ביאורי אורות

מאת הרב זאב סולטנוביץ'

י – הֶכְרֵחִיּוּת הַתְּשׁוּבָה וְהַתּוֹרָה זוֹ לָזוֹ בִּכְלָלוּתָן וּבְמַעֲלוֹתֵיהֶן הָעֶלְיוֹנוֹת, פסקה *ב1

במשפט זה הרב קוק עוסק בפן מרכזי בעניין התשובה: אופי המחשבות היוצרות אותה ונוצרות ממנה. תשובה יכולה להיות ממוקדת בקטע מסוים בחיים. אדם הבחין שנהג שלא כשורה בזמן מסוים, ומשום כך הוא מתחרט ומתקן את מעשהו. בתשובה כזו המחשבה ממוקדת במעשים הגלויים, בתוצאה. לאחר שהמעשה החיצוני תוקן, אדם שב לשגרת חייו. בתשובה שלמה לעומת זאת, המחשבה ארוכה ומתייחסת לכל החיים, אדם מתבונן באופן עמוק בשורש החטא, תוהה על כלל אישיותו – במה הוא אינו תואם לטוב הראוי, ומתקן תיקון שורשי ומהותי בנפש.

כְּשֶׁשָּׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֶפְשָׁר אַחַר־כָּךְ לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲרֻכּוֹת, משום שתשובה שלמה משנה גם את אופי תפיסתו של האדם באופן כללי. כעת מחשבתו אינה עוברת מעניין לעניין ברפרוף, אלא בוחנת כל דבר לפרטיו, כמו תהליך התשובה שעבר.

במשך כשלוש מאות שנה הייתה מקובלת בעולם הפיזיקה של ניוטון,[154] שניסח את חוקיה בפשטות גאונית. את כל התופעות אפשר היה להסביר על פי החוקים שניסח. אולם תופעה אחת גרמה למבוכה בקרב המדענים: את התנהגות האור לא ניתן להסביר לפי התיאוריה של ניוטון. מדענים עמלו רבות כדי לגלות איזה פרט חסר בתיאוריה המושלמת כמעט, איזה קטע בדיוק יש לתקן בה כדי שאפשר יהיה להסביר גם את התנהגות האור על פיה. בניגוד לאופי החשיבה שהונח בבסיס הניסיונות של המדענים לפתור את הבעיה, אלברט איינשטיין,[155] שהיה אז אדם צעיר ולא מדען דגול, ואפילו לא קיבל משרה של מרצה באוניברסיטה – חשב "מחשבה ארוכה": הוא תהה על עצם המכניקה של ניוטון, על חוקי היסוד שלה. איינשטיין לא חשב בהכרח שניוטון טעה, אך התייחס באופן שונה לבעיית התנהגות האור; לא ככישלון בתיאוריה שיש לתקן באופן מקומי, פרטי, אלא כנקודת מוצא להבנת מושגי יסוד – המרחב, הזמן, החומר והאנרגיה. מתוך מחשבה ארוכה זו, כתב איינשטיין בשנת ה'תרס"ה (1905), מאמר בשם 'תורת היחסות הפרטית', שהחריב לאחר עשר שנים ל'תורת היחסות הכללית'. בכך התחיל עידן חדש במדע. גם זה סוג של תשובה שלמה, העמקת המבט וחשבון כללי מתוך כישלון בפרט מסוים.

וְכָל זְמַן שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא מְפֻקְפֶּקֶת, כלומר – נוגעת לחלק מסוים בחיים, לחוליה אחת מתוך כלל חוליות הנפש,[156] ומשום כך שולית, הולכת כלעומת שבאה ואינה משפיעה על כלל החיים – הַמַּחֲשָׁבוֹת הָרוּחָנִיּוֹת הִנָּן רַק בְּגֶדֶר רָצוֹא וָשׁוֹב, בְּהֶעָרוֹת קְטַנּוֹת וּמֻפְסָקוֹת, המחשבות המרכיבות אותה באות בהפסקות, בהבזקים קצרים המופיעים ונעלמים במהירות.

ארבעים יום בלבד לאחר מעמד הר סיני, מעמד ההתגלות האלוהית לכלל ישראל באופן שלא היה כדוגמתו בתולדות האנושות, בני ישראל חטאו בעגל. החוויה הכבירה של התגלות בקולות וברקים תמה לאחר מספר שבועות, ומשה נאלץ לשבור את הלוחות שהיו יצירה אלוהית. ביום הכיפורים, כאשר ישראל שבו בתשובה, ניתנו הלוחות השניים שמשה היה שותף ביצירתם (תענית ל, ב). אחרי הטרגדיה של חטא העגל, בני ישראל הבינו שמעמד הר סיני איננו מופע חד פעמי שממשיכים בשגרת החיים לאחריו, אלא תחילת הופעתה הנצחית של התורה בעולם. מחשבתם נעשתה ארוכה, ומתוך השתתפותם ביצירת הלוחות על ידי משה הכירו שהתורה נוגעת לכל חייהם למשך אלפי שנים. זוהי תשובה שלמה שנוגעת ביסודות הכישלון ויוצרת דרכו תפיסה חדשה של כלל המציאות, עמוקה וזכה יותר.

[154] אייזיק ניוטון, ה'ת"ג-ה'תפ"ז (1643-1727), אנגליה. מדען מתמטיקאי ופיזיקאי, מהגדולים והמשפיעים בכל הזמנים.

[155] אלברט איינשטיין, ה'תרל"ט-ה'תשט"ו (1879-1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה. תורת היחסות אותה פיתח, שינתה את כל אשר היה ידוע אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכח המשיכה.

[156] ברכות כח, ב: "ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי, המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה".

אולי יעניין אותך

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן