חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אבטחת גוי בשבת

שלום הרב רציתי לשאול האם מותר לאבטח גוי חשוב (הכוונה לשר או נשיא גוי) בשבת, האבטחה נעשית כחלק מצוות של ישראלים כך שבמקרה של אירוע יש שמירה אחד על השני. תודה הרב

ההיתר לחלל שבת עבור גוי הוא רק במקום שאין שם גוי אחר שיעשה זאת.

עיין בדברים בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/01-27-03/#_te01ftn27_2

ובספר הקיצור לפניני הלכה מובא כך: "מחללים שבת עבור גוי, שהואיל ואנו רוצים שגויים יצילו יהודים, גם אנו צריכים להציל אותם. אבל כשיש שם גוי אחר עדיף שהוא יציל, ולכן בבתי חולים עדיף לקבוע בשבת תורנות לרופאים ואחיות גויים שיטפלו בגויים."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 08:43:39

בשר וחלב

שלום אשמח לקבל מידרג של גיל ושעות לילדים לשמירת בשר וחלב לדוג' עד גיל 6 שומרים כך שעות עד גיל 9 שומרים כך שעות

עניין זה מובא בפניני הלכה כאן: https://ph.yhb.org.il/17-26-07/

ובתמצות בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/) כך:

קטנים

ט. אסור להאכיל אפילו תינוק מאכלים אסורים, ובכלל זה נתינת המאכל בידו. ומשהגיע לגיל שלוש, על ההורים להתחיל לחנכו שלא לאכול מאכלים אסורים, כיוון שמגיל זה הוא מסוגל להתרגל לכך שהדבר אסור תמיד (ועי' הלכות שבת כד, א-ג). לפיכך אסור להאכיל תינוק בבשר וחלב יחד. אבל לגבי שהיית הזמן, הדבר תלוי בהבנתו ובמצבו הגופני והנפשי:

עד גיל שלוש בערך, הקטן לא מבין את ההבדל בין בשר לחלב, ולכן מותר להאכילו חלב אפילו מיד אחרי בשר, ובלבד שפיו וידיו נקיים משאריות בשר. מגיל שלוש עד חמש בערך, הקטן מבין את ההבדל שבין בשר לחלב, אבל עדיין לא מסוגל להבחין בין זמנים ארוכים לקצרים, ולכן נכון כשאפשר שימתין כשעה בין בשר לחלב. וכאשר יש צורך מיוחד לתת לו מאכל חלבי, אפשר לעשות זאת לאחר ניקוי פיו וידיו בלא להמתין שעה.

מגיל חמש עד תשע בערך, הילד מתחיל להבחין מעט בזמנים, ולכן מתחילים להרגילו להפסיק כשלוש שעות בין בשר לחלב. ומגיל תשע, הוא כבר יודע לחשב את השעות ומסוגל להמתין יותר זמן, ולכן נכון כשאפשר להרגילו להמתין כשש שעות. ובשעת הצורך, כגון כאשר הוא אוכל עם אחיו הקטנים, וקשה לתת לו אוכל אחר כך, אפשר שימתין רק שלוש שעות בין הסעודות. וכשנה לפני שיגיע למצוות, יתרגל להמתין שש שעות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 09:40:21

דיבור או הרהור?

1) האם האזנה לשיעור מוקלט עם אוזניות נחשבת דיבור בתורה או הרהור בתורה? 2) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות אם הוא רואה נשים לבושות לא צנוע? 3) האם מותר להאזין לשיעור מוקלט עם אוזניות בחדר רחצה שאין בו אסלה?

  1. מצב ביניים.
  2. לא. אמנם אם הוא עושה ריצה, ובדרכו הוא חולף על פני נשים לא צנועות, זה מסדר, משום שאינו מסתכל בהן, אלא רק רואה אותן וממשיך בדרכו.
  3. בזמן הרחצה עצמה נכון להחמיר בזה מפני כבוד התורה, אבל אם הוא רק עובר שם, כגון שהוא צריך משם משהו לרגע או שנכנס לשם תוך כדי שטיפת הבית, אינו צריך לסגור את השיעור בזמן שנכנס לחדר הרחצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-19 06:44:30

נטילת ידיים אחר תרומת דם

האם יש דין של חובת נטילת ידיים אחר תרומת דם כמו הדין של נטילת ידיים אחר הקזת דם?

כיוון שנטילת הידיים היא פעולה פשוטה , נכון להחמיר, ואם שם נטלה, יסתפק בשטיפת הידיים. אין צורך להמנע מלשתות ולאכול לפני הנטילה, כל עוד הוא שוכב על המיטה כדי להחזיר לעצמו את הכוחות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-18 18:42:20

נופש וטיול מישפחתי בימי בין המיצרים

אנחנו רוצים לעשות נופש מישפחתי, קשה לנו למצוא תאריך שמתאים לכולם. האם בסדר לצאת לנופש מישפחתי ( במיוחד השנה נחוץ כי רובינו היו מגוייסים ללחימה) בימים שבין יז תמוז לא' אב? האם יש דינים מיוחדים?

במקרה שלא מוצאים זמן אחר, אפשר להקל. דינים מיוחדים – הדינים הרגילים של שלושת השבועות, כגון לא לשמוע מוזיקה שמחה.

אביא לך את עקרי הדינים הנוגעים לעניין זה מתוך מפניני הלכה, כפי שהם מופיעים בספר הקיצור שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה' (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

ח – מנהגי שלושת השבועות

ימי בין המצרים

א. שלושת השבועות שמתחילים מליל י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב, הם ימים של צער, שעליהם נאמר (איכה א, ג): "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים". לכן נהגו ישראל להימנע בימים אלו מדברים משמחים, ושלוש מדרגות ישנן: מי"ז בתמוז עד ראש חודש אב, נמנעים מדברים חגיגיים ומשמחים במיוחד. מראש חודש אב, ממעטים בכל דבר שיש בו שמחה. ובשבוע שחל בו תשעה באב, ממעטים יותר בשמחה.

בילוי ונופש

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-18 20:17:59

יש לך שאלה?

פרשת קדושים ויום השואה

התורה מציבה לנו בתחילת פרשת קדושים ייעוד אדיר שמלווה באחריות אדירה:

"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם…",

הייעוד הזה מתפרט לכל תחומי החיים: למשפחה- "איש אמו ואביו תיראו…"; לזמנים של התקדשות- "..ואת שבתותי תשמרו"; להתרחקות מדמיונות כזב- "אל תפנו אל האלילים ואלוהי מסכה לא תעשו…"; לצדקה וחסד- "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט, וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם…"; ליושר והגינות: "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו…לא תעשוק את רעך ולא תגזול לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר"; ליחסים תקינים ואוהבים בין אדם לחברו- "לא תקלל חרש ולפני עור לא תיתן מכשול…לא תעשו עול במשפט לא תישא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך, לא תלך רכיל בעמיך לא תעמוד על דם רעך, לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא, לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך"; לשמירה על הבריאה והטבע: "את חוקותיי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך…", ועוד.

ביום חמישי ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, וצריך להתבונן ביושר מה הייתה מגמתו של היטלר יימח שמו וזכרו? מדוע הוא רדף את היהודים? זוהי שאלה שלא מרבים לדון עליה. אנשים לוקחים את השואה למקום של שנאת זרים, של גזענות פשוטה שעוסקת בגזעים חזקים וחלשים, אך זו לא הייתה סיבת רדיפתו הנוראית של היטלר ימ"ש את היהודים.

היטלר אכן האמין בתורת הגזע, הוא האמין שהחזק שורד ושלטובת העולם ניתן וצריך לזרז את ההליכים – להשמיד את החולים בגוף ובנפש, את הנכים, את העמים הנחותים. וכך הוא כתב: "אני לא באתי לעולם הזה בשביל לעשות את בני האדם טובים יותר, אלא כדי להשתמש בחולשותיהם, ההצלחה היא המדד היחיד של המוסריות". אך לא זה הרקע לרדיפת היהודים.

היהודים בעיניי היטלר ימ"ש הם עם חזק בעל יכולת הישרדות נדירה: "אין כמעט עם בעולם שאינסטינקט ההישרדות מפותח בו יותר מאשר בזה הנקרא 'עם הבחירה'. איזה עם עבר מכשולים רבים יותר מהעם הזה והצליח להימלט מהאסונות הכבדים ביותר של האנושות מבלי להשתנות? איזה רצון נוקשה ואינסופי לחיות ולשמר את המין ניכר מעובדות אלה".

אז למה להשמיד אותם, אם הם חזקים ועוצמתיים כל כך? התשובה היא שהיטלר ימ"ש ראה בצורה בהירה את הבשורה האדירה שעם ישראל מביא לעולם, את הטהרה והקדושה, את המוסר והיושר, את הצדק והחמלה, הוא ראה איך עם ישראל הופכים את העולם למקום קדוש, כי הם קדושים, וזה לרשעותו היה הדבר הנורא ביותר שיכול להיות. וכך הוא כותב: "אני משחרר את בני עמי מחזיון שווא שנקרא 'מצפון ומוסר' כי שני מומים הטילה היהדות בבני אדם: בגוף על ידי המילה, ובנפש על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית".

היהודים הביאו לעולם תיקון התאווה הגופנית ותיקון הנפש על ידי מוסר אלוקי – זהו התפקיד האדיר שלנו, והרשעים לא יכולים לסבול את זה.

ביום השואה צריך ללמוד פרשת קדושים, להזכיר מה ייעודנו, על מה נשחטנו, ואיזו בשורה אדירה יש לנו להביא לעולם.

הרשעים כדוגמתו של גדול הרשעים, היטלר ימ"ש, יודעים שזהו המאבק האמיתי בעולם, אם נצליח (ובוודאי שנצליח, כי ה' איתנו) הרי שזוהי סופה של הרשעות: "המאבק על השליטה בעולם הוא ביני לבין היהודים, כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת". המאבק הוא האם יש מצפון ומוסר או שתפקידנו להיות חיות אדם. "אמנם כן ברברים אנו, תואר כבוד הוא לנו".

גם כשהבין שהנאצים הולכים לקראת תבוסה, הוא לא התייאש והנחה את אנשיו בצוואתו הפוליטית לעשות הכול כדי להספיק להשמיד, להרוג ולאבד כמה שיותר יהודים: "יותר מכול, אני משביע את מנהיגי האומה ואת הכפופים להם לשמירה קפדנית על חוקי הגזע ולהתנגדות חסרת רחמים למרעיל האוניברסלי של כל העמים, היהדות הבינלאומית".

תפקידנו מתחדד ביום השואה בו אנו נזכרים על מה אנו נרדפים. מתוך כך אנו מתקדמים ליום הזיכרון – לנופלים על הקמת המדינה – וזוכרים על מה המלחמה, ומתוך כך מתחדדת ההבנה ביום העצמאות מה מטרת ומגמת מדינתנו: מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם, מגדלאור של מוסר, של קדושה וטהרה, זהו תפקידנו – קדושים תהיו!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן