בשבת הקרובה נכריז בביהכ"ס על חודש ניסן שאי"ה יחול בשלישי הבא. בשונה משאר שבתות מברכין, בשבת זו אנו נוציא ס"ת נוסף ונקרא אודות מעלתו של חודש ניסן, כפי שהפסוק הראשון במפטיר מכריז: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה".
המעניין הוא שהמצווה הראשונה שנצטוו ישראל במצרים כעם הייתה על קביעת חודש ניסן כראשון לחודשים. והבנה זו אף עוררה את חז"ל לברר מדוע התורה לא התחילה במצווה זו, והעדיפה לספר על בריאת העולם (רש"י, בראשית א, א).
כמובן שמתבקש לברר את המצווה הזו בכמה היבטים:
- מהות – מה בכלל חשוב בקביעת חודש ניסן כראש החודשים?
- ראשוניות – מדוע המצווה הזו בין המצוות הראשונות שנצטוו ישראל?
- תזמון – מה היה כ"כ דחוף לצוות את ישראל במצווה זו עוד לפני קבלת התורה?
חודש האביב
התורה מציינת במספר פעמים על חשיבות שמירת חודש ניסן כחודש האביב ("שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב.."). לכן, אנו מעברים את השנה (בממוצע פעם בכ3 שנים), בכדי שהחורף יסתיים לו בחודש אדר, ובניסן נקבל בשמחה את עונת האביב.
ניתן לומר, כי באמצעות שמירת האביב התורה מדגישה כי קיים קשר ישיר בין מהותו של חג לבין האביב. בעוד החורף מצביע על קיפאון והתכנסות, בע"ח וגם בני האדם מסתגרים תחת מקומות מחסה. האביב מבטא התחדשות וצמיחה, תקווה ואופטימיות. באביב, העולם כולו נראה כמתעורר מתרדמת החורף, מסיר את האפרוריות ולובש בגדי חג צבעוניים.
דווקא בנקודת זמן זו, אנו חוגגים את חג הפסח. יציאת מצרים מבטאת את האביב של ההיסטוריה האנושית. יצירת עם ישראל היא התחדשות ובשורה משמחת לעולם. תחילת הסרת השעבוד לעולם הטבע וחשיפת צלם האלוקים שבאדם – היא נותנת את הרגשת האמון והתקווה באנושות. יהיה טוב – כי בתוכנו מאיר טוב אלוקי!
לאור הבנה זו, מובן מדוע נצטוונו לשמור את ניסן בעונת האביב. ההרגשה הטבעית המשמחת שנוסחת בנו עונת האביב, צריכה להתאים ו'לשלב כוחות' עם המפגש עם חג החירות.
משהו חדש מתחיל..
בקביעת הראשוניות של חודש ניסן, התורה מלמדת אותנו כי לא רק בגלל מזג האוויר האביבי יצאנו בחודש זה ממצרים. למספר הראשון יש בכורה על פני שאר המספרים. לפניו לא היה כלום, והופעתו יצרה משהו חדש בעולם, וממנו ימשיך הריבוי וההשתלשלות.
ליציאת מצרים יש את בחינת הראשוניות ביצירתה את האומה הישראלית. לפני כן, היינו עבדים בלי זהות עצמאית ובלי תעודה רוחנית. וברגע שהוסרו הכבלים של התרבות ששלטה אז בעולם, החלה האנושות סוף סוף להיפגש עם אומה השואפת לבטא בחייה את עולם הרוח והמוסר, ומכריזה על אחדות ה' בעולם.
גם המפגש של הראשוניות עם האביב מלמד כי כל השנה כולה הוא המשך וריבוי של הנקודה הראשונה ממנה השנה התחילה. ביסוד חיינו עומדת תנועת ההתחדשות גם אם בפועל המציאות אינה מראה זאת בחורף ובקיץ. נולדנו בשביל להתחדש, בשביל להתקדם. העולם נע וימשיך לנוע כי התנועה האביבית היא זאת שמחייה אותו.
האביביות הישראלית
הצטוונו בקביעת ראשוניותו של חודש ניסן בכדי להדגיש את רעיון ההתחדשות שמתחיל החל מיציאת מצרים שמתרחש בחודש זה. המצווה הראשונה מניחה את היסוד למהות היציאה ממצרים – התחדשות רוחנית בעולם, ואילו המצוות האחרות בתורה הם המשך ישיר לביטוי אותו רעיון. לכן, על בנ"י להכיר משמעות זו בכדי להבין בשביל מה הם מתחילים לצעוד.
מצוות ראשוניותו של ניסן היא מצווה לדורות. שומה עלינו להיפגש עם הרעיון שמבטא חודש ניסן בו התחילה יציאת מצרים – תנועה שהחלה מאז וממשיכה בהתחדשותה גם כיום.
שבת שלום