חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

פרשת פקודי ופורים – לא לשכוח מה מונח לנו על הכתפיים!

התורה אומרת:

וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זיכרון לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

גם בפרשת תצווה אומרת התורה:

ושַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן

גם אבני המילואים, הנמצאים על החושן אומרת התורה שהם לזיכרון:

וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד.

וננסה לבאר מה עניינו של הזיכרון האמור באבני השוהם, האבנים המונחות על כתפות הכהן הגדול ומה עניינו של הזיכרון שמוזכר באבני המילואים המונחות על ליבו של הכהן הגדול.

רש"י מפרש בפרשת תצווה את אבני השוהם:

שיראה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם.

ונראה שרש"י יפרש שהן אבני השוהם והן אבני המילואים נועדו להזכיר את שבטי ישראל, ולהזכיר זכות אבות.

בדומה לכך מפרש  בספר "כוונות התורה" (לספורנו), שגם אבני השוהם מטרתן:

להשיג רחמים על ישראל בזכותם.
וגם אבני המילואים מטרתן:

שיזכור ה' את זכותם ויפקוד את בניהם לשלום בזכותם.

אך המשך חכמה מפרש שאמנם אבני המילואים הם זיכרון לפני ה', ומטרתם להזכיר את זכותם של ישראל, אך אבני השוהם הם אבני זיכרון לבני ישראל, ועניינן שעם ישראל יזכור:

שיזכרו בני ישראל ששמותם חקוקים באפוד לפני ה', ויתביישו לעשות עבירה. וכמו שאמרו גבי יוסף 'ותתפסהו בבגדו לאמור וגו' – באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון. אמר לו, יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?! – והיה לבבם דבוק לה' שיזכרו מעלתם שהם נושאים את הכבוד.

יש חשיבות עצומה להזכיר את זכותם של ישראל לפני ה', להתפלל להצלחת האומה, להתפלל לניצחונה, להזכיר את זכות מסירות הנפש, להזכיר את החסד והטוב של עם ישראל, את האמונה ואת התורה, לדבר טוב על ישראל!

ויש גם חשיבות עצומה לזכור מי אנחנו, מה מעלתנו, מה תפקידנו, לזכור שהקב"ה קרא את שמו הגדול והקדוש עלינו, יש לנו תפקיד ושליחות שאין גדולה ממנה, לקדש שם שמיים, להביא את דבר ה' לעולם ולתקן עולם במלכות שד-י!

בימי מלחמה אלה, אסור לנו לשכוח מי אנחנו ועל מה אנחנו נלחמים, ודווקא בגלל זה ובזכות זה, אסור לנו לפגוע בכבוד עם ישראל, אנו חייבים לנצח.

אנו עומדים לפני פורים, כל עניינו של פורים הוא להזכיר לעם ישראל מי הם, לרומם את קרנם של ישראל, שהרי השאלה הכי בסיסית בכל סיפור המגילה היא מדוע מרדכי לא כרע ולא השתחווה להמן? – יש מדרשי חז"ל שרצו לטעון שהיה על המן עבודה זרה ולכן מרדכי לא השתחווה, אך אין לכך רמז בפסוקי המגילה וזה נראה רחוק מאד מפשוטה, הסיבה שמופיעה במפורש במגילה היא – שהוא יהודי:

וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי!

אך יש להבין למה זה מונע ממנו להשתחוות להמן?

חז"ל במדרש מתארים שבני דורו של מרדכי טענו בפניו שהוא מסכן את עם ישראל. הם דורשים את הכתובים הללו כך:

'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה' – אמר לו הוי יודע שאתה מפילנו בחרב, מה ראית שאתה מבטל קלווסין של מלך?

לכאורה הם מעלים טענה מוצדקת, הרי באמת אין כאן שום איסור, ולא מובן מדוע מרדכי לא היה מוכן להשתחוות להמן. נהגו תמיד להשתחוות לשרים חשובים, למלכים, ואנו מוציאים במקרא שאיש היה משתחווה סתם לרעהו. מדוע מרדכי לא היה מוכן להשתחוות להמן ובעקשנותו הזו הוא סיכן את עם ישראל כולו?

ונראה שמרדכי ראה שעם ישראל באותו הדור שכח מיהו, הוא הולך ונטמע במלכות פרס, הוא משתתף בסעודת אותו רשע, שחגג את אי שיבת ישראל לארצם, ומרדכי אומר צריך להזכיר לעם ישראל את כבודם וייעודם.

וכפי ששמו חז"ל בפיו של מרדכי:

אמר לו בנימין אבי במעי אמו היה ולא השתחווה, ואני בן בנו, שנאמר 'איש ימיני', וכשם שלא כרע אבי, כך לא אכרע לך, לכך נאמר 'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה'

אמרו חכמים מרדכי היה משבטו של בנימין, והוא אומר לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו, הרי שהייתה השכינה שרויה אצלו, אמר מרדכי אני איני יכול להחניף לרשע, שאני טעון סגנום של מלך, ואיפשר לי להשתחוות לו, אלא שלא ייזל השכינה השרויה אצלי על כתפיי, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה'.

זה מופלא, הרי אמרנו שאבני השוהם, הנמצאים על כתף הכהן הגדול, הם כמו הדרגות הנמצאות על הכתף, שמזכירות את הדרגה והמעמד, את התפקיד והשליחות, אומר מרדכי אני לא יכול להשתחוות, להשפיל את עצמי, יש לי שכינה על הכתף – 'ובין כתפיו שכן' – יש לי ייעוד ודרגה.

הכתף מייצגת את הכבוד והמעמד.

מרדכי טען שהוא נושא את דגלה של השכינה: "אני טעון סגנום של מלך". עם ישראל הם הסמל של הקב"ה בעולם – בין אם הם רוצים בכך בין אם אינם רוצים בכך.

מרדכי הבין שדגל כבוד ישראל הוא כבוד שמים. אין ספק שעמידה נועזת כזאת היא הימור עצום, אבל מרדכי ידע שאם הוא לא יהמר, אם הוא ייכנע בפני המן, הם בוודאי לא יינצלו. אולי יצליחו לדחות את הקץ בכמה שבועות, חודשים או שנים, אבל הקץ יגיע והמן יעשה בעם ישראל כרצונו. הוא הבין היטב מה זמם המן. מרדכי הבין שאם יש סיכוי כלשהו להצלה הוא רק בדרך של עימות ישיר – להיקהל ולעמוד על נפשם, וכדי שהיהודים ייקהלו ויעמדו על נפשם, הוא צריך להרים את דגל כבוד ישראל. עם מושפל שמחניף לרשע אינו מסוגל לעמוד על נפשו.

מרדכי לא סירב להשתחוות כי היה על המן דמות של עבודה זרה, הוא סירב להשתחוות להמן כי הוא בעצמו נשא את השכינה עצמה על כתפיו, כדברי המדרש. הוא עמד ואמר – אני יהודי, ואני לא אכרע ולא אשתחווה כי על כתפיי שורה השכינה. כבוד השמים הופקד בידי. אנחנו יודעים את סופו של הסיפור – אנחנו יודעים שמרדכי הצליח לגרום למהפך קיצוני בעם ישראל, מן הקצה אל הקצה. עם ישראל נזכר מי הוא ומה הוא נושא על כתפיו, וממילא התכנסו לעמוד על נפשם והכניעו את המן צורר היהודים.

דווקא בפורים הזה, שאנו נתונים במתקפה חסרת תקדים בכל תולדות מדינת ישראל (ח"כ עמית הלוי), מפי אויבים וידידים מזויפים, נתונים לניסיון ההשפלה הגדול בתולדות מדינת ישראל, נזכור שאנו יכולים וצריכים לעמוד זקוף, קוממיות בארצנו, להרים את הכתפיים, ולזכור שאנחנו לא לבד:

וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם!

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן