בפגישתם של יעקב ועשו אנו מוצאים ביניהם דו-שיח מעניין מאוד, "ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך". כלומר, עשו אומר ליעקב 'אתה יכול לקחת חזרה את המנחה ששלחת לי כי יש לי הרבה רכוש ואני לא זקוק למנחתך'. על דברים אלו עונה יעקב "ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלוהים ותרצני, קח נא את ברכתי אשר הובאת לך כי חנני אלוקים וכי יש לי כל. ויפצר בו ויקח". כלומר, יעקב אומר לעשו אין לי בעיה לתת כי יש לי 'כל', אפילו אחרי שנתתי יש לי כל.
מה ההבדל בין "יש לי רב" לבין "יש לי כל"?
או יותר נכון לשאול, כשאלתו של השפת אמת: "איך יוכל אדם לומר כל והרי כמה דברים היו שלא היה לו"?
חז"ל עומדים על כך שכל אחד ואחד מהאבות התבטא במילה – או שהתורה אומרת לגביו את המילה – "כל". וכפי שאנו אומרים בברכת המזון "כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל".
נראה כי יסוד ההבדל בין "רב" ל"כל" הינו ש"רב" עניינו ריבוי כמותי, המון המון כוחות ושפע, אך המילה "כל" מרמזת על מקור השפע. כשיעקב אבינו אומר שיש לו "כל" כוונתו היא שהוא מחובר לקב"ה וממילא הוא מחובר לכל הטוב והשפע שקיים, לאדם יש תחושה פנימית של חסרון, של ריק, והמלוי האמיתי שלה הוא רק מהתקשרות לקב"ה ל'כל'.
השאלה הגדולה האם החיבור של האדם הוא אל המון המון פרטים או שמא חיבורו של האדם הוא לקב"ה, ומתוך כך הוא שייך אל הכל.
עשו שייך לאותם אנשים שמנסים לאסוף עוד ועוד דברים מהעולם. עשו כל כך שמח ומרוצה מכוחו הגדול בלאסוף דברים שבנדיבות של מנצחים הוא אומר ליעקב 'זה בסדר, יש לי הרבה יותר מלך. אינני צריך טובות'.
אולם מנגד יעקב מבהיר לעשו שהוא כלל לא עוסק בריבוי אלא בהתקשרות למקור, לשורש, למה שמחייה את הכל.
המבחן הגדול של האדם הוא האם הוא מצליח להיות קשור לאדון הכל, לפנימיות של הכל, האם הוא מבין וחי באופן בו כל מעשיו קשורים לכללים הגדולים של חייו.
פסוק שנמצא מעל ארון הקודש בבית מדרשנו הוא "בכל דרכיך דעהו". היכולת להיות קשור לכל, למרות הדרכים המרובות, היא עיקר עבודתנו בעולם.
כתוב שיעקב זכה לנחלה בלי מיצרים, כי היכולת להיות קשור לכל היא היכולת להגיע מעל לכל הגבולות הצרים ולהיות שייך לאינסוף.
ונסיים במילותיו הקצרות והנפלאות של השפת אמת: "…מי שדבוק בשורש עליון מה שיש לו הוא בחינת כל, כי כל דבר יש בו נקודת חיות מהשי"ת ובנקודה זו כלול הכול…".
יהיה רצון שנזכה לקיים את "בכל דרכיך דעהו" ומתוך כך להתברך בכל מכל כל.
