חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פאת הראש

שלום האם מותר לגלח את השערות שכנגד מקום הפאות אבל לא במקום עיקר הפאה כגון שערות אחדות הגדלות על הלחי?

כן. מותר להתגלח במכונת גילוח בכל מקום בפנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-17 11:40:27

מדבקות לחצ'קונים בשבת

האם מותר להדביק מדבקות נגד חצ'קונים בשבת?

פניני הלכה שבת פרק כח (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה)

ט – פלסטר, תחבושות וטיפול בפצעים

מותר להדביק פלסטר על הגוף, כדי להגן על פצע או מקום רגיש, שלא יתחכך בבגד או בחפצים אחרים. והיתר זה הוא גם כאשר מדובר במיחוש בלבד, הואיל והפלסטר אינו מרפא אלא רק מגן (שו"ע שכח, כג). ואף שאסור להדביק פלסטר על נייר וכיוצא בזה משום מלאכת 'תופר', בהדבקה על הגוף אין איסור, כי אין תפירה על גוף האדם, ובנוסף לכך ההדבקה לזמן קצר.

 

לידיעתך יצא כעת ספר קיצור לפניני הלכה, המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-18 18:37:11

חתונה אזרחית

שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .

אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.

https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-16 05:44:24

צעידת הצעדים אחורה של החזן

ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?

א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.

ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 20:52:19

יש לך שאלה?

פרשת תצווה – לא הבניין עיקר – אלא החיים שמתנהלים בתוכו!

לב עבודת המקדש הוא קורבן התמיד, שמופיעה גם בפרשה שלנו:

וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד, אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם…וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַה', עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם, וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי,  וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים,  וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ה' אֱלֹוקיהֶם!

 

הופעת קורבן התמיד בפרשתנו היא לכאורה שלא במקומו, אנו נמצאים לאחר השלמת הציווים על הקמת המשכן וחנוכתו, וכניסת אהרן ובניו לכהונתם, וכאן מופיעה פרשת התמיד. אך נשאלת השאלה, מדוע כאן? למה לא לדחות פרשה זו לספר ויקרא או ספר במדבר שבו נידונה העבודה במשכן? ואכן פרשת התמיד מופיעה גם בספר במדבר.

 

הרש"ר הירש מציין שבקיום הציוויים שנזכרו מתחילת פרשת תרומה עד פרשת התמיד שבפרשתנו אין "כדי לממש את התכלית המובטחת של השכנת שכינת ה' בקרב העם". תכלית זו צויינה בתחילת פרשת תרומה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", אבל העשייה עצמה אין בה די כדי להשרות שכינה. השראת השכינה תלויה דווקא בפרשת התמיד:

…רק התמסרות העם יום יום אל חזון התעודה היהודית המתגלם במקדש, התמסרות הבאה לידי ביטוי על-ידי עבודת התמיד של הכהנים בתוך המקדש, משיגה את התכלית הזאת ועושה את המקדש למעון השכינה…

מטרה זו לא הושגה אחת לתמיד על-ידי הקמת המקדש, היא רק נתאפשרה על-ידי כך. המטרה תושג רק אם המקדש יתמלא חיים ויעשה את פעולתו על-ידי מעשי ההתמסרות התמידיים של העם, כביכול נשימתו הלאומית של העם. זה טעם קרבן התמיד: התמסרות עולם של העם אל חזון תורת ה', שלשמו הוקם המקדש, חזון אשר הוא מטרת המקדש. משום כך בא הציווי על קרבן התמיד בהקשר ישיר עם קורבנות המילואים ובסמיכות הדוקה אליהם…

על פי הסברו של הרש"ר הירש מובן היטב מדוע שהשראת השכינה נזכרת רק אחר הציווי על התמיד, המשכן הוקם לשם השראת שכינה בישראל כפי שנאמר בתחילת פרשת תרומה. מטרה זו חוזרת שוב בפרשתנו: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹוקים", אולם, מציין הרש"ר הירש, אין השראת השכינה תוצאה של בניית המשכן – "מטרה זו לא הושגה אחת לתמיד על-ידי הקמת המקדש, היא רק נתאפשרה על-ידי כך". ברור שלצורך השראת השכינה צריך לבנות משכן אבל אין הבנין הגורם העיקרי להשראת שכינה אלא רק מאפשר אותה. ההגשמה של המטרה תלויה ב"התמסרות העם יום יום אל חזון התעודה היהודית המתגלם במקדש". רק עבודה יומיומית תגרום להשראת השכינה עבודת התמיד היא "התמסרות עולם של העם אל חזון תורת ה', שלשמו הוקם המקדש", והיא זו שגורמת להשראת השכינה.

 

גם בימינו לעיתים מקימים בניינים גדולים ומפוארים, למוסדות חינוך, בתי מדרש ובתי כנסת, אבל אסור לשכוח, הבניין וכל המערכת הגדולה שנבנית היא רק הפלטפורמה, והעיקר תלוי בתוכן הפנימי שיוכנס לפלטפורמה, אם עוסקים במוסדות חינוך, הקשר היום יומי בין המורה לתלמיד, הלמידה היום יומית, בסוף כל הבניין הגדול נועד לאפשר, את הרגעים הקטנים, אלפי רגעים קטנים שבונים אדם, שמצמיחים תלמיד, אם עוסקים בבית הכנסת, כל הבניין היפה והמפואר, נועד לאלפי רגעים של התייחדות של האדם מול קונו, של שפיכת הלב מול הבורא, של חוויות של תפילה יחד, עוד ועוד חוויות של התרוממות רוח ואמונה, וכך גם בבית מדרש, הבניין הגדול, נועד לרגעים של הבנה והתמדה, של התעלות והתקדשות על ידי חיבור לדבר ה' שמאיר את חיינו.

 

לפני חורבן המקדש הראשון, יזעק הנביא ירמיהו באחת הנבואות הידועות ביותר בתנ"ך:

אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה!

ומסביר המלבי"ם

אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר, אל תאמרו, כי היכל ה' הוא היכל ה', רצה לומר, אל תחשבו שמצד שהוא היכל ה' ונבנה לשם ה' על ידי כך הוא היכלו, רצה לומר שעל ידי כך ישכון בו, לא כן. כי 'היכל ה' המה', רצה לומר דרכיכם ומעלליכם הטובים הם היכל ה'! – ועל ידם ישכן שם בקודש!

היכל ה', זה המעשים הטובים, היום יומיים, אלפי מעשים קטנים שבונים את השראת השכינה בישראל.

אנו בעת מלחמה, וב"ה אנו מנצחים, יום יום, אך הניצחון הזה בנוי על מאות אלפי מעשים קטנים של אלפי חיילנו, שיום יום ושעה שעה עושים את תפקידם, בגבורה ובאומץ, בהתמדה ובמסירות, ומשפחתם התומכת שיום יום מתפללת ופועלת לתמיכה ועידוד, להמשך החיים והחינוך, להמשך הצמיחה והשמחה.

כל ניצחון גדול וכל הצלחה משמעותית, בנויה על אלפי מעשים יום יומיים של מסירות, והפלטפורמות הגדולות, צבא, ישיבה, בית כנסת, ואפילו מדינה, הם המאפשרים למעשים הקטנים האלה הממלאים את הפלטפורמות תוכן להתקיים, להתגבש ולהצטרף לבניין גדול ונצחי!

יהי רצון שנזכה לפעול יום יום למילוי התוכן, בכל הכלים הגדולים שנבנו במסירות גדולה!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן