חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

פרשת מצורע ושבת הגדול

בפרשתנו מתואר סוג נוסף של צרעת, צרעת הבית. צרעת זו נותקה במידה מסוימת משאר סוגי הצרעת. כל שאר סוגי הצרעת כבר הוזכרו בפרשת תזריע ואילו צרעת הבית מוזכרת רק בפרשת מצורע, ויש להבין מדוע? (שאלה זו נשאלה ע"י האברבנאל),

עוד יש לשאול מדוע צרעת הבית קשורה לכניסה לארץ ישראל כפי שאומרת התורה: "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". בנוסף יש להבין מדוע משמע מלשון הפסוקים שצרעת הבית היא בשורה טובה, נתינה אלוקית אלינו, כלשון הגמרא (הוריות י ע"א): '"ונתתי נגע צרעת' ר' יהודה אומר: בשורה היא להם שנגעים באים עליהם"

חז"ל נותנים שתי סיבות מרכזיות לצרעת הבית:

האחד, צרות העין, כדברי המדרש (ויק"ר יז, ב):

"…אומר אדם לחברו השאילני קב חיטים ואמר לו אין לי… אישה אומרת לחברתה השאילני נפה והיא אומרת אין לי… מה הקב"ה עושה? מגרה נגעים בתוך ביתו ומתוך שהוא מוציא את כליו הבריות רואות ואומרות: לא היה אומר אין לי כלום? ראו כמה חיטים יש כאן…ועל עין הרע… שנאמר 'ובא אשר לו הבית' – מי שייחד ביתו לו ואינו רוצה להנות לאחרים…", וכדברי הגמרא (יומא יא, ב) : " ובא אשר לו הבית .' .. – מי שמייחד ביתו לו, שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו", וכן בערכין (טז,א): "ועל צרות העין, דכתיב: 'יובא אשר לו הבית…', ותנא דבי ר' ישמעאל: מי שמיוחד ביתו לו".

השני, גזל, כדברי הגמרא (ערכין טז, א):

"…ועל הגזל, דכתיב: 'וצווה הכהן ופנו את הבית', תנא: הוא כונס ממון שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר ממונו".

צרעת הגוף, סיבתה המרכזית היא לשון הרע. צרעת הגוף באה על אדם המעורה בחברה, אבל פוגע בה. לעומת זאת צרעת הבית באה לאדם שמסוגר בביתו, שדואג אך ורק לעצמו. אולי הביטוי החריף ביותר לכך היא שאדם שיש לו צרעת הגוף יוצא מחוץ למחנה, אך אדם שיש לו צרעת הבית יוצא מביתו ונכנס לקהילה, נכנס לחברה.

ממילא מובנת ההפרדה בין שני סוגי הצרעות. צרעת הגוף עניינה להוציא את הפוגע בחברה (ועל כך כתבנו בשבוע שעבר), ואילו צרעת הבית עניינה הפוך – להכניס את האדם המתנתק לתוך הציבור והחברה. בכך גם מובן מדוע דווקא צרעת זו תלוייה בארץ, כי בארץ ישראל עם ישראל הופכים לאומה ומופיע כוח הכלל, וכל יחיד נדרש להיות חלק מהכלל, כדברי הזוהר הקדוש: "'גוי אחד בארץ, ודאי בארץ הם גוי אחד –  עמה אקרון אחד…".

השבוע הייתה מערכת בחירות, ובעיניי הלימוד החשוב ביותר הוא חשיבות האחדות. עם ישראל רוצה אחדות, רוצה התכללות, והקב"ה מסמן לנו שאחדות וחיבור הם דבר יקר.

אנו נמצאים בשבת הגדול. בשבת הבאה נזכה לשבת כולנו בליל הסדר, ואחד המסרים המרכזיים של ליל הסדר, של חג הפסח, חג הלידה של האומה הישראלית, הוא הזכות והחובה שלנו להיות חלק מעם ישראל. הבית יכול להיות דבר מאחד ומגבש, והבית יכול להיות מסוגר. אנו מצווים להפוך בליל הסדר את ביתנו לבית המקדש, מתכנסים ומתאחדים בבית, לאכול יחד את קרבן הפסח. אך מנגד אנו לא נשארים בבתים הפרטיים אלא כל האומה עולה לירושלים, העיר שמאחדת ומחברת את כולם יחדיו, שעושה את כל ישראל חברים, ומתכנסים בבתים והופכים את הבתים להיות גורם מאחד ומחבר.

משפחות משפחות, אבל כולנו בתוך החומה המאוחדת של ירושלים.

בליל הסדר אנו עמלים לחבר את כולם לתהליך הגאולה, אנו דואגים שכל אחד ואחד יהיה שייך ויהיה חלק. הזכרת ארבעת הבנים היא בדיוק בשביל זה, לומר שאנו רוצים את כל הבנים איתנו, לא מוותרים על אף בן – גם את החכם, אבל גם את הרשע, לו אנו מזכירים את הדבר החשוב ביותר – "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר". הכול אנו יכולים להכיל ולסבול, רק אל תוציא את עצמך מן הכלל! – שזו הכפירה הגדולה ביותר בעיקר.

ואנו רוצים גם את התם (הטיפש על פי המכילתא), וגם את שאינו יודע לשאול (האפטי – שלא יוצא כלל להצביע). אנו רוצים וצריכים את כולם בתהליך הגאולה.

הלוואי שנזכה לחבר את כל האבות ואת כל הבנים, בליל הסדר הקרוב, ונעמיד לנגד עיננו את פסוקי הסיום של הפטרת השבת הגדול:

"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם".

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן