חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת השבוע לך לך – דבר תורה

בפרשת השבוע אנו פוגשים את דמותו של אברהם אבינו, ובמידה מסוימת אברהם אבינו הוא תחילת הגילוי האנושי של הקדוש ברוך הוא בעולם, כפי שאומר המדרש על הפסוק "אלה תולדות השמים והארץ בהיבראם"- אל תקרי 'בהיבראם' אלא 'באברהם'- כלומר אברהם אבינו הוא תחילת תולדות השמים והארץ.

ואף על פי שהיו צדיקים עוד לפני אברהם אבינו, שהבולט שבהם הוא כמובן נח, עליו מעידה התורה שבדורותיו היה איש צדיק ותמים ושמצא חן בעיני ה', עם זאת אברהם אבינו הוא כבר מדרגה חדשה. וננסה לראות את ההבדל היסודי בין אברהם לנח, ומדוע דווקא אברהם זוכה לייסד את עם ישראל וממילא ליצור את ראשית צמיחת הגאולה, שהרי עם זה בסופו של התהליך יוביל את העולם כולו לגאולתו, ואילו נח לא זוכה לכך.

רש"י מבאר את ההבדל בין אברהם לנוח כך:

"את האלוקים התהלך נח' ובאברהם הוא אומר 'אשר התהלכתי לפניו'. נח היה צריך סעד לתומכו אבל אברהם היה מתחזק ומתהלך בצדקו מאליו".

ונראה לבאר שנח כשמו כן הוא, איננו אדם אקטיבי ופעיל המחפש בכוחות עצמו כיצד לפעול עם אל ובאיזה אופן לתקן את העולם. נח נאמן לדבר ה' כפי מה שמגיע אליו ובכדי לפעול ולעשות הוא זקוק לציווי האלוקי, ולכן, כיוון שנח מטבעו מושפע מאוד ומקבל מאוד, הוא מתרחק מבני דורו כדי שאלו לא ישפיעו עליו לרעה.

לעומת זאת אברהם אבינו מחפש את הקב"ה עוד בטרם הקב"ה פונה אליו. אברהם אבינו דואג לעולם כולו, הוא מלא באידיאליסטיות, בשאיפה לתקן עולם וברצון להשפיע את האמת האלוקית לכל העולם.

וכך מסביר את הדברים מחבר ספר 'שם משמואל':

"ונראה דהינה אברהם עם כל ענוותנותו הגדולה שאמר 'ואנכי עפר ואפר' היה איש חזק מאוד ונקרא איתן שמשמעו לשון חוזק… כעין שאיתא במדרש אחת היא יונתי תמתי'- אמר רבי יוחנן 'יונה תמה' אין כתיב כאן אלא 'יונתי תמתי', אצלי הם כיונה פותה אין לב שכל מה שאני גוזר עליהם הם עושין אבל כנגד אומות העולם הם קשים כחיות… אבל נח, עם כל צדקותו שהיה צדיק תמים, ומצינו בו ענווה יתרה…. היה חסר לו חוזק הלב".

כלומר, אברהם אבינו איננו מושפע אלא משפיע, הוא קולט את האמת האלוקית מתוכו פנימה (המשילו חכמים ואמרו ששתי כליותיו נעשו לו כשני רבנים ולימדוהו תורה) ומתוך העוצמה הפנימית הזאת הוא הולך ומשפיע , ולכן לא פוחד להתערב, לדבר ולהתווכח עם אנשי דורו, שכיוון שהדברים נובעים אצלו מבפנים אין לו אפשרות להיות מושפע. נח לעומת זאת קולט את דבר ה' מבחוץ, מהעולם, מהשמים שמספרים כבוד אל ומעשה ידיו שמגיד הרקיע. וכיוון שהוא מושפע ולא משפיע גם חסרה לו העוצמה הפנימית, ולכן צריך להיזהר ולהתרחק מאנשי דורו, כדי שלא יהיה מושפע מהם.

ובעצם ניתן לומר שזהו ההבדל הגדול שבין אומות העולם לעם ישראל. תפקידם של אומות העולם הוא להיות מושפעים ולא משפיעים, קליטתם את האמת האלוקית היא חיצונית ולכן אין באפשרותה לגרום לרצון לשנות את העולם על פי האידיאלים האלוקיים, שהרי העולם עצמו כפי שהוא הוא המקור לקליטת האלוקות. ולעומתם ישראל קולטים את האמת האלוקית מתוך נשמתם, מתוך חיי העולם שנטע בתוכנו. ומכיוון שהתגלות זו עליונה מן העולם עם ישראל מלאים בשאיפה פנימית וברצון כביר לשנות את העולם ולהתאים אותו לאמת האלוקית שבתוכם.

יהי רצון שנזכה להתמלאות באותה אמת פנימית, להפסיק להיות מושפעים ולהתחיל ולמלא את תפקידנו, להשפיע על העולם, לתקנו ולהביאו לגאולתו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן