שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

פרשת וישב

בפרשה כתוב "..והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו .." מדוע לא מוזכרים בני לאה ?

רש"י – לפי שהיו אחיו מבזין אותן בתור בני השפחות ולכן מתוך צדיקות היה מקרבן

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-07 06:07:25

מעשר כספי חתונה

שלום רב לרבנים אנחנו זוג שנשוי כבר שנתיים. שואלים בדיעבד על כספים שקיבלנו בחתונה. התחתנו בגיל צעיר ב"ה, ולאחר החתונה בקושי הרווחנו. אני הייתי אברך ועבדתי מעט מאוד, ואישתי הייתה סטודנטית, וגם כמעט ולא עבדה. לא היה לנו רכב, ואת כל הרהיטים בבית השגנו מאגורה, בלי תשלום. (מכשירי חשמל קיבלנו מהסבים והסבתות לחתונה). בחתונה קיבלנו סכום משמעותי ממשפחה וחברים, ולא נתנו מכסף זה מעשר. האם בדיעבד אנחנו צריכים לתת מעשר מכל הסכום שקיבלנו? מה לגבי כסף שיועד לדברים ספציפיים, כמו כלי מטבח, וכו? ומה לגבי חברים שנתנו להם מתנות כשהם התחתנו בסכום דומה? תודה רבה

1. לפי דבריך, הייתם עניים בשעת החתונה, כך שהייתם פטורים מנתינת מעשר. לכן אין צורך כעת לתת למפרע.

2. כסף שאדם נותן לחברו עבור קניית כל חפץ שהוא, אינו חייב במעשר, שכן הכסף הזה הוא בעצם חפץ. אמנם מהיתרה יש לתת מעשר, וכן אם למרות שקיבל את הכסף עבור קניית חפץ, זו היתה רק המלצה אבל למעשה הוא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה – צריך לתת מעשר.

3. צריך בכל זאת לתת מזה מעשר.

4. הלכות מעשר כספים מבוארות בפניני הלכה ליקוטים ב'. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-05 07:00:18

נסיעה בשבת ללידה

שלום הרב. האם בנסיעה ללידה בשבת מותר לעצור בדרך ולהוריד את הילדים אצל ההורים. מדובר שההורים נמצאים במסלול הנסיעה. בנוסף אשמח לדעת האם מותר להפעיל מזגן ולהשתמש במוזיקה במהלך נסיעה ללידה בשביל לעזור ליולדת. תודה רבה

  1. רק אם אין ברירה ולא ניתן להשאירם אצל השכנים (להלן יג).
  2. לא תמיד כשנוסעים לבית החולים האישה נחשבת יולדת לעניין התרים אלו, שהרי פעמים שהיתה ירידת מים אבל האישה מרגישה מצוין למרות שצרכים לנסוע לבית החולים. וגם כאשר היא נחשבת יולדת, מותר רק מה שממש נצרך ליולדת. מוזיקה אינה דבר ממש נצרך. מזגן – אם היולדת צריכה מזגן – מותר.
    שולחן ערוך – "נקראת יולדת לחלל עליה שבת משתשב על המשבר, או משעה שהדם שותת ויורד, או משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה שאין לה כח ללכת." אנחנו נוסעים לבית החולים גם כשיש צירים או ירידת מים כדי להיות מוכנים ללידה בבית החולים, אבל היא עדיין לא נחשבת 'יולדת'.

    עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. אביא לך אותם הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9

    מה מותר לעשות עבור החולה המסוכן

    ה. מעבר לטיפול הישיר שנועד להצלת החולה, עושים גם דברים שנועדו להפגת כאביו או חיזוקו, שעל ידם יוכל להתגבר על מחלתו. אמנם כאשר המטפל יודע שמלאכה מסוימת אינה נצרכת להצלת חיי החולה כלל, או שאפשר לדחותה למוצאי שבת, יימנע מלעשותה בשבת. אבל אם אינו יודע מה נחוץ לחולה לשם הצלתו ומה לא, יעשה את כל הנצרך לו.

    ו. מלאכת ההצלה צריכה להיעשות באופן הטוב ביותר, אבל כאשר המצב אינו בהול, וברור שעשיית המלאכות על ידי גוי או קטן או בשינוי לא תגרום לשום פגיעה או עיכוב בהצלה, לא בהווה ולא בעתיד, עדיף לעשות כך כדי למעט באיסור. ולכן טוב שבתי חולים ואנשים שעוסקים בהצלה, ילמדו כיצד למעט באיסורי השבת.

    ז. היודע שיצטרך לטפל בשבת בחולה מסוכן, צריך להכין את כל מה שאפשר בערב שבת, כדי שיעשה פחות איסורים. ואף במצב של ספק, טוב להתכונן לטיפול בחולה, כגון מי שלעיתים מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיחתוך לפני שבת את התחבושות. וכן העומדת ללדת, טוב שתשים בתיק לפני שבת את דברי המוקצה שצריכה לקחת לבית החולים יחד עם שאר הדברים, ותוציא מהרכב את המשאות המיותרים. אבל אינה צריכה לשבות בקרבת בית החולים, כי זו טרחה יתרה.

    ח. רופא שהוזעק מביתו לטפל בחולה מסוכן, טוב שיתקשר כדי לברר את מצב החולה, כי אולי יש צורך לתת כבר עכשיו הדרכה מסוימת, ואולי יתברר שצריך להביא עמו ציוד נוסף, ואולי אף יתברר שאין צורך בנסיעה. כמו כן, אם הזעיקו אמבולנס ובינתיים נמצאה דרך אחרת להבהיל את החולה לבית החולים, יש להתקשר כדי לבטל את ההזמנה.

    הנסיעה לבית החולים

    ט. יש לנסוע לבית החולים הקרוב, כדי שלא להוסיף בחילולי שבת. אמנם כאשר מדובר במקרה מיוחד שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות ברורה לבית החולים הרחוק, מותר לנסוע אליו. וכאשר היתרון הרפואי קל, או שהחולה לחוץ והנסיעה לבית החולים הרחוק תרגיע אותו, או שמדובר על בית חולים שמתנהל לפי ההלכה, אפשר להאריך מעט את הדרך.

    י. אפשר לנסוע ברכב פרטי או להזמין אמבולנס, וכן אפשר לקחת כל דבר נחוץ לשהייה בבית החולים. ואף דברי מוקצה הנחוצים מאוד למוצאי שבת, כגון כסף ופלאפון, מותר להניח בתיק בשינוי, ולהביאם אגב שאר הדברים.

    יא. לאחר שמגיעים וחונים במקום שאינו מפריע להגעת כלי רכב אחרים, לכתחילה יש לבקש מגוי שיכבה את הרכב והפנסים וינעל אותו על ידי השלט. ואם אין שם גוי, יכבה וינעל בשינוי (כמבואר בפרק ט, יא).

    יב. חולה שיש בו סכנה זקוק למלווה אחד שיהיה עמו בבית החולים, לכן אם המלווה לא הגיע איתו, יתקשרו אליו כדי שייסע לבית החולים. ובמקרים חריגים, כאשר החולה או היולדת נכנסים לחרדה ותובעים מלווה נוסף, יכולים שניהם לנסוע. ואם הנסיעה ארוכה והמלווה הוא הנהג, ניתן לצרף מלווה נוסף שיחיש עזרה בעת הנסיעה.

    יג. כל תוספת של אדם נוסף ברכב כרוכה באיסורי תורה של הבערת אש חזקה יותר במנוע. לכן כאשר יש ליולדת ילדים קטנים בבית, היא צריכה להשאיר אותם אצל השכנים. ורק אם הם גרים במקום שלא ניתן לסמוך על אף שכן שיהיה עם הילדים, ויש סכנה בהשארתם לבד בבית, מותר לצרפם לנסיעה לבית החולים, ואף להאריך מעט את הדרך כדי להביאם למשפחה שתוכל לשמור עליהם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 12:13:07

יום טוב

שלום לרב. האם מותר ביום טוב למרוח דבש לא מבושל על ג'חנון אפוי כל צרכו, ולחמם על הפלטה עבור מחללי שבת בפרהסיה? ראיתי בפניני הלכה שהרב מתיר לבשל עבור מחללי שבת בפרהסיה. השאלה שלי, לדעת המחמירים שאוסרים לבשל עבור מחלל שבת בפרהסיה, האם הג'חנון עם הדבש, שהגיע ליד סולדת על הפלטה נחשב לבישול? 1.שהרי לא ניכר בעין שיש כאן בישול עבורם. 2.הדבש טפל לג'חנון.

כאשר אסור לבשל, כמו עבור גויים, כל דבר שיש בו משום בישול בשבת אסור גם ביום טוב. לכן הסברות שהבאת לא שייכות. סברות אלו אולי שייכות לדין הזמנתו של הגוי או היהודי, ששם האיסור הוא שמא ירבה בשבילו מאכל ולא שמא יוסיף בשבילו דבש לג'חנון, אבל בזה הפוסקים בימינו נטו להקל להזמין מחלל שבת (ציץ אליעזר חלק ח' תשו' יז; אשרי האיש יו"ט אות יז בשם הרב אלישיב; שולחן שלמה יו"ט סי' תקיב אות יב).

יש לציין שגם לדעת המחמירים בבישול עבור חילוני בחג, יש מקום להקל, וכפי שכתב הרב אויירבך בהליכות שלמה, שאדם שבוש מלחלל שבת בפני אדם חשוב, אין דינו כמחלל שבת בפהרסיא לענין זה, וכן אדם שבוש בכך בפני אביו או אמו ואינו מחלל שבת במחיצתם – מותר לבשל עבורו ביום טוב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-03 09:45:38

יש לך שאלה?

פרשת זכור ופורים – לא להיבהל מהתחפושות והמסכות – לדעת שכולנו עם מרדכי!

אנו עומדים לפני חג הפורים, כבר כתבנו שמרדכי לא כורע ומשתחווה להמן, כדי לעורר את עם ישראל לזכור מיהו ומהו, את גדולתו וייעודו, את תפקידו ומעמדו.

אך אולי צריך לשאול, איך ייתכן שמרדכי לקח סיכון עצום כל כך? הרי הישועה החלה כי עם ישראל התעורר, עם ישראל התכנס והתאחד, אך אם זה לא היה קורה? אם עם ישראל לא היה מתעורר?

התשובה היא שמרדכי מכיר את עם ישראל, מרדכי מלא באמון בעם ישראל, הוא יודע שהעם הזה, מלא ברצון, מלא בקדושה וממילא ברור שהוא יתעורר.

הראשון לזהות את הכוחות שיש בכל האומה הוא דווקא המן, כשמרדכי לא כורע ולא משתחווה לו הוא מחליט להרוג את כל היהודים:

וַיְבַקֵּשׁ הָמָן, לְהַשְׁמִיד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–עַם מָרְדֳּכָי.

המן מזהה שכל היהודים הם עם מרדכי, גם אלו שנהנו מסעודתו של אותו הרשע, גם אלו שמנסים להתבולל ולהיות חלק ממלכות פרס, כל היהודים הם עם מרדכי.

המן יודע לזהות שמאחורי התחפושת  והמסכות, כל היהודים הם עם מרדכי.

אמנם בגלוי יש רק 'איש יהודי' אחד בשושן הבירה:

אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ–אִישׁ יְמִינִי, אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה–אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

יש רק איש יהודי אחד, שזוכר מיהו ומהו, הוא זוכר שהוא גולה ולא שייך לכאן, הוא זוכר שהוא גולה ומצפה לחזרתו לירושלים.

אבל זה רק ברובד הגלוי, באמת, כל היהודים המנסים לברוח מיהודותם הם 'איש יהודי' הם 'עם מרדכי'.

המן יודע את זה, וגם מרדכי יודע את זה, ולכן הוא לא מהסס, ומכניס את עם ישראל לסיכון אדיר כי הוא יודע שברגע שתתעורר הסכנה, כולם יסירו את המסכות והתחפושות, ויגלו שהם יהודים ושהם מאוחדים!

יום הפורים, כותב הרב חרל"פ, הוא יום גילוי פנימיותם של ישראל, בפורים שותים יין לגילוי הסוד, לגילוי הכוחות האדירים באומה.

הגמרא מנסה לברר על מה נגזרה הגזירה הנוראה להשמדת עם ישראל:

שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה?
אמר להם אמרו אתם, אמרו ל:ו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע
אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו?
אמרו לו אמור אתה:: אמר להם מפני שהשתחוו לצלם.
אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר? (הרי אם עבדו ע"ז, באמת דינם מוות, ומדוע נעשה להם נס?) אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים.

הגמרא בעצם מגלה, שכל הנס היה כדי להסיר את המסכות, כל ההשתחוויה הייתה חיצונית, אך בפנימיותם עם ישראל, הם עם ה'!

לכן בפורים קיבלו את התורה מרצון, כי התגלה, הרצון האמיתי של ישראל, הרצון המוסתר והמוחבא.

לכן אדם מחויב ביום הפורים להשתכר, מחייב איניש לבסומי בפוריא, כי כל השנה אנו חיים עם רצונות חיצוניים, כל השנה אנו לא מוציאים את הרצון האמיתי אל הפועל, אך כשאדם שותה המחסומים משתחררים, הפחד והבושה, מסתלקים, ואז אדם יכול לומר את האמת הפנימית שלו, שאנו רואים כל שנה, שהיא מלאה בטוב, מלאה באהבה ובגבורה, בקישור לקב"ה, לתורה, לעם ישראל ולארץ ישראל.

השנה, יותר מכל שנה, אנו יודעים כמה מרדכי צדק, כמה העם המופלא הזה, יש לו חוץ ויש לו פנים, וברגע שהוא נתקל ברוע וברשע, הטוב האדיר של העם הזה מתגלה, באחדות מופלאה, בגבורה עצומה, במסירות נפש ובנתינה ללא גבול.

אנו אומרים 'שושנת יעקב צהלה ושמחה', והרבה שנים תמהתי למה דווקא בפורים מדמים את ישראל לשושנה? מה עניינו של הדימוי הזה?

הדימוי של עם ישראל לשושנה הוא משיר השירים:

כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת

מה הביטוי הזה אומר:

במדרש ראו בפסוק זה דימוי לישראל הנתונים בין אומות העולם:

'כשושנה בין החוחים'. אימתי השושנה נאה? כשהיא נראית למעלה מן החוחים, אם נתחייבה השושנה הרוח נושבת בחוחים והם מכים אותה.

השושנה יכולה להתערב בחוחים ולשכוח שהיא שונה ואחרת, כשזה קורה הקב"ה דואג שהחוחים ידקרו אותה, ואז היא נזכרת שהיא לא חלק מהם וחוזרת למקומה.

עוד אומר המדרש שבקריעת ים סוף נעשו שושנים:

ראו אותו על הים, נעשו שושנים!

מתוך המצוקה הנוראה על הים, עם ישראל נזכרים מיהם ומה ייעודם.

השושנה יכולה לעמוד בין החוחים גם לה יש קוצים ועד שלא תפתח את עליה הכותרת שלה, היא עלולה להראות כמותם, אך שיש סכנה, שיש גזירה, עם ישראל מגלה שהוא אחר שהוא לא כמו החוחים, אלא הוא שושנה!

כשם שהשושנה פותחת לפתע את עליה ומתגלה במלוא יופייה, כך ישראל עשויים להראות עכורים, סגורים ודוקרניים, ואז בעת רצון נופלות לפתע המחיצות, ומתגלה פנימיותם של ישראל,

רש"י על פי מדרש אחר כותב:

כשושנה בין החוחים – שמנקבין אותה, ותמיד היא עומדת בנוייה ואדמומיתה. כן רעייתי בין הבנות – מפתות אותה לרדוף אחריהן, לזנות כמותן לאלוהים אחרים, והיא עומדת באמונתה!

שום כוח, שום לחץ או השפעה חיצונית לא ישפיעו עלינו, שושנת יעקב, גם שאנו במצב לא טוב, יעקב ולא ישראל, אנו באמת, דבקים בה' בפנימיותנו.

התפקיד של עמלק הוא להיות הקוץ שדוקר את השושנה ומזכיר לה שהיא לא כמו החוחים, לעורר את פנימיותה, לגלות את תפקידה.

נזכה בפורים הבעל"ט לגלות את פנימיותנו ואת פנימיות כל עם ישראל, נגלה את הטוב האדיר שטמון בנו, נזכה לראות מעבר לתחפושת, מעבר למסיכה, נלך בדרכו של מרדכי שהאמין בטוב ובקדושה שיש בעם ישראל.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן