חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת זכור ופורים – לא להיבהל מהתחפושות והמסכות – לדעת שכולנו עם מרדכי!

אנו עומדים לפני חג הפורים, כבר כתבנו שמרדכי לא כורע ומשתחווה להמן, כדי לעורר את עם ישראל לזכור מיהו ומהו, את גדולתו וייעודו, את תפקידו ומעמדו.

אך אולי צריך לשאול, איך ייתכן שמרדכי לקח סיכון עצום כל כך? הרי הישועה החלה כי עם ישראל התעורר, עם ישראל התכנס והתאחד, אך אם זה לא היה קורה? אם עם ישראל לא היה מתעורר?

התשובה היא שמרדכי מכיר את עם ישראל, מרדכי מלא באמון בעם ישראל, הוא יודע שהעם הזה, מלא ברצון, מלא בקדושה וממילא ברור שהוא יתעורר.

הראשון לזהות את הכוחות שיש בכל האומה הוא דווקא המן, כשמרדכי לא כורע ולא משתחווה לו הוא מחליט להרוג את כל היהודים:

וַיְבַקֵּשׁ הָמָן, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–עַם מָרְדֳּכָי.

המן מזהה שכל היהודים הם עם מרדכי, גם אלו שנהנו מסעודתו של אותו הרשע, גם אלו שמנסים להתבולל ולהיות חלק ממלכות פרס, כל היהודים הם עם מרדכי.

המן יודע לזהות שמאחורי התחפושת  והמסכות, כל היהודים הם עם מרדכי.

אמנם בגלוי יש רק 'איש יהודי' אחד בשושן הבירה:

אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ–אִישׁ יְמִינִי, אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה–אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

יש רק איש יהודי אחד, שזוכר מיהו ומהו, הוא זוכר שהוא גולה ולא שייך לכאן, הוא זוכר שהוא גולה ומצפה לחזרתו לירושלים.

אבל זה רק ברובד הגלוי, באמת, כל היהודים המנסים לברוח מיהודותם הם 'איש יהודי' הם 'עם מרדכי'.

המן יודע את זה, וגם מרדכי יודע את זה, ולכן הוא לא מהסס, ומכניס את עם ישראל לסיכון אדיר כי הוא יודע שברגע שתתעורר הסכנה, כולם יסירו את המסכות והתחפושות, ויגלו שהם יהודים ושהם מאוחדים!

יום הפורים, כותב הרב חרל"פ, הוא יום גילוי פנימיותם של ישראל, בפורים שותים יין לגילוי הסוד, לגילוי הכוחות האדירים באומה.

הגמרא מנסה לברר על מה נגזרה הגזירה הנוראה להשמדת עם ישראל:

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם אמרו אתם, אמרו ל:ו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע
אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו?
אמרו לו אמור אתה:: אמר להם מפני שהשתחוו לצלם.
אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר? (הרי אם עבדו ע"ז, באמת דינם מוות, ומדוע נעשה להם נס?) אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים.

הגמרא בעצם מגלה, שכל הנס היה כדי להסיר את המסכות, כל ההשתחוויה הייתה חיצונית, אך בפנימיותם עם ישראל, הם עם ה'!

לכן בפורים קיבלו את התורה מרצון, כי התגלה, הרצון האמיתי של ישראל, הרצון המוסתר והמוחבא.

לכן אדם מחויב ביום הפורים להשתכר, מחייב איניש לבסומי בפוריא, כי כל השנה אנו חיים עם רצונות חיצוניים, כל השנה אנו לא מוציאים את הרצון האמיתי אל הפועל, אך כשאדם שותה המחסומים משתחררים, הפחד והבושה, מסתלקים, ואז אדם יכול לומר את האמת הפנימית שלו, שאנו רואים כל שנה, שהיא מלאה בטוב, מלאה באהבה ובגבורה, בקישור לקב"ה, לתורה, לעם ישראל ולארץ ישראל.

השנה, יותר מכל שנה, אנו יודעים כמה מרדכי צדק, כמה העם המופלא הזה, יש לו חוץ ויש לו פנים, וברגע שהוא נתקל ברוע וברשע, הטוב האדיר של העם הזה מתגלה, באחדות מופלאה, בגבורה עצומה, במסירות נפש ובנתינה ללא גבול.

אנו אומרים 'שושנת יעקב צהלה ושמחה', והרבה שנים תמהתי למה דווקא בפורים מדמים את ישראל לשושנה? מה עניינו של הדימוי הזה?

הדימוי של עם ישראל לשושנה הוא משיר השירים:

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת

מה הביטוי הזה אומר:

במדרש ראו בפסוק זה דימוי לישראל הנתונים בין אומות העולם:

'כשושנה בין החוחים'. אימתי השושנה נאה? כשהיא נראית למעלה מן החוחים, אם נתחייבה השושנה הרוח נושבת בחוחים והם מכים אותה.

השושנה יכולה להתערב בחוחים ולשכוח שהיא שונה ואחרת, כשזה קורה הקב"ה דואג שהחוחים ידקרו אותה, ואז היא נזכרת שהיא לא חלק מהם וחוזרת למקומה.

עוד אומר המדרש שבקריעת ים סוף נעשו שושנים:

ראו אותו על הים, נעשו שושנים!

מתוך המצוקה הנוראה על הים, עם ישראל נזכרים מיהם ומה ייעודם.

השושנה יכולה לעמוד בין החוחים גם לה יש קוצים ועד שלא תפתח את עליה הכותרת שלה, היא עלולה להראות כמותם, אך שיש סכנה, שיש גזירה, עם ישראל מגלה שהוא אחר שהוא לא כמו החוחים, אלא הוא שושנה!

כשם שהשושנה פותחת לפתע את עליה ומתגלה במלוא יופייה, כך ישראל עשויים להראות עכורים, סגורים ודוקרניים, ואז בעת רצון נופלות לפתע המחיצות, ומתגלה פנימיותם של ישראל,

רש"י על פי מדרש אחר כותב:

כשושנה בין החוחים – שמנקבין אותה, ותמיד היא עומדת בנוייה ואדמומיתה. כן רעייתי בין הבנות – מפתות אותה לרדוף אחריהן, לזנות כמותן לאלוהים אחרים, והיא עומדת באמונתה!

שום כוח, שום לחץ או השפעה חיצונית לא ישפיעו עלינו, שושנת יעקב, גם שאנו במצב לא טוב, יעקב ולא ישראל, אנו באמת, דבקים בה' בפנימיותנו.

התפקיד של עמלק הוא להיות הקוץ שדוקר את השושנה ומזכיר לה שהיא לא כמו החוחים, לעורר את פנימיותה, לגלות את תפקידה.

נזכה בפורים הבעל"ט לגלות את פנימיותנו ואת פנימיות כל עם ישראל, נגלה את הטוב האדיר שטמון בנו, נזכה לראות מעבר לתחפושת, מעבר למסיכה, נלך בדרכו של מרדכי שהאמין בטוב ובקדושה שיש בעם ישראל.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן