חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

חתונה אזרחית

שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .

אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.

https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-16 05:44:24

צעידת הצעדים אחורה של החזן

ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?

א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.

ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 20:52:19

הרהור בדברי תורה

ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה

כאשר הדבר קל לביצוע נכון לנקות עצמו משאריות זרע על ידי מגבת או מגבון לפני שמהרהר. אבל כאשר יש קושי לנקותו, מותר להרהר (עי' פסקי תשובות עו, ו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 13:28:17

רוח רעה

האם מותר לשתות משקה שהיה גלוי כל הלילה. קרטון עם קשית שלא היה סגור במקרר

גם לנוהגים לחשוש לסכנה במשקים גלויים, אינם צריכים לחשוש במשקה שהיה בתוך המקרר, שהרי המקרר סגור.

אביא לך כאן את עקרי הדברים כפי שמופיעים בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה'. ספר המביא את הפסקים של ספרי פניני הלכה בספר אחד.

לו – סכנות

ב. כיום שאין נחשים מצויים בסביבות הבתים, אין צורך לחשוש שנחש הטיל ארס לתוך משקה, ולכן מותר להשאיר משקים גלויים ולשתותם. אבל אם רואים נחש או שאר מינים ארסיים ששותים מהמשקה או מנקרים מאכל, אסור לטעום ממנו. ויש מהדרים לכסות כל משקה.

ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה. אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.

ח. ראוי לחוש לאזהרות שההדרכה הסגולית שלהן תואמת את ההדרכה המוסרית, כגון שלא לזרוק על הרצפה פירורי לחם, משום שהמלאך הממונה על העוני שמו 'לכלוך', וממילא העושה כן גורם לעצמו עניות. וכן לא להניח מאכלים ומשקים תחת המיטה, משום שהשינה נחשבת כאחד חלקי שישים של מיתה, ואין זה מכבודם של מאכלים ומשקים שנועדו להעניק חיים, שיהיו תחת המיטה שעליה האדם שוכב דומם כמת. ובדיעבד, מותר לאוכלם.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-14 08:09:19

האם צריך לשים לב למשהו בתבנית בהכנת פרווה

שלום, כתוב בפניני הלכה לגבי בישול פרווה בתנור שבישלו בו בשרי או חלבי: רבים נוהגים שכאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי, מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים – מחממים לפני כן את התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, כדי לעשותו פרווה. והרוצים להקל, רשאים לאפות את מאכל הפרווה בלא הכשרה, שכן ברור שאין שום אפשרות שיורגש במאכל הפרווה טעם בשר או חלב. אבל לא כתוב לגבי התבנית (אם לא מחממים על החום הכי גבוה לחצי שעה) – האם צריך לשים לב שאין שם שאריות חלב / בשר או לשים לב למשהו אחר? האם צריך לשים לב למשהו או שלא? תודה רבה

אם לא מכשירים את התבנית, דינה כדין סיר חלבי נקי שמבשל בו מאכל פרווה שרוצה לאוכלו גם אם בשר. דין זה מבואר בפרק שם שלכתחילה אין לעשות כן, ובמקום הצורך מותר אם התבנית נקייה היטב. אביא לך את הדינים הלכה למעשה כפי שמופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה פרק כה:

פרווה

יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.

אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.

אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.

היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.

טז. גם כאשר רוצים להכין מאכל פרווה קר, נכון להכינו במערך כלים ממין אחד, כדי לשמור על ההפרדה בין כלי בשר לחלב. לדוגמה, כאשר מכינים סלט ירקות בקערה בשרית, נכון לערבב אותו בכף בשרית. ובשעת הצורך אפשר להקל אפילו אם מדובר על צורך קל, כגון שהכלי החלבי מתאים ביותר למטרה זו, או כשממהרים ואין שם כלי בשרי שטוף.

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-09 20:36:16

יש לך שאלה?

פרשת יתרו – מאי 'הר סיני'?

אנו זוכים השבת לקבלת התורה, התורה שעתידה לשנות את כל העולם ואת כל המציאות, התורה שהיא מטרת העולם, שהעולם נברא כדי ליישם אותה, ולכן הוא נברא בהתאמה מוחלטת אליה.

התורה מקדימה לקבלת התורה את השליחות שלנו כאומה, ורק לאחר מכן ניתנת התורה, כפי שאנו אומרים בברכה המעולה שבברכות התורה – 'אשר בחר בנו מכל העמים' – ואך ורק מתוך הבחירה הזאת, מתוך השליחות הלאומית שלנו הקב"ה – 'ונתן לנו את תורתו'.

כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

משה רבנו, מתבקש להודיע לישראל את ייעודם ושליחותם, ראשית הפנייה אליהם היא כבית יעקב ובני ישראל, להדגיש את אבי האומה, את שורשם של ישראל, ויעקב נקרא כאן בשני שמותיו, לומר לעם ישראל, אתם בניו וממשיכיו של יעקב-ישראל, של מי שהחל את חייו כיעקב, משתרך אחר אחיו, שידו אוחזת בעקבו, אך סיים את חייו כישראל, כמי שלחם ונאבק עם כל מי שמנסה להחליש ולעמם את אורו של הטוב, את אור ה' בעולם ויצא וידו על העליונה!

גם אתם ממשיכים את המאבק הזה, את המאבק בין האור לחושך, בין הטוב לרע, ותוכלו לו, ייתכן שתעברו זמנים מורכבים, זמני יעקב, אך בסופו של תהליך אתם בני ישראל!

ואז אומר ה' לישראל, אתם כבר חוויתם את זה, הייתם עבדים משועבדים, הועבדתם בפרך, ילדיכם הושלכו ליאור, אך אני הוצאתי אתכם כדי שתהיו עמי, כדי שתהיו עם ה' – מטרת היציאה, הייתה להביא אתכם אליי!

וכך בכל הדורות הקב"ה גואלנו, כדי להביאנו אליו, כדי שנעשה את ייעודנו כעם ה'.

ומהו אותו הייעוד, עם ישראל ששומר את דבר ה', מקיים את הברית העמוקה בין ישראל לקב"ה, תפקידו להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם שמוקדש כולו לה', כמו שהאיש מקדש את אשתו ומייעד אותה אליו בלבד, כך הקב"ה קידש אותנו, ותפקידנו כעם ה', לחבר את כל העמים ואת כל המציאות לקב"ה, לאור והטוב האלוקי – ממלכת כוהנים – כפי שהכוהנים מחברים את ישראל לקב"ה, אנו כוהני העולם – המחברים את כל העולם לדבר ה'.

היינו מצפים שאומות העולם, יכירו ויכבדו את ישראל על תפקידם, ייעודם ושליחותם, אך למרבה ההפתעה אנו מוצאים שנאה נוראית, שאין דומה לה, לעם ישראל, אנטישמיות, שחושפת את כל הרוע, האכזריות וחוסר האנושיות שבאנושות, שנאה עזה שמולידה שוב ושוב זוועות, שאין דומה להם.

וכאן נשאלת השאלה מדוע השנאה הנוראה הזאת?

הגמרא במסכת שבת עונה תשובה מפתיעה מאד:

אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי 'הר סיני'?, אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל. 'הר ניסאי' מיבעי ליה!? אלא הר שנעשה סימן טוב לישראל. 'הר סימנאי' מיבעי ליה !?…רב חסדא, ורבה בריה דרב הונא, דאמרי תרווייהו: מאי 'הר סיני'? – הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו.

השנאה הנוראה לישראל החלה דווקא מאותו רגע עליון ונשגב, בו עם ישראל כשליחי האנושות כולה קיבלו את התורה, והדבר צריך הסבר, מדוע השנאה הנוראה מתחילה מכאן?

הרב קוק במאמרו 'הר סיני', מבאר את הדברים, וננסה להסביר את הדברים בדרכו.

התורה ניתנה במדבר, במקום המופקר לכל, כדי ללמד אותנו שהתורה נועדה ונצרכת לכל העמים, לכל האנושות.

תוכנה הפנימי של תורה הוא עיון ראוי ומוכרח לכל האדם, לכל העמים אשר על פני האדמה. לא עניין עליון ומופלא מן האדם יש כאן כ"א ענין הולם את האדם, אשר מבלעדו יחשב לחיה רעה,

ודווקא בשל העובדה שהתורה מתאימה ונצרכת לכל העמים, עם ישראל, בעצם מהותם וחייהם מציבים דרישה נוראה וחריפה לאומות העולם, דרישה ותביעה לשנות את דרכם, לשנות את חייהם, להיות טובים ומוסריים, להיות בעלי חסד ואמונה, להיות אחרים.

והדרישה הזאת מעוררת שנאה עזה, שנאה שמבקשת להשמיד את ישראל, כדי לא לעמוד מול הדרישה הזאת, מי שביטא את זה באופן הבהיר ביותר, הוא היטלר, יימח שמו וזכרו, שאמר באופן מפורש:

אמנם כן, ברברים אנו! תואר כבוד הוא לנו! – אני משחרר את בני האדם מכבלי הרוח, מן העינויים הנאלחים והמשפילים של חזיון שווא שנקרא 'מצפון ומוסר', כי שני מומים הטילה היהדות בבני אדם: בגוף ע"י המילה, ובנפש – על ידי המצפון, שאינו אלא המצאה יהודית… המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק בינינו בין שני המחנות הללו בלבד, בין הגרמנים והיהודים. כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת.

היהודים הביאו לעולם את המצפון ואת המוסר, את הדרישה להיות בעלי חסד, רחמנים, אמפתיים ומתחשבים, לראות את הכאב של היתום והאלמנה, של הגר והעני ושל כל חלש ונדכה.

והדבר מצריך לעדן ולרומם את הטבע האנושי, שיכול להיות אכזרי ואגואיסטי, שיכול לנצל ולהשפיל, לשעבד ולהכאיב.

יסוד קבלתה של תורה בהר סיני, במדבר, היה תוכן מבליט, כי מקורה של תורה הוא מקור מים חיים לכל משפחות האדם, רק אם יסורו מדרכי רשע, ולא ירצו ללכת בשרירות לב, להרע להזיק ולחבל. ומתוך שדווקא בתו האדם הכללי ובצלמו האלוקי פגמו העמים כולם בהתרחקם מן התורה, על כן ירדה שנאה לאומות העולם דווקא מהר סיני…

הכאב הכי גדול הוא כאב הבושה והמצפון, ועם ישראל בתביעתו המוסרית, מעורר באנושות תחושה מעיקה וכואבת של אשמה ובושה, של מוסר ומצפון, ולכן הם רוצים להשמידו.

תפקידנו לקבל את התפקיד באהבה ובאחריות, למרות השנאה שהוא מעורר עלינו מן העמים, סוף הטוב לנצח!

וככל שאנו נעשה את תפקידנו כראוי, כך יתקצרו ימי הסבל והשנאה, ונשפיע אור וטוב לעולם כחפצינו.

לעשות את תפקידנו, זה לקבל את התורה כולה, ולהאיר לעולם כאומה את אור ה', ואז נזכה ותתקיים בנו הנבואה:

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹוקי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ͏ִם.  וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

במהרה בימינו!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן