חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

באור פניך יהלכו

פרטי הטובה

פרשתנו נפתחת בפסוקים "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר, שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות…".

ועולה השאלה, מדוע הפירוט הרב של המקום והזמן המדויק בו התבצע מניינם של בני ישראל, הרי לכאורה הפרטים הללו אינם מוסיפים דבר?

המדרש (במדבר רבה א,א) עונה על שאלה זו.

"כך הן הרשעים, מה כתיב בהם? 'והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו', ולפי שהן חשוכין הקב"ה מורידן לשאול שהיא חשוכה ומכסה עליהם את התהום שהוא חושך שנאמר 'וחושך על פני תהום' (ועל כך נאמר 'משפטיך תהום רבה')". אבל אצל הצדיקים נאמר "צדקתך כהררי אל' צדקה שאתה מביא על העולם מפורסמת כהרים הללו… כיצד? כיוון שחרבה ירושלים בתשעה באב חרבה, וכשמראה ליחזקאל הוא מראה לו בעשרים לחודש, למה? שלא לפרסם באי זה יום חרבה. אבל מי שהוא בא לגדל ישראל מפרסם אי זה יום, אי זה מקום, אי זה חודש, איז זו שנה, אי זו איפטיאה (לאיזה מניין שנים)".

ממדרש זה עולים שני יסודות הנוגעים לשאלתנו.

במחתרת ימצא הגנב

הראשון קשור למעשיהם של צדיקים לעומת מעשי הרשעים. מעשיהם של הרשעים נעשים בחושך. גם הרשע יודע ומרגיש בתוכו ובליבו כי הוא איננו בסדר ומעשיו לא טובים. כאשר אדם צורך סמים לדוגמה או עושה כל מעשה שלילי אחר, הוא משתדל לעשות זאת בהצנע, באופן שאנשים אחרים לא יראו. חוסר המחויבות לחברה ולציבור והתחושה שאין אף אחד שרואה ומבחין, היא הנותנת את הלגיטימיות המזויפת לעשיית הרע.

לעומת זאת הצדיקים יודעים וחשים כל הזמן שיש מי שרואה אותם. "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים". הצדיקים קשורים במחשבתם ובמעשיהם לציבור ולחברה. לכן הם עושים רק מעשים שיקדמו את הציבור והחברה.

החושך גורם לנו לראות את הדברים באופן מעוות, הוא נותן מקום לדמיון ולהזיה. לכן החושך, ההסתרה, הסודות והפחדים הפנימיים שאף אחד לא משתף בהם את רעהו, הם אחד המקורות המרכזיים לערעור חוסנו ויציבותו של האדם. מאידך, הגילוי, החשיפה והשקיפות מסייעים לעשיית הטוב ומקטינים את הדמיונות המעוותים.

הקדוש – קיים

היסוד השני הוא, שה'אור' הוא דבר מציאותי וחיובי, ואילו החושך הוא רק העדר- מיעוט של אור- ללא כל ממשות. במעשיהם של הצדיקים ישנה הארה, יש בהם התקדמות חיובית וממשית. הטוב הוא הבונה והיוצר, המפתח והמקדם. לעומת זאת לרע שבעולם אין כוח ליצור ולבנות רק לעכב למנוע את התקדמות הטוב,.

לצערנו, גם במציאות חיינו הכללית והפרטית אנו רואים שיש מי שמעכב את הבניה, ולעיתים אף הורס בניינים קיימים, ולעומתו יש מי שחותר כל הזמן לבנות עוד ועוד, בכל המובנים.

בחיינו הפרטיים מתבטאים הדברים בכך, שאנו טובים מאוד בלתת ביקורת להסביר מה ומי לא טוב, לא ראוי, לא מתוקן וכו', אבל מתקשים מאוד לבנות ולפתח וליצור את המציאות המתוקנת, הטובה והנכונה.

נתחזק בימים אלו לעסוק בטוב, לעשות ולפעול רק דברים שלא נתבייש לספר עליהם, ומתוך כך נזכה שילכו ויבנו בניינים טובים וממשיים בעם ישראל.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן