שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

לגבי צואה בפי הטבעת

יש לי שאלה לגבי ההלכות השייכים לדברים שבקדושה (תפילה וכד׳). לגבי העניין של הניקיון בשירותים, כלומר – חוץ מכבודכם – על "צואה בפי הטבעת" (שו"ע או"ח עו, ה). מה גדר הנקיון?

המינימום הוא קינוח חיצוני עם דחיקה קטנה. אם אפשר עדיף בממחטה לחה, תלוי ברמת הלכלוך. כפי הנראה כיום שאנו מקפידים יותר על נקיון ויש לנו אמצעים קלים כדי לנקות טוב, כך נכון לעשות, אך אין זה מעכב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 12:48:01

כשרות

האם צריך להכשיר מכסה סיר רותח שהנחתי בטעות על הכיריים? הייתי רוצה ללכת לפי הדעה המחמירה.

אין צורך להכשיר, שכן החצובות השחורות כשרות כל השנה אלא אם כן היה מקרה מיוחד, זאת משום שאש הגז שורפת ומכשירה אותם כל הזמן. מה שכמשירים לפסח זאת חומרה כפי שנוהגים לגבי הרבה דברים בפסח. וגם אם היה מקום להחמיר ולומר שהחצובות לא כשרות, במקרה הנכחי אין צורך להכשיר, שכן כלל הוא בהלכות בליעה, שהעברת טעמים נוצרת רק על ידי מאכל או נוזל, אבל כלי רותח שנגע בכלי רותח אחר – אין העברת טעמים ביניהם.

כל זה מבואר בפניני הלכה, וגם הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-20 16:24:53

יש לך שאלה?

תורה וקמח – דבר תורה לפרשת בשלח

קריעת ים סוף

השבת, אנו קוראים את פרשת בשלח, פרשה בה מגיע עם ישראל לשיאים אדירים, חז"ל מגלים לנו שהגילויים האלוקיים שהתגלו בקריעת ים סוף היו פי חמש, מכל מכות מצרים גם יחד, כפי שאנו אומרים בהגדה של פסח:"…רבי עקיבא אומר: מניין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה על המצרים במצרים הייתה של חמש מכות?, שנאמר: ישלח בם – חרון אפו, עברה, וזעם, וצרה, משלחת מלאכי רעים. חרון אפו – אחת, עברה – שתיים, וזעם – שלוש, וצרה – ארבע, משלחת מלאכי רעים – חמש. אמור מעתה: במצרים לקו חמישים מכות, ועל הים לקו מאתיים וחמישים מכות".

הגילוי האדיר הזה היה כל כך גדול שגם מי שבדרך כלל לא זוכה לראות את הקב"ה שמתגלה בעולם, גם מי שלקוטן מבטו, לא רואה גילויים, זכה לראות את מה שגדולי הנביאים לא זכו:"ר' אליעזר אומר ראתה שפחה על הים מה שלא ראו יחזקאל וישעיה, שנאמר:"וביד הנביאים אדמה", שלא היו רואין אלא מתוך מראות, שנאמר:"נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים", ומתוך שראו שרפים וחיות הקודש מימין ומשמאל, לפיכך לא היו מכירין כבוד יוצרם, אבל כשנגלה הקב"ה על הים לא נגלה עמו לא מלאך ולא שרף ולא חיות הקודש, לפיכך רואין בראיית נשמה ובראיית הלב ומכירין כבוד יוצרם דומה להם כאילו רואים בעיניהם, ואפילו עוללים ויונקי שדים היו רואין כבוד יוצרם, ומראין אותו באצבע, ואומרים זה אלי, וכן יהא לעתיד, שנאמר:"ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קיווינו לו, זה ה' קיווינו נגילה ונשמחה בישועתו".

מתוך הגילוי הכול כך מופלא, פורצת שירה קדושה ונשגבה שירה שבסופה מכריז העם כולו על מטרותיו העליונות:"תביאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כווננו ידיך, ה' ימלוך לעולם ועד", מטרתנו המוצהרת היא הופעת מלכות ה' בעולם, זהו הכיוון והמשמעות לכל העשייה שלנו, והדרך להופיע את מלכות ה' באופן השלם ביותר היא כאשר עם ישראל יקים את מדינתו בארצו, ויהיה נטוע בה, לא אורח בר חלוף, ולא נתון לסכנות עקירה, שעם ישראל יהיה בטוח בארצו, כפי שהנטיעה יונקת מן הארץ ומצמיחה פירות מזינים, כך העם הזה ינטע בארצו, וינק מהקודש השרוי בין רגבי אדמתה, ויקים מדינה שתופיע את הטוב והצדק האלוקי, מדינה שבמרכזה ניצב מכון שבתו של הקב"ה, בית המקדש, מדינה שתהיה יסוד כיסא ה' בעולם, כי כדי להופיע את הופעת ה' בעולם, לא די ביחידים מצוינים וצדיקים, אלא יש צורך במדינה, שבה כל המערכות הכלליות מבטאות את רצון ה', וזה החזון שמגלה עם ישראל כאשר הוא נכנס למים הזדונים, כאשר הוא נכנס למצולות הים, ורואה את הגילוי המופלא ביותר זו הזעקה הפורצת מגרונו ומליבו 'תטע אותנו בנחלתך, תבנה בית מקדשך, כדי שה' ימלוך לעד ובכל העולמות'.

לחם? עכשיו?!

מיד אחר ההתרוממות המופלאה הזאת, קורה משהו תמוה מאד, עם ישראל מתעסק בלחם ומים, עם ישראל מתעסק במזון, העם שעלה כל כך גבוה יורד לעסוק בכלכלה הפשוטה והחומרית, איך יתכן הדבר?

הפלא הנוסף הוא, שבקריאה של דברי התורה לא נראה שיש חרון אף, או כעס אלוקי על הבקשות הנמוכות הללו, להיפך הקב"ה מצווה על משה רבנו לעשות ניסים ונפלאות לספק את בקשות העם, ושוב ביקורת לא נמתחת עליהם?

ולענ"ד יש כאן לימוד גדול ויסודי, שחז"ל ברוב חכמתם ביטאו אותו במילים פשוטות:"אין קמח אין תורה, אין תורה אין קמח", ומעבר להבנה הפשוטה:

"אמת שהמזונות ההכרחיים כשהם מצויים יוכל להתיישב בעיונו, וזכות התורה והעיון יישירו אל שיהיה לאדם די צרכיו" או בלשון אחרת: "אם יהיה האדם נטרד תמיד בבקשת מזונותיו, שהוא פרנסת הגוף, אשר א"א להחיות ולהתקיים בלתו, הנה בזה האופן א"א שתתקיים התורה בכללה, כי אם הנפש תהיה נטרדת בקיום הגוף, לא תעסוק בשלמותה כלל, על כן גזר אומר שאם אין קמח והוא מזון הגוף אין תורה, שהוא מזון הנפש. וכן אם אין שם מזון הנפש, הנה הגוף כמאן דליתיה, כמאמר רז"ל רשעים בחייהם קרויים מתים, ואם אין שם מזון הגוף, כי הקמח הוא מזון המדבר, ואם אין באדם שלמות התורה, נמשל כבהמות נדמו, ובהיותו כבהמות השדה וחיתו יער, אין ראוי שיהיה נזון בקמח, וז"א אם אין תורה אין קמח"

יש כאן אמירה יסודית שהבניין שלנו צריך להיות תמים בכל קומותיו הקומה הרוחנית העליונה והקומה הגשמית התחתונה ורק כך נגיע אל מגמתנו, כדי שהופעת השכינה בעולם תהיה שלימה אסור לוותר על אף מדרגה ממדרגות השלמות: "התורה והדרך ארץ שהוא שלמות השכל העיוני והמעשי בהצמדם יחד, יתמלא בית שלמות הנפש כולו אורה, ובהעדר אחד מהם יעדר האחר".

יש כאן אמירה חשובה מאד, אחרי כל ההתעלות, צריך לרדת לחיי היום יום, אל הלחם והמים, ולפעול באמונה ובביטחון, לקבל מלכות שמים ביום יום, בתוך עולם חומרי, בתוך עולם של צרכים ותאוות, צריך שמלכות השמים תחדור אל תוכנו כמים והלחם, לדעת לשאת עיניים לשמים ולבקש ולהאמין.

הציווי האלוקי להצמיד את המן לארון הברית, יש בו אמת יסודית, כדי לקבל תורה באמת, יחד עם הערכים הכי גדולים צריכים שגם המזונות, הכלכלה תהיה מנוהלת על פי אמונה ותורה.

יהי רצון שה' ייתן שכל ובינה בנבחרי הציבור החדשים שלנו, להצליח לבנות כלכלה שתהיה בסיס יציב ואיתן להופעת התורה והשכינה, במהרה בימינו, אמן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן