבועל ארמית 'קנאים פוגעים בו'. כלומר, מי שפועל מהלב, יכול לפעול ולעשות, וטוב שיעשה. היכולת לסמוך על הלב ולעשות, היא יכולת מאד חשובה ביכולת הפעולה שלנו.

יש החלטות שדורשות מחשבה ושיקול דעת. ויש מעשים שדורשים פעולה נמרצת ומהירה, והמחשבה בהם מעכבת את העשייה. וכמו שאומרת מל רובינס: "כשהשתמשתי בחוק השניות, המרתי את הנטייה שלי לחשוב יותר מדי על כל צעד קטן בהעדפה לנקוט פעולה", "השתמשתי בחוק כדי להשתלט על הניטור העצמי שלי וכדי להיות יותר נוכחת ויותר פרודוקטיבית", "החוק לימד אותי להפסיק לפקפק ולהתחיל להאמין בעצמי, ברעיונות שלי וביכולות שלי", "מצאתי את האומץ לעשות דברים ששנים חשבתי עליהם ומצאתי תירוצים לא לעשות אותם. רק באמצעות הפעולה שחררתי את העוצמה שהייתה טמונה בי ונהפכתי לאדם שתמיד רציתי להיות".

יהי רצון שנלמד את האיזון העדין שבין חשיבותה העצומה של המחשבה ובין תועלתה העצומה של הפעולה, ומתוך כך נפעל יותר טוב בעולם!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן