שלום וברכה 1. כל הדינים של מה לעשות אם חמץ שמוצאים בחג עצמו וכו זה דווקא אם לא עשה מכירת חמץ? ואם עשה צריך לשים בצד כי זה של הגוי? 2. בעניין הפופקורן לאשכנזים בפסח – אז אם מכין אותו עם שמן זית טהור ומקפיד שלא יהיה מים כלל בסיר וכו זה מותר?

1. לכתחילה נכון שלא למכור סתם כך את כל החמץ שיש לו בבית, אלא למכור את המאכלים שנמצאים בארונות מאוד מסוימים. זאת כדי שהמכירה תהיה רצינית. במקרה כזה, אם מצא חמץ גמור בפסח, צריך לבערו, שהרי אינו מכור. אמנם מי שמכר את כל החמץ שיש לו בבית, אסור לו לבערו, שהרי הוא של הגוי, וישים אותו בארון שיש בו שאר דברים שמכר. ומי שקנה בטעות חמץ בפסח, כגון שקנה וופלים או ביסלי שחשב שהם כשרים לפסח, וגילה שלא, כיוון שלא מכרם, צריך לבערם.
   מה הדין של מאכלים שאינם חמץ אבל גם אינם כשרים לפסח, ולא מכרם? אם אין סבירות שיש ברכיבים שלהם חמץ, אין צורך לזורקם בפסח, אלא אפשר לשים אותם בארון סגור.הסבר– כיון שאין סיבה שיהיה במאכלים אלו חמץ, אזי מן הסתם גם אם יש שם חמץ הוא בטל בששים קודם פסח, ולדעת השו"ע גם אם החמץ יבש (פירור), אינו חוזר ונעור בפסח. וגם למנהג הרמ"א, אם המדובר בחמץ לח אינו חוזר ונעור, וגם אם מדובר על חמץ יבש, יש בזה סס"ס: אולי אין שם חמץ, וגם אם יש חמץ אולי הלכה כמא"ד שגם חמץ יבש שבטל בשישים לא חוזר ונעור, וגם אם הלכה כמא"ד שחוזר ונעור ביבש, י"א שרק אם יבשל התערובת בפסח אמרינן חוזר ונעור (א"ר,פמ"ג, עול"ש,נהר שלום. הביאם המ"ב תמז,לג ולא דחאם. בספר הלכות חג בחג הביא את המ"ב הזה למעשה, אך בפנה"ל סובר שאין הלכה כך, ומ"מ ברור שניתן לצרפם לספק בנד"ד. עוד יש לציין את המובא ברמ"א,ד ומ"ב שכשיש חשש שנשארו פרורי חמץ בתבשיל, אמנם אסור לאוכלו בפסח, אבל הוא מותר בהנאה, וכ"ש שמותר להשהותו. וכן מובא במ"ב תנג,כז שכאשר חשש החימוץ רחוק, אסור באכילה אך מותר להשהותו בלא למוכרו – "ואם עבר ולתת (את החיטים) אסור לאוכלן ולהנות מהן בימי הפסח. ומ"מ להשהות קמח החיטים הלתותים מותר בפסח אם שרן במים מעט וטחנן מיד אחר הלתיתה…".
2. לכאורה לא, שהרי אם ההוראה לנהוג בקטניות כמו קמח, הרי מנהג האשכנזים להחמיר במצה עשירה שמא יש בנוזל מעט מים. סביר מאוד שבהרבה מסוגי שמני הזית שמים מעט מים (אין חובה לדווח על כך עד אחוז מסויים).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-16 10:44:11

שלום רב, בפניני הלכה פסח, כתוב שמותר בשעת הצורך לאכול מעט דברים אחרי קדש בליל הסדר. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה: 1. אם צריכים לאכול, האם עדיף שזה יהיה מיד לאחר קדש ולפני כרפס? או שאפשר גם אחרי כרפס? 2. כתוב שאחרי האוכל לאחר קדש, יש לברך ברכה אחרונה. האם הכוונה בורא נפשות על האוכל? האם הברכה לא יפטור ככה גם את היין ולכן יש לברך מעין שלוש לפני בורא נפשות? או שמספיק לכוון לא להוציא את היין בכוס ראשונה בבורא נפשות? תודה

תחילה נביא את ההלכה למעשה כפי שהיא מובאת בספר שיצא כעת לאור – קיצור הלכה – המביא את כל פסקי ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה בספר אחד: "מי שרעב מאוד עד שקשה לו לומר את ההגדה בריכוז, יכול לאכול לאחר הקידוש מעט פרי, ירק או ביצה, ויברך ברכה ראשונה ואחרונה. ומשהתחיל לומר את ההגדה, אסור להפסיק בשתייה או אכילה (ויש מקילים)."

1. לפי זה, ההיתר לאכול הוא עד תחילת המגיד. אמנם לכתחילה עדיף לאכול לפני הכרפס כדי שברכת בורא נפשות על המאכלים שאוכל לא תפטור את הכרפס.

2. יברך בורא נפשות, ואינה פותרת את היין, שהרי ברכתו מעין שלוש, ובברכת המזון פותרים את שתיית שתי הכוסות הראשונות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-14 14:34:49

שלום, האם אוכל לחתולים צריך הכשר לפסח או לא?

דין זה מובא בפניני הלכה פסח פרק ב, ובספר הקיצור לכל ספרי פניני הלכה שיצא כעת –

"חמץ שכבר מתחילה לא היה ראוי למאכל אדם כלל, אף שראוי למאכל כלב, לא חל עליו איסור חמץ. אמנם חמץ המצוי במאכלים שמכינים לכלבים וחתולים, ראוי מתחילתו למאכל אדם בשעת הדחק, ולכן חובה לבערם לפני פסח."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 08:20:22

שלום, בהכשרת תנור (מטרף לכשר או לפסח או בין בשר לחלב) כתוב שצריך לשים על החום הגבוה ביותר. האם חובה לשים על הטמפרטורה הגבוהה ביותר או שישנה טמפרטורה מדוייקת שמספיקה (למשל 200 מעלות)? אם לא וחייבים דווקא את הטמפרטורה הגבוהה ביותר, האם צריך גם להפעיל את מצב מאוורר טורבו או שמספיק מצב חום עליון ותחתון? השאלה לגבי 3 הדברים: הכשרת תנור טרף, הכשרה לפסח, והכשרה בין בשר לחלב. תודה רבה

צריך לחמם על הטמפרטורה הגבוהה ביותר של התנור. לגבי מצב מאוורר טורבו, אם איני טועה הוא לא יוצר חום גבוה יותר, אלא רק מפזר בשווה את החום בתנור כדי שהאפייה תהיה אחידה, לכן לא צריך להפעילו. אבל אם הוא מגביר את החום, צריך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 06:55:50

שלום, יש לי חבילת אורז סגורה מלפני פסח, שלא רשום עליה כשל"פ, האם מותר לבשל ולאכול אותה בפסח?

מותר על ידי ברירה טובה. אבל כיוון שאורז זה דבר שנשמר היטב, עדיף להתרגל לקנות לפסח רק דברים שכתוב עליהם שהם כשרים לפסח, כדי לא להסתבך, כי סביר שהמפעל מקפיד יותר בייצור לפסח מכל חשש חמץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-15 08:16:18