חיפוש

לוח אירועים


שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

מאמרים אחרונים:

גדולי ישראל

מוסר, תורה ומדע

יחסו של ר' ישראל סלנטר להשכלה כללית, כפי שמעיד הרב דב כ"ץ. ר' ישראל מעתיק את פעילותו לגרמניה וצרפת * ר' ישראל עוסק בלימודי מדע והשכלה, כשיטת הגר"א. תמיכתו בשיטת 'תורה עם דרך ארץ' בגרמניה.

ר' ישראל סלנטר מול ההשכלה

הראי"ה קוק נוהג אבלות בפטירת ר' ישראל סלנטר אף שלא פגשו מימיו. לא לדקדק במצוות על חשבונם של אחרים. מפעל ההצלה של ר' ישראל ותלמידיו בעת מגיפת חולירע. נזיפה ברב זקן שחשש מחילול שבת לצורך פיקוח נפש.

לתקן את שורש הפורענות

מתפללים לשלומם ולהצלחתם של חיילינו. החיילים במסירות נפשם נדרשים לתקן את מה שקלקלו הממשלות. התדרדרות מצבנו – בגלל הניסיון לרצות את האויב, מקמפ-דייויד ועד היום.

חיים ומוות על קידוש ה'

הרב ד"ר ווייל, רב קהילות צרניקאו ודיסלדורף, גילה נאמנות למופת למדינתו גרמניה, שמצדה גמלה לו בהתנפלות על ביתו בפוגרום ליל הבדולח ולא חדלה לבקש את נפשו גם כשברח להולנד.

התורה של כולם

בשמחת תורה מתגלה הקשר של כל יהודי אל התורה ● לכל אדם מישראל יש אות בתורה שרק הוא יכול לגלותה ● מעשה בעם הארץ שאכל על שולחנו של רבי ינאי ● קריאת התורה – עיסוק בתורה בציבור.

מורשתו הרוחנית של ר' צדוק

התמדתו בלימוד תורה גם בעת כהונתו כאדמו"ר ● סיום מסכת בכל יום ושתי מסכתות בשבת ● מקצוע מומלץ: מלמד תינוקות ● ארון מיוחד לספרי חול ● דואט עם חסיד זייפן במיוחד.

אדמו"ר בעל כורחו

ר' צדוק הכהן מלובלין שקוד על התורה ובורח מן הרבנות ● מדוע סירב ר' צדוק לפלפל עם הרוגוצ'ובר בדברי תורה ● התמנותו לאדמו"ר בלחץ החסידים לאחר פטירת ר' לייבלה אייגר.

הגאון הליטאי שהיה לאדמו"ר

הגאון המופלא רבי צדוק הכהן מלובלין ● מעלתם של ספרי החסידות שכתב, שכעת הושלמה ההדרתם מחדש ● חשיבותו בעיני הרצי"ה קוק זצ"ל ● גאונותו מילדות, התייתמותו, והפרשה העגומה של נישואיו הראשונים.

בדרכו של הרמב"ם

האם רוב המתגיירים אינם שומרים שבת? ● ספר שו"ת 'שיח נחום' מאת הרב רבינוביץ', מגדולי רבני הדור, פרשן הרמב"ם שהולך בדרכו ● סיוע לדבר עבירה בהזמנת חילוני לסעודת שבת, ובהשתתפות בתכנית טלוויזיה שתשודר בשבת.

רוח חדשה

ספרו של הרב חיים סבתו, 'בואי הרוח', מחזק את ערך הכבוד לדברים החיוביים במציאות ● מעשה התחפושת בתלמוד תורה בירושלים, מתוך הספר ● רגישותו של המלמד למצבו של הילד נטול האמצעים.

רבי ישראל סלנטר, גאון התורה והמוסר

לדמותו של ר' ישראל מסלנט, מחולל 'תנועת המוסר' ● התגלות כשרונותיו מגיל צעיר והתפתחותו בלימוד התורה ● התקרבותו אל רבו בתורת המוסר, ר' זונדל ● החלטתו להקדיש את חייו לתיקון הכללי.

שירות צבאי מתוך תורה

שאלה: האם אין חובה להישמע לדעת מומחי הביטחון הרואים צורך בהארכת השירות של תלמידי ההסדר? ● תשובה: בעת מלחמה יש להישמע למומחי הביטחון, אך כעת לא הוכרזה מלחמה.

דילוג לתוכן