חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – קיומנו תלוי בכבוד לאומי!

השנה חשתי קושי גדול לקרוא את התנהלותו של יעקב אבינו, לקראת פגישתנו עם עשו, כמה חולשה, כמה ביזיון, כמה התרפסות.

כה תאמרון לאדני לעשו, כה אמר עבדך יעקב… ואשלחה להגיד לאדני למצוא חן בעיניך… ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו… ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו… ואמרתם גם הינה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני… וישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד אחיו.

חז"ל מבקרים בחריפות את התנהגותו זו של יעקב:

רבי יהודה בר סימון פתח 'מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע' כשם שאי אפשר למעין להרפס ולמקור להישחת, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע.

באותה שעה שקרא יעקב לעשו "אדוני" אמר לו הקב"ה: אתה השפלת את עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים. חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך שנאמר: 'ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל'.

וכן מבקרים חז"ל בחריפות את ההשתחוויות שהשתחווה יעקב לפני עשו, ודברים חמורים מאד כתובים במדרש הגדול:

השתחווה יעקב לעשו שבע פעמים וכנגדן נטל ממנו שבע ואלו הן – אוהל מועד וגלגל ושילה ונוב וגבעון ובית ראשון ובית שני.

ולענ"ד כל מה שמצאנו בחז"ל שלמדו ממעשהו של יעקב:

רבנו (ר' יהודה הנשיא) אמר לרב אפס: כתוב חד אגרא מן שמי (כתוב מכתב אחד בשמי) למרן מלכא אנטונינוס (לכבוד המלך אנטונינוס, קיסר רומא). קם (רב אפס) וכתב: 'מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס'. לקח רבינו האגרת וקראה וקרעה. אמר לו: כתוב: מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר לו (רב אפס): מפני מה אתה מבזה על כבודך? אמר לו: 'מה אנא טב מן סבי?' (וכי טוב אני מזקני יעקב?), לא כך אמר יעקב: כה אמר עבדך!

זה דווקא במציאות של גלות או של הימצאות תחת שלטון זר.

וצריך להבין למה ההתרפסות הזאת כל כך חמורה, עד כדי כך שנאמרו עליה דברים נוראים כל כך, שהיא גורמת לדחיית מלכות ישראל וגורמת לחורבן של כל מקומות השראת השכינה.

אנו רגילים בטעות, לחשוב שכבוד, בקשת כבוד ושמירת כבוד הם מידות מגונות, אבל האמת היא שיש חשיבות עצומה ואדירה לשמירת הכבוד והמעמד של הדברים החשובים.

עד כדי כך שהמשנה באבות כותבת:

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר: 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו', ואומר: 'ה' ימלוך לעולם ועד'.

כאשר נותנים כבוד ומעמד לדברים חשובים ויקרים, הם מקבלים את מעמדם ומקומם הראוי, וכאשר לא שומרים על הכבוד יש חל בלבול בערכים ואידאלים, והדבר מביא לחורבן:

אמר ר' יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול! שנאמר: 'והיה כעם ככהן'.

וממילא נבין את החשיבות האדירה של הכבוד הלאומי של עם ישראל, משני צדדים:

הצד הפשוט הוא ההרתעה, כאשר עם שומר על כבודו הלאומי, זה יוצר יראה והרתעה.

העובדה המצערת שבמשך שנים רבות, מנהגינו מבזים שוב ושוב את כבודנו הלאומי, ע"י קבלת מצב של ירי טילים מידי פעם לשטחי המדינה, ע"י ניהול מו"מ עם ארגוני טרור, ע"י נתינת האפשרות קיום למי שחורט על דגלו את השמדתנו, או מי שבחוק שלו מוזכר שמי שמוכר קרקע ליהודי חייב מיתה, או מי שבחוק שלו יש תשלום למי שפוגע ורוצח יהודים – זהו ביזיון לאומי נורא ואיום, ששחק ופגע בביטחוננו ובמעמדנו, אין פחד מחיילנו, חיילים מקבלים קללות ויריקות ואין להם זכות להגיב כראוי, וממילא אויבנו מתמלאים עוד ועוד תעוזה כפי שראינו.

עלינו להבין את מה שהאחים נִסו להסביר בזמנו ליעקב אבינו, אחרי שהרגו את אנשי שכם, כאשר בא אליהם בטענת: עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ… וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי', אז הגיבו האחים: 'הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!

ולכאורה תשובה זו אינה ממין הטענה: יעקב אבינו מעלה את החשש מפני מלחמה כוללת, ולכאורה האחים מגיבים שלא לעניין!

מבאר אור החיים הקדוש את תשובת האחים:

אדרבה! יסתכנו בין האומות כשיראו שבָּזוּי אחד שלט בבת יעקב ופעל ועשה כחפצו וכרצונו. ולא תהיה ל'שונאיהם של ישראל' (בלשון סגי נהור) תקומה בין העמים. ואדרבה, בזה תהיה חיתתם על העמים, וירעדו מפניהם!

וכך גם כתב הרש"ר הירש:

בתשובתם היחידה: 'הכזונה יעשה את אחותנו?!' הם מגלים את כל נימוקם. האדון לא היה מרשה לעצמו את כל זה, אלמלא הייתה זו נערה יהודיה זרה ועזובה. רעיון זה עורר בליִבם את ההכרה שיש רגעים שבהם גם משפחת יעקב תאחז בחרב, כדי להגן על כבוד וטוהר. כל עוד יכבד העולם רק את זכותו של זה שהכוח עומד לצִדו, צריך גם יעקב לאמן את ידיו בחרב.

והוא מוסיף:

הם לא ביקשו לנהוג בחכמה. הם רצו להפיל את אימתם על הבריות, שלא יעֵזו האחרים לעשות כדבר הזה. בנות ישראל לא תהיינה הפקר!

ואנו רואים שחלק משמעותי מהשבח שמשבח משה רבנו את הקב"ה אחרי קריעת הים:

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ!

וכפי הבשורה הטובה ששומעים מרגלי יהושע מפי רחב:

וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם, וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹוקיכֶם הוּא אֱלֹוקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת.

הצד שני הוא, עם ישראל, כעם ה', צריך לשמור על כבודו, כי כבודו זה כבוד ה', כבוד שמיים, מי שיש לו שליחות עצומה, בזיונו הוא ביזיון השליחות שלו, כפי שכותב הרב קוק:

טעות יסודית היא החזרה מכל היתְרון שלנו, החידלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'. לא רק משונים אנחנו מכל העמים, משונים ונבדלים בחיים הִסתּוֹרִייִם מצוינים, שאין דוגמתם בכל עם ולשון, כי אם גם מעולים וגדולים מאוד מכל עם. אם נדע את גדולתנו – אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גָדלֵנוּ – אנו שוכחים את עצמנו, ועַם שישכח את עצמו בוודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושִכחת עצמנו היא שִכחת גדולתנו!

אנו צריכים לדעת גדולתנו, ולשמור על כבודנו הלאומי.

אי שמירת הכבוד הלאומי הוא חלק מקללת הגלות שלצערנו עדיין מלווה חלק ממנהיגנו, כפי שאומר ירמיהו: 'במסתרים תבכה נפשי מפני גווה', ושאלו חז"ל במסכת חגיגה: 'מַאי 'מִפְּנֵי גֵוָה'?', וביאר רב שמואל בר יצחק: 'מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לגויים', חלק מצער החורבן שאיננו יודעים לשמור על כבודנו הלאומי.

באחד מנאומיו המפורסמים, אמר ראש הממשלה הבריטי, לויד ג'ורג':

אני מאמין כי זה חיוני…שבריטניה תוכל בכל האמצעים לשמור על יוקרתה בקרב מעצמות העולם… אם ייכפה עלינו מצב בו השלום יוכל להישמר רק על ידי ויתור על המעמד האדיר בו זכתה בריטניה במאות שנים של גבורה והישגים; על ידי כך שבריטניה תזכה ליחס, במקומות בהם האינטרסים שלה מושפעים ביותר, כאילו הייתה חסרת חשיבות בין האומות, אז אומר בתקיפות כי שלום במחיר הזה יהווה השפלה בלתי-נסבלת עבור אומה גדולה כשלנו!

לצערנו ההבנה של חשיבות הכבוד הלאומי לא מובנת למנהיגנו גם היום, הקונספציה בעניין הזה לא השתנתה, ההתנהלות חסרת הכבוד בעסקת שחרור החטופים, מראה שאין שום הבנה לחשיבות הכבוד הלאומי.

צריך להבין כותב ח"כ לשעבר אלי אבידר:

כדי לחיות בחלק זה של העולם, עלינו להבין את דרך החשיבה ולסגל אותה גם לעצמנו. במצב הנוכחי, בכך שישראל מאפשרת למדינה שכנה לירוק בפרצופה, היא הופכת ללעג ולקלס בסביבתה וגורמת לשכניה לבוז לה. במזרח התיכון, למי שאין כבוד לא תהיה ריבונות; ובוודאי, גם לא יוכל להבטיח את חיי ילדיו!

וכפי שכותב ד"ר אלי גרוזבד:

יש דבר החשוב בעיני איש המזרח הרבה יותר מהרגישות לכבודו של הזולת, הוא אינו מכבד אחרים שאינם שומרים על כבודם!

משמעות הדברים היא שלא רק שצריך להקפיד במזרח התיכון על כבודם הלאומי של אחרים, חייבים גם להקפיד על כבודנו כאומה. כי פה בזים למי שמוחל על כבודו, ובאין כבוד, נותרו בעיני איש המזרח רק יחסי סוחט ונסחט; המאפיינים, למשל, את היחסים הפלסטיניים-ישראליים מאז חתימת הסכמי אוסלו!

אנו צריכים לפעול ולהתפלל להחזרת הכבוד והגאווה הלאומית, כפי שאנו מתפללים ומייחלים:

אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן