חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

פרשת ויקהל – כוח האחדות בישראל!

בתחילת הפרשה שלנו משה רבנו מקהיל את עם ישראל:

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם.

מדוע מקהיל משה רבנו את עם ישראל?

המדרש עונה כמה תשובות, תשובה אחת:

ויקהל משה. הוצרכה פרשה זו להיות בקהלה להקהילם ולהזהירם על השבת, כי יותר מן השבת אין חומרא לא מועדים ולא דבר אחר.

אך קשה, הציווי על השבת הופיע כבר במקומות רבים, מדוע דווקא בפעם זו הוצרך 'ויקהל'?

אך ישנה תשובה שנייה במדרש:

ויקהל משה…אשריהם הצדיקים שיודעים לעשות פשרה בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך אמר משה רבינו עליו השלום 'ויקהל', תבוא 'ועשו לי מקדש', ותכפר על מעשה העגל, שנאמר בו 'קום עשה לנו אלהים'.

ותבוא קהלת משה רבינו, שנאמר 'ויקהל משה את כל עדת…', ותכפר על קהלת אהרן, דכתיב: 'ויקהל העם על אהרן'

תבוא אמירת משה רבינו שנאמר 'ויאמר אליהם משה', ויכפר על אמירת אהרן, שנאמר 'ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים'

תבוא אמירת 'זה הדבר', ותכפר על אמירת כי 'זה משה האיש'

תבוא 'אלה הדברים', ותכפר על אמירת 'אלה אלהיך ישראל'

תבוא נתינת הזהב התנופה, ותכפר על נתינת זהב העגל.

במילים אחרות אומר המדרש, פרשת ויקהל היא תיקון לחטא העגל, בכמה וכמה צדדים וננסה לבארם.

הדבר הראשון הוא שעם ישראל רוצה לעשות פעולות להשראת השכינה בעולם, חטא העגל היה פעולה לא מכוונת, פעולה ללא הציווי האלוקי, ולכן הייתה חטא חמור, אבל הרצון הבסיסי, לפעול להשראת השכינה בעולם הוא טוב, לכן ככפרה על עשיית העגל, עושים מקדש.

הדבר השני הוא החיבור של ישראל, אין דבר גדול ויקר מאחדותם של ישראל, אך מובן שהאחדות הזאת צריכה להיות מכוונת לשם שמיים, מכוונת לקידוש ה', ולכן התיקון להיקהלות לעשיית העגל יש היקהלות לבניין המקדש.

הדבר השלישי, כוח הדיבר הוא כוח אדיר, אך יש אמירות בונות ויש אמירות מחריבות, כתיקון על האמירה המחריבה 'קום עשה לנו אלוהים!', מופיעה האמירה של משה רבנו שמצווה על שמירת השבת.

הדבר הרביעי, עם ישראל רצה גילוי ממשי של השכינה בעולם, המילה 'זה', רומזת על משהו ממשי ומוחשי, ולכן כשמשה איננו עם ישראל טועה ונכשל, וכעת יש ציווי לעשיית בית ה', משכן להשראת השכינה בעולם.

הדבר החמישי, לזכור שרק ההליכה המדוייקת אחרי הציווי האלוקי תביא להשראת השכינה, 'אלה הדברים' – לעומת 'אלה אלוהיך'

הדבר השישי, עם ישראל הוא עם מלא נתינת וחסד, רק שצריך לכוון לאן לתת.

גם הרמב"ן בפירושו כותב:

ויתכן שהיה זה ביום מחרת רדתו, ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטווה בו מתחלה קודם שבור הלוחות, כי כיון שנתרצה להם הקב"ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית חדשה שילך השם בקרבם הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם, ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כעניין שצווהו תחלה כמו שאמר: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', ולכן צווה אותם משה עתה בכל מה שנצטווה מתחלה.

משה רבנו יורד מהר סיני בפעם השנייה ובפיו הבשורה המופלאה, השכינה תחזור לעם ישראל, לכן הוא מקהיל את עם ישראל, ואומר להם עוון העגל נמחה, הקב"ה ישרה שכינתו בתוכנו, אך כדי שתהיה השראת השכינה צריך להקהל.

ואכן את הביטוי 'הקהל' מוצאים אנו בשני מקומות נוספים בתורה. ביחס למעמד הר סיני:

וַיִּתֵּן ה' אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱ-לֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל.

ובמצוות הקהל:

וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אלֹוקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹוקֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.

כל פעם שיש השארת שכינה בישראל, צריך היקהלות, כי השראת השכינה תלויה בחיבור ואחדות ישראל.

אנו לקראת חג הפורים הישועה בו הגיעה ע"י הכינוס והאחדות, ולכן כל המצוות בו עוסקות בחיבור ואחדות.

כדברי הנתיבות שלום:

והנה חז"ל תקנו ב' מועדות, פורים וחנוכה, שיאירו לישראל באורם את כל חשכת הגלות הארוכה. וראוי לבאר החילוקים בין פורים לחנוכה. בפורים יש כמה מצוות מיוחדות, מקרא מגילה ומשלוח מנות ומתנות לאביונים, והעולה על כולנה מה שאמרו חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, שבפורים צריכים להיות בשמחה מופלגת כזו שלא מצינו דוגמתה בכל הימים טובים ואפילו בזמן שמחתנו שאין בהם מצוה להיות שמחים כל כך עד דלא ידע. ואילו בחנוכה אין את כל העניינים הנזכרים. ואם אמנם בפורים הייתה גזירה להשמיד את כל היהודים מה שאין כן בחנוכה שהיו גזירות רוחניות, אך הרי לכאורה אצל עם ישראל השמדה רוחנית יותר גרועה מהשמדת הגופים, ואין לך השמדה יותר גדולה מאשר להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך וכתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל. ואם כן ישועה רוחנית היא יותר גדולה, ומדוע נאמרו כל אלו העניינים של שמחה דווקא בפורים. ויש לבאר העניין שאור הפורים הוא למעלה מכל השגה. כאשר מצינו שדבר הגזרה כבר נכתב ונחתם בטבעת המלך אשר אין להשיב… שבכל מקום שנאמר במגילה המלך הכוונה למלכו של עולם, הקב"ה כביכול חתם בטבעת המלך להשמיד את כל היהודים, וכזו גזרה שנחתמה בטבעת המלך מעולם לא הייתה. ולכן אמרה אסתר לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי, כי זו גזרה שאין בכחם של יחידים לשנותה כי אם ע"י שתכנוס את כל היהודים. בחנוכה הייתה גזרה ככל הגזרות שלא נחתמה בטבעת המלך ויכולים עוד לבטלה. משום כך לא נצרכו חשמונאי ובניו לכנוס את כל היהודים, אלא יצאו יחידים למלחמה ששיתפו בה את כל כלל ישראל וניצחו במלחמה. מה שאין כן בימי מרדכי ואסתר נחתמה הגזרה בטבעת המלך, וכדי לשנותה נזקקו לכח של למעלה מן הטבע, וכח זה ישנו בכלל ישראל שיכולים בכח הכלל לשנות אפילו גזרה שנחתמה בטבעת המלך .

הכוח המיוחד המתגלה בפורים הוא כוח האחדות והחיבור.

יהי רצון שבימים אלה תעלה תפילתנו לקב"ה, ויחד ננצח!

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן