יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

– שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

לסיכום – מותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

שלום לרבנים, מה לכוון בדיוק בזמן בניית הסוכה ובזמן הנחת הסכך? לקיום מצוות בניית סוכה? קיום מצוות בניית סוכה לחג הסוכות? הנחת סכך לשם צל? תודה רבה ופתקא טובה

לשם מצוות סוכה (המילה סוכה היא מלשון צל – שסוככת על האדם).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-26 15:13:21

שלום וברכה, שלחתי שאלה אך קבלתי תשובה שלא עליה שאלתי אולי לא הייתי ברור אז אני שואל בצורה יותר ברורה. יש לי פרגולה, לאחר פנית הפרגולה הנחתי סכך קבוע אשר הקנים שלו מחוברים בחוט ברזל וכן הסכך קשור בחוט ברזל לפרגולה כי יש רוחות מאוד חזקות באזור שאני גר. עכשיו לגבי סוכות. ע"פ הבנתי מהפניני הלכה, מכוון שייש לי בדפנות טפח אין לי צורך להרים ולהוריד את הסכך (כי יש מעל טפח בדפנות) וכן סכך שקשור על חוטי ברזל כפי שהסברתי הוא קשר מעיקר הדין (לפי חלק מהפוסקים וכו') אני כן רוצה להחמיר לדעת רוב הפוסקים (או להדר) מצד שני מאוד מסובך להוריד את הסכך עם הברזלים (לשים סכך כשר ) ולאחר סוכות להחזיר אותו יש סיכוי שיתפרק. לכן אני מחפש דרך אחרת להכשיר את הסכך מעבר "לעיקר הדין". האם יש אפשרות להשאיר את הסכך המחובר עם הברזלים ומעליו להניח סכך כשר (אין בעיה שזה יהיה מעובה מדי?) או שאפשר לחזק את הסכך עם הברזלים ולהניח עליו מוטות עץ המחוברות ללא ברזל לפרגולה כך שלכאורה חוטי הברזל לא נצרכים (הקנים היו מחוברים מספיק חזר עם מוטות עץ על הסכך ) וכך בעצם הסכך כשר גם למחמירים ?מקווה שהובנתי , אפשר לתשובה על 2 האפשרות הכתבתיתודה

התשובה נשארה בדיוק כפי שהיתה.

עניין הטפח בדפנות מועיל רק לעניין זה שאפשר לשים את הסכך לפני הדפנות. אבל אין לו קשר למקרה שלנו. כאן יש לנו בעיה עם סכך שנחשב כתקרת בית בגלל אופיו וחיבורו הקבוע, וכדין פרגולה המבואר בפניני הלכה. כדי להכשירו לסכך, צריך לפרק את החיבור שלו לסוכה ולהרימו לשם מצוות סוכה, כמו שעושים לקרשים של פרגולה שרוצים שהם יהיו הסכך של הסוכה. אחרי שתעשה זאת, תוכל לשים עליו קרשים באופן שלא יעוף ברוח מצויה, ואז תוכל לשוב ולחבר את הסכך לסוכה על ידי חוטי הברזל. ולכתחילה אל תחבר את הסכך בעצמו, אלא תעשה 'סנדויץ', כלומר תחבר את הקרשים לסוכה על ידי חוט הברזל.

גם לאחר כל זה הסכך יהיה קשר רק מעיקר הדין, מפני שהקנים עצמם מחוברים בברזל ולא בחוטים.

להניח מעל הסכך כמו שהוא עכשיו סכך כשר לא מועיל, כיון שהסכך כמו שהוא עכשיו פסול לסכך, וכיון שהוא מהווה רוב צל ליושב בסוכה, אינו יכול לשמש כמעמיד לסכך אחר שתשים עליו.

להניח עליו מוטות עץ אפשר רק לאחר שהסכך עצמו יהיה כשר, וכדי שהוא יהיה כשר על פי פניני הלכה צריך להתיר את חיבורי הברזל ולהרים אותו. לאחר שתעשה זאת, תוכל להניח עליו מוטות עץ, ואז לחבר את הסכך שוב בברזלים.

כל זה על פי פניני הלכה. אמנם יש מקלים בפרגולה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-26 13:53:37