שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

פרשת השבוע – פרשת נח

פרשת נח וחודש מרחשוון

הקב"ה ברא את העולם בצורה לא מונוטונית, אין רצף אחד ואחיד אלא הזמן, וממילא הפגישה שלנו עם העולם היא באופן משתנה, יש בו שיגרה וימי חג, שבת וחול, יום ולילה, קיץ וחורף וכיוצא בזה.

עובדה זו כל כך יסודית שכבר ביום הראשון לבריאת העולם נוצרה האפשרות של בוקר וערב, "וירא אלוקים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך ויקרא אלוקים לאור יום ולחושך קרא לילה (ומתוך כך נוצרה גם האפשרות של) ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד", כך גם ביום הרביעי, בו נבראו המאורות שעיקר מגמתם היא להראות על תחלופת הזמנים, "ויאמר אלוקים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים".

עניינו של החסד הגדול של יצירת העולם, באופן שבו הוא מתחדש מזמן לזמן, הינו לאפשר לאדם תשובה, תיקון והתחדשות מתמדת, שממילא גם מאפשרת לעולם התעלות באופן הדרגתי עד שיגיע לגאולתו.

אנחנו נמצאים כעת בתקופת אחרי החגים, כולנו מרגישים באופן טבעי ונורמאלי את הירידה מהאווירה וההתקדשות של הימים הנוראים, מן השמחה והחדווה שבסוכות ומהדבקות בה' ובתורתו של שמיני עצרת, ובעצם באופן רשמי אנו נכנסים לתקופת החורף של חודש מרחשוון.

וצריך להבין מהי העבודה המיוחדת לתקופה זו, שהרי כל תקופה המתחדשת בעולם יש לה מגמה ועניין מיוחד בעבודת ה', שהרי כל מה שברא- לכבודו ברא, אלא שצריך להיות מודעים מהי עבודת ה' המיוחדת לחורף, לתקופת 'השגרה' חסרת החגים והמועדים (שהרי מדאורייתא אין ולו חג אחד בכל תקופת החורף).

ויש ללמוד את העבודה המיוחדת לחורף, לזמן הגשם, מפרשתנו שעוסקת במבול (שהתחיל ע"פ רבי אליעזר בי"ז במרחשוון). העבודה המיוחדת שהייתה לנח הייתה, כפי שגם שמו מעיד עליו (שעניינו מנוחה, דהיינו שאיבת כוחות מבפנים ולא פעולה החוצה), להסתגר, לתקן את הכוחות בפנים, כדי להכשירם ולהביאם למצב בו יוכלו אחר כך לצאת ולהשפיע בעולם.

החורף, הקור והשגרה, מזמינות את האדם להתמקד בנפשו פנימה, להתמקד במשפחתו ובביתו, כדי שאח"כ ומתוך כך יוכל באופן שלם ומתוקן יותר להשפיע על העולם.

וכך מלמדנו הרב קוק זצ"ל בספרו 'מוסר אביך', שתהליך התיקון של האדם כולל התכנסות אל תוך הנקודה הפנימית, טיהור כל הכוחות והתאמתם לנשמת האדם הטהורה, ומתוך כך שחרור איטי וזהיר של הכוחות עד ש

"במלאות ימי מספר וכוחות נפשו יורגלו בדרכים טובים, וממאסרם ישלחו ידם לשלוט על הנהגת החומר, עד שגם הוא יורגל באורחות יושר, וחלקיו ורוחו יהיו כלים נאים לחפץ ה', אז לחופשי יצאו ממאסרם כלי כוחותיו, אשר בנקודתם צפנם, ויוכלו להגדיל ממשלתם בגוף, ובקל ישמעו לעצת השכל הקדוש וירוצו ולא יכשלו".

כלומר, כל שנה צריך האדם זמן של התכנסות פנימית, זמן של תיקון פנימי, זמן של גילוי נשמתו, וכפי שכותב הרב קוק ב'מגד ירחים' על חודש מרחשוון ש"כשהנשמה מאירה- גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים". דהיינו, תקופת החורף, תקופה בה השמים עוטי ערפל, היא הזמן למצוא את ההארה הפנימית של האדם שנמצאת בתוך נשמתו, היא הזמן בו אין להיות תלויים בעשייה חיצונית בימי המועד והחג בכדי להגיע לשמחה והתעלות, אלא היא תקופה בה יש לחפש את כוחות החיים בתוכנו ומתוכם להתעלות ולהתקדש, לשמוח ולשמח. ובמקום שהעולם, המצוות והזמן יאירו לנו, אנו נאיר, נקדש ונעורר את הזמן והעולם.

יהי רצון שנזכה להגיע לפנימיות, להעמקה,לגודל ולעומק שבתוכנו ומתוכם להאיר את העולם כולו, ושימי החורף הבאים עלינו לטובה יתנו ברכה שתאפשר צמיחה וגידול במהלך השנה כולה.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן