חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

יש לך שאלה?

פרשת תרומה – השולחן והפרנסה

מרכזיות השולחן

פרשת השבוע עוסקת כולה בבניין המשכן וכליו. בעבר הראנו כיצד המשכן וכליו מייצגים את המבנה של העולם הרוחני הפנימי והאידיאולוגי של האומה הישראלית ושל כל אחד ואחד מישראל.

היום ננסה להתמקד בשולחן לחם הפנים ובמה שניתן ללמוד ממנו על עולמנו הפנימי ועל חיינו. הדבר הבולט הראשון לגבי השולחן הוא שאחרי בניין הארון- בו פותחת הפרשה- התורה מציינת את בניין השולחן. הדבר מפתיע שכן לו היינו מתיימרים לדרג את הכלי המשכן, על פי חשיבותם וקדושתם, ברור שראש וראשון היה ארון הברית, ואחריו סביר להניח שרובנו היינו מציינים את המזבח או את המנורה, אך לא את שולחן לחם הפנים…

עניינו של השולחן הוא הפרנסה. על השולחן שמים לחם, אשר מייצג את כלכלתו של האדם וקיומו הפיזי. כפי שכתוב "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".

הדבר החשוב ביותר בחייו של האדם הוא הברית והקשר של האדם עם הקב"ה- קשר המיוצג על ידי ארון הברית והכרובים. והדבר השני בחשיבותו בחייו של האדם הוא כלכלתו, וזוהי גם המציאות: כלכלת האדם תופסת חלק גדול מאוד ממחשבותיו, מאמציו ואולי את החלק הארי בזמנו. מתוך דברים אלו נפנה לראות את הפסוקים העוסקים בשולחן:

"ועשית שולחן עצי שיטים, אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו". התורה בחרה את השולחן כדבר המייצג את כלכלתו של האדם- לומר לנו שכפי שתפקידו של שולחנו של אדם הוא לשרת את האדם ולשמש לו כעזר וסיוע, כך גם כל עיסוקו של האדם בכלכלה.

העבודה צריכה לשרת את האדם ולסייע לו, ולא שיהפוך משועבד לה.

עוד דבר שאנו רואים כאן הוא שהמידות של השולחן- אמות שלמות הן: אמתיים ואמה. דבר זה מלמד אותנו שהאדם צריך להסתפק ולשמוח במה שיש לו.

לעומת הארון שכולו עשוי במידות חצויות- דבר המלמד אותנו שהאדם צריך להרגיש שהוא באמצע הדרך בלימוד התורה, בשולחן האמות שלמות- לומר לנו שברגע שלאדם יש די צרכו ומחסורו, הוא לא צריך לרצות עוד ועוד .

עם זאת יש מידה אחת חצויה בשולחן, והיא מידת הקומה. וביאור הדבר הוא שאין צורך לשאוף, להתקדם ולהתפתח עוד ועוד בכמות הכסף שיש לאדם, אך כן עליו להתקדם באופן מתמיד בשימוש שלו בכסף, שהוא בחינת הקומה.

מטרת הפרנסה

"וציפית אותו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב". – אף על פי שאנחנו עוסקים כאן בעניין חומרי, בעניין הפרנסה והכלכלה, אדם צריך לכבד ולייקר את עבודתו ומעשיו, ואת הדברים המשרתים אותו למילוי יעודו. אנו מצפים את השולחן העשוי עץ בזהב טהור, ובנוסף לכך גם מעטרים אותו בזר. הזר בה ללמדנו לייקר את העמל והעבודה וכן את האמצעים המקדמים את חיינו.

לעיתים דווקא אצל אנשים ששמים את הארון בראש מעייניהם ישנו זלזול בעמל, בעבודה, בעניינים החומריים- (וכפי שנראה להלן- שלא בצדק). וכאן אנו מגיעים לאחת הנקודות החשובות ביותר. מדוע הפרנסה והכלכלה כה חשובים, מדוע יש לעטרם בזר? מדוע רבי היה מכבד עשירים?

נראה שהסיבה לכך היא שהעיסוק בפרנסה איננו דאגה פרטית אנוכית אלא הוא תיקון ויישוב העולם. האנשים מפרנסים זה את זה על ידי שכל אחד מביא ערך ותועלת לחברו ולסביבתו.

הפרנסה הינה תוצאה נלווית וחשובה אך לא מטרה. המטרה היא להביא ערך ותועלת, לקדם את העולם וליישב את העולם. וכדי להבין את המשמעות הגדולה של הפרנסה והכלכלה, אנו מעטרים את השולחן בזר.

את פרשיית השולחן מסיימת התורה בפסוק "ונתת על השולחן לחם פנים לפניי תמיד". לעומת השולחן המייצג את מחשבותיו הפנימיות, הלחם מייצג את הפנים של האדם ואת ההשפעה שלו על העולם. והדגש הוא שהאדם צריך כל הזמן לשים דגש על ההשפעות שלו ובייחוד שכל השפעותיו יהיו מכוונות לשם שמים, יונקות מההשפעה האלוקית, כפי שה' מאיר לנו פנים, כך אנו צריכים להאיר ולמלא את העולם בטוב וחסד.

כדי שהפרנסה תפעל את פעולתה עליה להיות מכוונת תמיד נוכח פני ה', בבחינת "ושיוויתי ה' לנגדי תמיד", כאותה הפרשה הקטנה שכל גופי תורה תלויים בה- "בכל דרכיך דעהו".

יהי רצון שנזכה להאיר ולהועיל, לקדם ולהביא ערך לכל סביבותנו ולהיות כל הזמן מכוונים "לפניי תמיד"

(מי שמעוניין ללמוד להיות בשמחה, מוזמן לצפות ביום חמישי הבא בכנס וירטואלי חינמי שיעסוק בנושא, וגם אני אופיע שם)

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן