חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

יש לך שאלה?

להתגבר על הפחד | לפרשת שופטים

השבוע, אנו מוצאים גם בפרשה וגם בהפטרה התמודדות עם סוגיית הפחד.

ההפטרה מתחילה בפסוק: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן", הנביא עוסק בפחדים של ציון, חלק מהנחמה היא הסרת הפחדים.

בפרשת השבוע מדובר על תפקידו החשוב של כהן משוח מלחמה להרגיע את הפחדים של יוצאי המלחמה. במידה והכהן לא הצליח להרגיע אנשים מסוימים, הרי הם חוזרים לביתם.

כבר בפסוק הראשון התורה מרגיעה אותנו: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" – ההרגעה הפסיכולוגית הראשונה היא שהניצחון לא תלוי בכמות החיילים, אלא בסיוע האלוקי.

"וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם" – הכהן מזכיר ארבעה ביטויים ביחס לפחד, ולאחר מכן מוסיפים השוטרים ואומרים: "מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ", הפחד מדבק, אדם מלא פחדים יכול לשתק מחנה שלם. הרמב"ם הקדיש פרק שלם בהלכות מלכים לעידוד זה. הוא מביא את דברי הכהן ומוסיף דברי עידוד אחרים.

אין מידה בנפש האדם שכל כך עוצרת את האדם מלפעול ולעשות כמו הפחד, כמו שנהוג לומר: "כל מה שאי פעם רצית, נמצא בצד השני של הפחד", או כמו שאמר איינשטיין: "רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע".

מהו הפחד ומהו ההבדל בין הפחד לזהירות, שכולנו מצווים עליה? רמח"ל  במסילת ישרים מסביר שהפחד הוא מפני דבר דמיוני והזהירות היא מפני דבר ממשי. בנוסף, הפחד הוא בדבר שאין ביכולתו של האדם לעשות ולפעול ואילו הזהירות היא בדברים שאדם יכול להשפיע עליהם.

זהיר עושה מעשים על מנת לשמור על עצמו. לעומת זאת, הפחדן לוקח מקרים בודדים ומצרפם בדמיון ומעצימם לכדי דבר גדול ומסוכן. לא זו בלבד שהוא פוחד מדברים דמיוניים, אלא גם את אמצעי הזהירות שיכול לנקוט, אין הוא נוקט משום שהפחד משתק אותו. מסיבה זו, הפחד הפוך מהזהירות.

הרב קוק, באורות הקודש, מקדיש פרק שלם לפחד ומסביר שהפחד נובע כולו מהדמיון. לאדם דמיון עז ותפקיד הדמיון הוא לצרף דברים שהאדם פגש ולהעצימם.

הרב קוק במאמרו הפחד מתאר את הפחד:

"הפחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירתו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי.
מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו ; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקף אצבע להצלתו, שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע".

גם בהפטרה המנחם צריך להרגיע את העם שלא יפחד. והדבר קשה, הרי הנבואה היא נבואת גאולה! אלא שהתקופה הארוכה של הגלות נתנה את אותותיה בעם ולכן הוא מלא פחדים. חלק מהנחמה הוא שחרור מפחדי הגלות.

כפי שכותב הרב קוק:

"אי אפשר שיחול רוח הקודש והמאור האלוקי על ישראל כי אם כשיסיר מקרב נשמתו את הפחד הרע והפרוע, אשר דבק בו כמכה מלפפת, ממשך ימי הגלות והרדיפות של שונאיו השפלים והרעים. גם על איש יחידי אין השכינה שורה כי אם על חכם גיבור ועשיר, ואינה שורה אלא מתוך שמחה, וקל וחומר על הגוי כולו".

כיצד נלחמים בפחד? מכיוון שהפחד הוא דבר דמיוני, צריך לבחון אותו. צריך להציף את החששות על פני השטח ולבחון אותם בהגיון, ואז להתמודד עם מה שצריך, להוריד את מה שאיננו ריאלי, ובגבורה שהיא ההיפך של הפחד – להתמודד.

כמעט בכל הפטרות הנחמה חוזר האלמנט שראינו – העם הנגאל פוחד מהגאולה. לכאורה, העובדה שהנגאל פוחד מהגאולה היא מוזרה. אולם, זהו חלק מהתהליך הפסיכולוגי של גלות – קללת הגלות המשתקת את העם מלפעול, אלא גורמת לו לנסות לשמר את המצב כפי שהוא. הרבה מנבואות הנחמה מורות כיצד להתמודד עם פחד זה.

חלק מתפקיד נביאי הנחמה הוא לנסוך אומץ בעם. אין פירושו של אומץ עיוורון וחוסר זהירות, אלא הערכה נכונה של המצב, ראייה אובייקטיבית של המציאות והעמדת הדברים במקומם הראוי.

הפחד הגדול ביותר, אומר הרב קוק, הוא הפחד לחשוב – לחשוב מחדש, לחשוב מחשבות גדולות ורחבות. כל פעם שמישהו אומר משהו חדש, מיד הוא מותקף, כי זה מפחיד. שרפו את כתביו של הרמב"ם, כלאו את הרמח"ל ושרפו את רוב כתביו, מפחד וחשש.

אסור שהפחד ישתק אותנו. חייבים להסתכל לפחד בעיניים, לפרק אותו לגורמים ולראות מה יש בו, מה הרכיב האמיתי ומה הרכיב הדמיוני. ככל שנשתחרר מהפחדים נוכל לחשוב מחדש, ולקדם את העולם. כפי שאמר אושו: החיים מתחילים איפה שהפחד נגמר!

“יותר מדי מאיתנו לא חיים את החלומות שלנו מכיוון שאנו חיים את הפחדים שלנו”,

יהי רצון שנזכה להתאזר בגבורה, ולהביא ברכה וטובה לעולם!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן